האירוע בו נורה למוות מוניר ענבתאווי מחיפה על ידי שוטרים, לאחר שעל פי החשד ניסה לדקור אותם, הוא נקודת קיצון נוספת בתופעה רחבה יותר: מפגש בין אדם המתמודד עם מוגבלות נפשית או שכלית לבין המשטרה, ללא התייחסות וכלים מותאמים למצב הייחודי הזה. בדיוק לפני כחודש הגיש צוות בינמשרדי שמינה נשיא המדינה, רובי ריבלין, המלצות לטיפול בתופעה הזו בדיוק, וכעת הן ממתינות להחלטה על יישומן.

המקרה עצמו מצוי עדיין בחקירה, אך העובדה שענבתאווי הוא מתמודד נפש, ושאמו היא שהזעיקה את המשטרה כדי שיסייעו לה והאירוע הסתיים במותו, מעלה שאלות לגבי היכולת לסיים אותו אחרת. כמו במקרים קודמים, ייתכן שבמצב המידי תגובת השוטרים נבעה מתחושת סכנה מידית, אך שורה של צעדים וכלים היו יכולים לסייע בפתרון המצב ללא פגיעה פיזית.

ההרוג מוניר ענבתאווי עם אחותו. (צילום: מרכז מוסאוא)

צוות בינמשרדי: "התקריות האחרונות מעידות על צורך במהלך כולל"

הנשיא ריבלין הקים את הצוות ביוני האחרון, בעקבות הירי באיאד אל חלאק, צעיר בן 31 ממזרח ירושלים עם אוטיזם ומוגבלות שכלית, על ידי שוטר מג"ב, שהסתיים במותו. השוטרים חשדו שהוא סכנה בטחונית, והתנהגותו, שנבעה מהמוגבלות שלו, החשידה אותו עוד יותר. באוקטובר החליטה המחלקה לחקירות שוטרים כי השוטר שירה יועמד לדין בכפוף לשימוע באשמת המתה בקלות דעת.

בשנתיים שקדמו לכך נהרגו שלושה מתמודדי נפש נוספים על ידי שוטרים ואנשי ביטחון: במאי 2020 נורה ונהרג מוסטפה יונס, בן 27, מתמודד נפש, על ידי מאבטחים בכניסה לתל השומר. באפריל 2020 נורה ונהרג שיראל חבורה, מתמודד נפש בן 30 מראש העין, על ידי שוטר, ובינואר 2019 נורה ונהרג יהודה ביאדגה, מתמודד נפש מבת ים על ידי שוטר.

איאד אל-חלאק (צילום: פייסבוק)

בראש הצוות עמד מנכ"ל משרד הרווחה, אביגדור קפלן, והוא כלל נציגים ממשרדי הרווחה, המשפטים, בטחון הפנים והבריאות, וכן מהמשטרה ומארגונים המסייעים לאנשים עם מוגבלויות. המלצותיו הוגשו לנשיא בפברואר האחרון, וזכו לפרסום מועט בתקשורת. עתה מתברר שוב עד כמה הן רלבוונטיות, ויישומן יכול פשוטו כמשמעו להציל חיים.

לפי הדו"ח, "מפגשים רבים בין אנשים עם מוגבלות לגורמי אכיפה, גם אם אינם בעלי תוצאה טרגית כמו אירועי קצה אלו, הם בעלי משמעות קשה והרסנית עבור האדם עם המוגבלות. מקרים אלו, הנובעים פעמים רבות מהעדר הכשרה מתאימה של גורמי האכיפה, מובילים לתוצאות לא רצויות בהתמודדות בשטח עם אוכלוסיות מורכבות. חשוב לציין כי גם עבור כוחות האכיפה והשיטור מצב זה מייצר מציאות מורכבת של קושי, תסכול וסבל."

הדו"ח מציין כי במהלך השנים "ננקטו צעדים חשובים והופעלו יוזמות שונות בשטח", בנסיון להתמודד עם האתגר הכרוך במפגשים אלו. אך "למרות ההכרה בחשיבות הנושא והרצון של כלל הגורמים המעורבים לפעול לשיפור המצב, התקריות האמורות מעידות על הצורך במהלך כולל, בין משרדי ובין מגזרי למציאת מענים לשיפור המפגש של גורמי אכיפת החוק עם אנשים עם מוגבלות על מנת למנוע פגיעה בחיי אדם, סבל וקשיים, לכל הצדדים".

