שבילי הספארי ברמת גן התמלאו בחול המועד פסח במבקרים, אחרי כמעט חצי שנה שהפילים, הטיגריסים, הג'ירפות, ההיפופוטמים והאריות נשארו כמעט לבדם.

הספארי, אליו נדרש בימים אלו להזמין מקום מראש באתר, נמצא בתפוסה מלאה.

משפחת כהן מכפר סבא הזמינו כרטיסים כשבוע מראש, כל המשפחה המורחבת, בהנהגת סבתא יפה (59), יחד עם שני בניה, נדב (30) ונריה (25), נשותיהם נעה (29) והילה (25), והנכדים נויה (10), איל (8), עלמה (7) ואורי הדסה (3.5).

משפחת כהן (מימין): אורי הדסה, נויה, יפה, נריה, איל, נדב ונעה. "חיכינו לזה הרבה זמן" (צילום: זאק פיקרסקי)

"חיכינו לזה הרבה זמן. אנחנו משפחה שאוהבת מאוד לטייל ובעצם לא יצאנו לטייל מהקיץ, וככה כל המשפחה המורחבת לא יצאנו כבר מעל שנה", אומר נדב. "אנחנו במצב חגיגה עכשיו. ישנו בשטח הלילה, מחר מתכננים ללכת לים, בהמשך נטייל עוד הרבה".

"אני הכי אוהבת את הפיל, הוא ענק!"

"אנחנו הולכים לטייל בימים הקרובים בירושלים, לכותל", מוסיף נריה, בעוד הבנות עלמה ונויה מתווכחות ביניהן איזו חיה הכי מגניבה, הפיל או הנמר. "אני הכי אוהבת את הפיל, הוא ענק!", אומרת עלמה, "אבל הנמר הוא הכי יפה וגם הכי חזק", נויה מסתייגת. "יש גם צד שני של המשפחה", אומרת סבתא יפה וצוחקת.

פיל בספארי ברמת גן (צילום: זאק פיקרסקי)

גם רנן (32) מתל אביב ובתה ליה (11 חודשים), שנולדה בשיא משבר הקורונה, בחרו להגיע היום לספארי. "זה נחמד סוף-סוף לנשום אוויר ולצאת לאטרקציות אחרי שנה כזו. בשנה הזו ליה נולדה, בשיא הקורונה, וזו היציאה הראשונה שאנחנו עושים איתה", היא מספרת.

"ליה חווה ורואה המון דברים שהיא עדיין לא מכירה", אומרת רנן. "היא רגילה מאוד לאנשים עם מסכות בתוך הבית, ופתאום לצאת החוצה לראות דוב זה מאוד חדש לה. היא מאוד מתלהבת פה מחלק מהחיות, מתחילה להבין ולומדת להכיר את החיות, את הקולות שלהן, קצת לראות וללמוד עוד דברים. היא למשל מאוד אהבה את היען, שהתקרבה מאוד לחלון של הרכב".

רנן וליה. "לראות דוב זה מאוד חדש לה" (צילום: זאק פיקרסקי)

מורן וינר (39) הגיעה לספארי יחד עם בנותיה רוני (7.5) ואביב (5.5) מקיבוץ להב שבנגב, רק כדי לבלות קצת זמן איכות יחד, רק הבנות. "האמת שלא לקח הרבה זמן להגיע, שעה וקצת", אומרת מורן, ואביב מסתכלת עליה וצוחקת: "לקח המון זמן להגיע!"

"חיפשנו מה לעשות ובאנו לפה לכיף בנות", מורן ממשיכה, "יש פה המון אנשים, משפחות ענקיות ומורחבות, עכשיו אני מבינה למה היינו צריכות להזמין מקום מראש כבר ביום ראשון". ושוב אביב הקטנה מתפרצת: "נכון, לא ראינו את האריות כי היה פקק ענק!", ואחותה רוני מוסיפה: "אבל אני מאוד אהבתי את הפנתר", בעוד היא מנסה להאכיל את התרנגולות שמסביבה בפיצה כשרה לפסח.

מורן וינר ובנותיה. "חיפשנו מה לעשות ובאנו לפה לכיף בנות" (צילום: זאק פיקרסקי)

"זה נהדר לצאת, אבל לא היה פשוט כל כך", אומרת מורן. "בהתחלה היה לחץ, קצת בכי. רוני הידקה לכולנו את המסכות, היה לה מאוד קשה להיכנס יחד עם כל האנשים. אז אנחנו עם המסכות, שומרות מרחקים, ובסוף היה כיף, לקח קצת זמן אבל זה נרגע".

"השגרה מאוד שוחקת, רצינו קצת חופש"

ובין כל המשפחות והילדים, בולטים רז אילוז (21) ואושרית קורקוס (20), זוג חיילים בחופשה מבאר שבע, שבחרו דווקא בספארי כדי לחגוג יחד את יום הולדתו של רז. "יש לי יום הולדת היום, והשגרה בצבא מאוד שוחקת, רצינו קצת חופש", אומר אילוז. "מאוד כיף פה. אנחנו מאוד אוהבים חיות, ומאוד מגניב להצטלם עם החיות, וכמובן התגעגענו מאוד לטייל ולבלות", הוא מוסיף.

אושרית קורקוס ורז אילוז. "קיבלנו חופשה אחרי שהיינו סגורים המון זמן" (צילום: הדס יום טוב)

"קיבלנו חופשה אחרי שהיינו סגורים המון זמן, בגלל הקורונה סגרנו המון זמן בצבא", מספרת קורקוס. "חשבנו מה לעשות לרז ליום ההולדת ואיך לנצל את החופשה שקיבלנו באטרקציה מגניבה, קראתי שאפשר להזמין מקום לביקור בספארי, וישר זה נשמע לי מגניב".

"זה תענוג לראות שאנשים רוצים לחזור לספארי"

ערב יורד על הספארי. חיות היום הולכות לישון, וחיות הלילה מתעוררות לצלילי ילדים שמייללים מעייפות בזרועות הוריהם. לאט לאט שבילי הספארי מתרוקנים, וחמודי אעראר (26) מג'לג'וליה, מדריך ומטפל בספארי בשש השנים האחרונות, מתחיל להתכונן לקראת סיום יום העבודה. "זה תענוג לראות שאנשים רוצים לחזור לספארי, התגעגענו אליהם מאוד", הוא אומר.

חמודי אעראר, מדריך ומטפל בספארי: "החיות מתרגשות לראות את הקהל" (צילום: זאק פיקרסקי)

"אני כל כך מתרגש לראות את השבילים מתמלאים שוב, את הילדים, את המדריכים שמלמדים אותם על החיות, אחרי שכל הקורונה אנחנו והחיות היינו לבד, אני לא רגיל לשקט הזה.

"החיות מתרגשות לראות את הקהל, זה משהו שהן ממש משדרות, במיוחד אצל קופי האדם, שזקוקים כל כך לאינטראקציה, לתזוזה אנושית שתעניין אותם. רואים שכשיש בשבילים אנשים שעוברים, החיות שמחות יותר".

גורילה בספארי ברמת גן (צילום: זאק פיקרסקי)

עיקר עבודתו של אעראר, היא הטיפול במחלקת הטורפים: טיגריסים, נמרים, דובים. חוץ מזה, הוא גם מדריך בספארי ועובד גם במחלקת האירועים. "זה מפחיד להיות עם חיות טורפות, וזה פחד שחשוב שיהיה, יש בזה הרבה מאוד אחריות".

כדי לבקר בספארי יש להזמין מקום מראש באתר.