דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון ו' באייר תשפ"א 18.04.21
24°תל אביב
  • 27°ירושלים
  • 24°תל אביב
  • 28°חיפה
  • 25°אשדוד
  • 32°באר שבע
  • 34°אילת
  • 26°טבריה
  • 29°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
לצאת לדרך חדשה

לצאת לדרך חדשה: "כעובדת סוציאלית הרווחתי שכר של 5,500 שקלים בחודש והרגשתי שחוקה"

רינה גרטנר-הבר מטפלת רגשית במים בשיטת WT: "היום, אני לא עובדת, אלא עושה את מה שאני אוהבת, ולעומת העבודה הסוציאלית אני גם מתקיימת בכבוד"

רינה גרטנר-הבר (צילום: אלבום פרטי).
הדס יום טוב

רינה גרטנר-הבר (38) מרמת גן, עבדה כעובדת סוציאלית בפנימייה טיפולית במשך 6 שנים. היא הרגישה מנוצלת ומתוסכלת מהמאמץ האדיר שהשקיעה לעומת השכר שקיבלה. לפני כשנה היא החליטה לשנות כיוון, כיום היא מטפלת במים בשיטת WT, ומרגישה שיצאה מעבדות לחירות.

"למדתי תואר ראשון בקרימינולוגיה ותואר שני בעבודה סוציאלית קלינית עם התמחות בילדים ונוער. 6 שנים עבדתי כעובדת סוציאלית בשירות הציבורי, עבדתי בפנימייה טיפולית פוסט אשפוזית, טיפלתי בכאלה שיצאו מאשפוז בבריאות הנפש, שהייתה להם התפרצות קשה. הרווחתי שכר של 5,500 שקלים בחודש ואחרי שש שנים בלבד הרגשתי שחוקה כאילו אני עובדת שם כבר 20 שנה. החלטתי לשנות כיוון והיום אני מטפלת רגשית במים".

שחיקה ותסכול

"הפנימייה הייתה מקום שילדים מגיעים אליו מרקע מאוד קשה, ממצב סוציואקונומי מאוד קשה ומצב נפשי מאוד קשה. הייתי עובדת קשה מאוד, עושה אין ספור טלפונים וביקורי בתים, ממש נתתי את הלב והנשמה ועבדתי שעות על גבי שעות בעבודה שהיא לא פחות ממצילה חיים. אבל זו עבודה לא מתגמלת, התקציבים נמוכים מאוד, מה שאת יכולה לעשות עבור המטופלים שלך הוא מאוד מוגבל, והתהליכים הם הרבה פעמים איטיים מאוד ברמה מתסכלת.

הרבה פעמים הרגשתי שהטיפולים שהילדים מקבלים פשוט לא מספיקים. יש משהו מסוים שהוא לכולם, כמו בכל מוסד, והיה מאוד קשה להתאים מענים חריגים לילדים עם צרכים אחרים. יש שיטת טיפול שהיא הנהוגה, וזה מה שהיו הולכים איתו, לכולם. יש פסיכולוג, יש טיפול בבעלי חיים, יש עוד כמה אופציות ולא תמיד זה הצליח להתאים לכל ילד. ספת הפסיכולוג לא תמיד מצליחה לקדם את כולם.

בנוסף, תנאי העבודה היו מאוד קשים, ממש תנאי עבדות. הרווחתי שכר של 5,500 שקלים בחודש, והפער בין מה שאת עושה וכמה שאת נותנת לבין השכר שאת מקבלת הוא פשוט לא נתפס, לעומת זאת העבודה היא מאוד סיזיפית. התחלתי להרגיש ממש מנוצלת. מאוד מהר התחיל להצטבר לי תסכול מאוד גדול. אחרי שש שנים החלטתי לעזוב".

להתחבר לנפש דרך המים

"כילדה ונערה הייתי שחיינית. המים זה מקום שהוא מאוד מוכר לי ומרגיע אותי. התסכול שחוויתי בעבודה ייצר אצלי חשיבה על שילוב של טיפול עם המים. יום אחד ישבתי עם בעלי ואמרתי לו: 'הלוואי והייתה דרך לשלב את הטיפול הרגשי עם מים'. לא הכרתי ולא ידעתי שיש שילוב כזה בכלל. מה שהכרתי זה כמו כולם את ההידרותרפיה, שזו שיטה שיקומית פיזיותרפיסטית שמטפלת רק בגוף.

בן הזוג שלי עודד אותי, ואמר לי: 'יאללה, תירשמי ללימודי הידרותרפיה ומשם תתגלגלי'. נרשמתי, שילמתי כבר הכל, ורק אז הבנתי שזה פשוט לא זה. דיברתי על זה עם בעלי, שהמשיך להציע שאני אעשה את זה כי כרגע אין ממש משהו אחר, ולמזלי, הפייסבוק כהרגלו הקשיב.

