שיעור ההוצאה הציבורית בישראל מתוך התוצר ערב משבר הקורונה היה נמוך ממוצע מדינות ה-OECD, ונשאר נמוך מהממוצע גם בסיום שנת 2020, כך לפי הדו"ח השנתי של בנק ישראל שתמציתו פורסמה היום (ראשון).

לפי הדו"ח, בשנת 2019 עמד שיעור ההוצאה הציבורית בישראל על 39.8% מהתוצר, לעומת ממוצע של 42.1% בקרב מדינות ה-OECD.  גם אחרי ההרחבה התקציבית המשמעותית לאורך שנת 2020, ההוצאה הציבורית בישראל עמדה על 46.9%, לעומת ממוצע של 49.4% בקרב מדינות ה-OECD.

בדו"ח, המציג סקירה כללית של המשק הישראלי בזמן הקורונה, מבליט הבנק את הצורך בביסוס רשת ביטחון כלכלית שניתנת לפריסה במהירות וביעילות במצבי חירום כלכליים, שיאפשרו להגיש סיוע למשקי בית ועסקים. בנוסף, מנצלים שוב את ההזדמנות כדי להביע תמיכה בניצול משבר הקורונה כדי לאשר תכנית השקעה נרחבת לתשתיות, בעיקר בתחומי התחבורה והחינוך.

"חשוב להיערך להתמודדות הן עם השלכות מתמשכות אפשריות של המשבר, כגון אבטלה מתמשכת, שינויים מבניים במשק ופגיעה מצטברת בהישגים הלימודיים של חלק מהתלמידים, והן עם בעיות היסוד ארוכות הטווח של המשק – ובראשן הפריון הנמוך, פערים מגזריים ואי שוויון- שחלקן התחדדו בעת המשבר", כותבים בבנק ישראל.

בבנק ישראל גם ערכו השוואה בין מצבו של המשק הישראלי ערב משבר הקורונה לעומת מצבו ערב משברים קודמים בשנת 2008 ובשנת 2001. מההשוואה עולה כי מבין שלושת המשברים, יחס החוב תוצר של ישראל ערב הקורונה היה הנמוך ביותר, במקביל לתשואה ריאלית על אג"ח ממשלתי הנמוך ביותר, יחד עם שיעור האינפלציה הנמוך ביותר. כל אלו מעידים על כך שבמשבר הקורונה ממשלת ישראל נמצאת במרווח הפיסקלי הגדול ביותר, ויכולה להציע למשק סיוע נרחב בקלות.

במקביל, בבנק ישראל מזכירים כי הסובלנות של הגופים הפיננסיים המשמעותיים כלפי העלייה ביחס החוב תוצר, וביניהם הבנק עצמו, לא ימשך זמן רב לאחר סיוע המשבר הבריאותי. "עם היציאה מהמשבר הבריאותי תידרש התאמה משמעותית של המדיניות הפיסקלית כדי להבטיח תוואי פוחת על פני זמן של יחס החוב הציבורי לתוצר", נכתב בדו"ח, "לשם כך לא יהיה די בדעיכת ההוצאות המיוחדות הקשורות למשבר. הגירעון המבני הגדול והמתרחב ערב המשבר מלמד כי תתחייבנה התאומות נוספות".

עם זאת, בגלל השיעור הנמוך באופן יחסי של ההוצאה הציבורית בישראל, בבנק ישראל רומזים כי הורדת יחס החוב תוצר תצטרך להיעשות לא על ידי קיצוץ תקציבי, אלא דווקא דרך העלאת מיסים, עמדה אותה מקדם הבנק עוד לפני משבר הקורונה.

בדו"ח מסבירים את הירידה החדה בצריכה הפרטית בישראל, שעמדה על 9.5% בשנת 2020, לא כתוצאה של פגיעה בביקושים במשק בעקבות המשבר, אלא כתוצאה מהסגרים הנרחבים יחסית לעומת מדינות אחרות בעולם. "במקרה זה, לא הפגיעה בהכנסה – ההכנסה הפרטית הפנויה אף עלתה השנה – אלא המגבלות שהוטלו על הפעילות, הן שהובילו את הירידה בצריכה הפרטית. הירידה החדה של צריכה זו בישראל בהשוואה למדינות אחרות עולה בקנה אחד עם חומרת המגבלות שהוטלו בה בהשוואה למדינות אחרות.

תמיכה נמוכה בעבודה מהבית

עוד עולה מניתוח המשק בתקופת הקורונה שרק שיעור קטן מאד מהמעסיקים מביעים רצון להעביר את עובדיהם לעבודה מהבית במידה רבה מאד. מסקר למ"ס עולה כי מבחינת המעסיקים במשק הישראלי רק 1% מהעבודות רלוונטיות במידה רבה למעבר לעבודה מהבית, לעומת 54.2% של המשרות שאין אפשרות כלל להעבירן לעבודה מרחוק, ועוד 18.7% נוספים שאין למעסיקים כלל רצון להעביר אותם לעבודה מהבית.

לעומת זאת, בפילוח לפי ענפים עולה כי בענף השירותים הפיננסיים רק 0.1% מהמשרות נמצאות בקטגוריה שלא מאפשרת כלל עבודה מהבית ו-60.8% נחשבות למשרות שהמעסיקים כלל לא שוקלים להעביר לעבודה מרחוק. בהייטק לעומת זאת, 18.2% מהמשרות נחשבות לכאלו שלא ניתן להעביר לעבודה מרחוק, בעוד 68% מהמשרות נחשבות לכאלו שהמעסיקים שוקלים במידה כלשהי להעביר לעבודה מהבית. בענף המסחר הקמעוני לעומת זאת, רק 7.9% מהמשרות נחשבות לכאלו שהמעסיקים שוקלים להעביר לעבודה מרחוק, אפילו במידה חלקית.