קשיים בזיהוי המוגבלות ובתקשורת

הוועדה, ששמעה עדויות רבות מפי אנשים עם מוגבלויות, זיהתה מספר קשיים מרכזיים במפגש שבין גורמי האכיפה לאנשים עם מוגבלות: אחד מהם הוא הקושי בזיהוי של המוגבלות על ידי גורם האכיפה והקושי בזיהוי של אנשים עם מוגבלות את גורם האכיפה. "קשיי הזיהוי ההדדיים מובילים לכך שאנשים עם מוגבלות לעיתים אינם מבינים את הסיטואציה, מי נמצא מולם וכיצד מצופה מהם לנהוג. גורם האכיפה שאינו מזהה כי האדם מולו הינו אדם עם מוגבלות, עלול לפרש התנהגויות הנובעות מהמוגבלות כסירוב לשיתוף פעולה או כהתנהגות חשודה. בהעדר הכשרה ייעודית מותאמת, לגורמי האכיפה חוסר בידע ובכלים למניעת הסלמת הסיטואציה."

קושי נוסף שזוהה הוא העדר תקשורת מותאמת. לפי דו"ח הוועדה, "קושי זה גורם לכך שאנשים עם מוגבלות לעיתים אינם מבינים את כוונותיו או את הוראותיו של גורם האכיפה".  בוועדה הוצגו נתונים על העדר נכונות של גורמי האכיפה להיעזר בניסיונות תיווך של קרוב משפחה או מלווה המסייע לאדם עם מוגבלות, למרות שפעמים רבות למלווה כלים ויכולת מיטבית לתקשר עם האדם עם מוגבלות ולתווך לו אתהסיטואציה.  ולבסוף, הובאו עדויות על חוסר הכרות של זכויות אנשים עם מוגבלות מצד גורמי האכיפה.

קושי מרכזי שזוהה ונידון בוועדה הוא היעדר כלים מותאמים בידי כוחות האכיפה לטיפול באירועים בהם מעורבים אנשים עם מוגבלות, שמחייבים שיתוף פעולה בין גורמי אכיפת החוק עם גורמים מקצועיים מהתחום הרלוונטי למוגבלות. עלה כי בפועל היעדר הכלים והיעדר מתווה של שיתופי פעולה, או שיתוף ידע בין הרשויות הרלוונטיות מוביל להסלמת התקריות בהן מעורבים אנשים עם מוגבלויות אל מול כוחות האכיפה.  בתוך בכך גם עלתה סוגיית ה"קרימיניליזציה של אנשים עם מוגבלות", תופעה לפיה אנשים עם מוגבלויות מעורבים באופן חוזר בהליכים פלילים בעוד שנכון היה למצוא מענה אחר .

ההמלצות הוועדה מתייחסות למספר מצבים – מפגש אקראי בין כוחות האכיפה לאדם עם מוגבלות, מפגש יזום על רקע משברי (למשל, פנייה של בני משפחה למשטרה כדי לסייע בסיטואציה קשה של האדם עם מוגבלות), וממשקים עם ההליך הפלילי, כמו למשל היעדר הנגשת הזכויות של אדם עם מוגבלות בזמן מעצר, משפט ועוד.

ההמלצות: הכשרות ייעודיות וצוותי התערבות

הוועדה המליצה לפעול בשלושה מישורים עיקריים: פיתוח הכשרות ייעודיות לגורמי אכיפת החוק, הקמת צוותי התערבות במשברים, והמשך בחינת הממשקים של אנשים עם מוגבלויות עם ההליך הפלילי. את צוותי ההתערבות הומלץ להפעיל במסגרת פיילוט, ובהמשך לעגן אותם בהחלטת ממשלה מתאימה. בנוסף המליצה הוועדה למנות צוות יישום בין משרדי להמלצותיה.