לא עוברות כמה דקות וקופצת לי פרסומת של "המרכז לטיפול רגשי במים". יצרתי איתם מיד קשר, והסתבר שמדובר בשתי נשים מדהימות, אוסי שטיין שהיא מומחית למים ויעל אונגר ארנוב שהיא עו"ס קלינית שמתמחה בטראומה, שנפגשו במקרה לפני 10 שנים. הן יצרו יחד פרוטוקול ושיטה שנקראת WT (Water Therapy), שיטה שהיא ייחודית להן, עם גב אקדמאי ממכללת תל חי, שמתמקדת בטיפול ריגשי במים ומשלבת גם תנועות של וואטסו (עיסוי וטיפול בגוף במים חמימים) וגם את החלק השיחתי של טיפול רגשי.

הכל בעצם מתבצע בתוך המים, ומחבר בין הגוף, הנפש והרוח. מדובר בטריאדה טיפולית של המטפל, המטופל והמים, כשלמים יש בעצם יכולת טיפולית שמשפיעה גם על הנפש שלנו. הטיפולים מתבצעים בבריכה קטנה ואינטימית עם מים בטמפרטורה של 34מעלות, כך שהמים החמימים עוטפים את הגוף כמו רחם, וכך גם משפיעים גם על הטיפול הנפשי שמתרחש בתוכם, והמטרה היא להטמיע את מה שקורה במים לחיים ביבשה".

הגוף זוכר

"באמצע הקורונה נרשמתי ללימודים במכללת תל-חי כשעוד הייתי בחופשת הלידה, ועם ילד בן שלושה חודשים בבית הייתי נוסעת פעם בשבוע למרכז לטיפול רגשי במים בקרית טבעון. במשך שנה למדתי את השיטה על בוריה, גם עיונית וגם מעשית, וסיימתי את הלימודים באוגוסט האחרון. כשסיימתי את הלימודים שאלתי את עצמי- מה עכשיו? אני לא יודעת להיות עצמאית, אני לא יודעת מה לעשות. אני בהריון ויש לי מקצוע ביד.

בספטמבר-אוקטובר עמדתי בפני ההחלטה, האם אני חוזרת לעבודה הסוציאלית או שאני מתחילה דרך חדשה לגמרי. התחלתי ללכת שוב לראיונות לתפקידי עבודה סוציאלית, גם במשרות נחשקות יחסית, ופשוט הדיכאון והחרדות הלכו ונבנו מחדש. פניתי ליועצת עסקית שאמרה לי באופן חד משמעי: 'עזבי את העבודה הסוציאלית, תגשימי את החלום שלך'.

בינואר התחלתי לקבל מטופלים, בליווי יועצת עסקית, כשאני בחודש שביעי להריון עם ילד בן פחות משנתיים ועוד ארבע בנות מנישואיו הקודמים של בעלי בבית. אני שוכרת שעות טיפול בשתי קליניקות באזור השרון. היום יש לי כבר ארבעה מטופלים קבועים שמתמודדים עם פוסט טראומה מהשירות הצבאי, ואני כל הזמן מקבלת עוד פניות, שנאצלתי לעצור בינתיים כי אני עוד מעט צפויה לצאת לחופשת לידה".

מעבדות לחירות

"השינוי שעשיתי היה ממש יציאה לחירות עבורי. אני מרגישה שאני עובדת היום בשכר שמכבד אותי ואת הידע, הניסיון והמאמץ שלי. מבחינתי אני לא עובדת, אלא עושה את מה שאני אוהבת, ולעומת העבודה הסוציאלית אני גם מתקיימת בכבוד.

אני מגיעה למים באווירה נעימה, נכנסת למים, שוהה בתהליכים עם האנשים ואני רואה שהתהליכים מאוד יעילים. כמובן שכבודם של הטיפולים היבשים והמקובלים יותר במקומו מונח, אבל אצל אנשים כמו אנשים, לא הכל מתאים לכולם. אני מאמינה שהשיטה הזו יכולה להביא בשורה חדשה לעולם הטיפול הנפשי והרגשי.

לראשונה, אני מתרגשת לגבי העתיד מבחינה מקצועית. בהמשך אני מתכננת להתחיל לפרסם יותר במרץ ולמלא את השעות, ובשנה הבאה לצאת ללימודים של טיפול ריגשי במים לילדים ולנוער, ובכך לחבר בעצם את כל העולמות שלי. יש לזה אופק כל כך רחב, ואם אני הצלחתי להגשים חלום ולהרים משהו מאפס, בקורונה ובהריון ועם עוד חמישה ילדים, כולנו יכולים לחיות את החיים שאנחנו רוצים".

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות