נאומו המלא של יו"ר רע"ם, מנסור עבאס, הערב (רביעי) בנצרת:

אזרחי ישראל, ערב טוב.
أبناء وبنات مجتمعي العربي السلام عليكم
אני עומד מולכם היום, באווירת חג הפסח והפסחא וערב חודש רמדאן, ונושא תפילה של תקווה, וחתירה בלתי מתפשרת לחיים משותפים על בסיס כבוד הדדי ושוויון אמיתי.
המכנה המשותף של כולנו גדול יותר מזה שמפריד בינינו, הקוראן הקדוש מנחה אותנו:
يَا أَيُّهَا النَّاسُ إِنَّا خَلَقْنَاكُم مِّن ذَكَرٍ وَأُنثَىٰ وَجَعَلْنَاكُمْ شُعُوبًا وَقَبَائِلَ لِتَعَارَفُوا
"בני אדם! אנחנו בראנו אתכם מאיש אחד ומאשה אחת, ונפרידכם לעמים ולשבטים למען תכירו איש את רעהו״.

אני, מנסור עבאס, איש התנועה האסלאמית, ערבי ומוסלמי גאה, אזרח מדינת ישראל, שעומד בראש התנועה הפוליטית הבכירה והגדולה ביותר בחברה הערבית, דוגל באומץ בחזון של שלום, בטחון הדדי, שותפות וסובלנות בין העמים. מושיט יד בשמי ובשם חבריי והציבור הערבי שבחר בנו כדי ליצר הזדמנות לחיים משותפים, בארץ הקדושה והמבורכת לבני שלושת הדתות ושני העמים.

כיו״ר הרשימה הערבית המאוחדת, רע״ם, שחרטה על דגלה לכבד כל אדם באשר הוא, ולקדש את החיים ולתעב את האלימות נגד כל אדם בשל השתייכותו הפוליטית או הלאומית או הדתית.

אני עומד כאן היום ומבקש לומר שהגיעה העת וזה הזמן להקשבה לאחר, להכרת הנרטיבים ולחפש את המשותף.

המציאות משתנה, ואנחנו מסרבים להכיר בכך, מדינת ישראל משנה את פניה, והיא מסרבת לפקוח את עיניה.

אנחנו לא חייבים להסכים על הכל, ובוודאי שנהיה חלוקים על לא מעט נושאים, אבל אנחנו חייבים לתת לעצמנו, לילדינו את הזכות וההזדמנות להכיר איש את רעהו. לכל אחד ואחת מאיתנו יש שם, תרבות, סיפור, חוויות ונרטיב, ואם לא נשכיל עכשיו להוריד את הבורות ולמוטט את הגזענות – אנחנו נשאיר לדור הבא מציאות מורכבת, מסוכנת ומעל הכל – בלתי אפשרית.

בניגוד לכל הפוליטיקאים, שעסקו במסע פסילות מימין ומשמאל, אני לא פסלתי איש. הגישה שלי היא מה כן, ופחות מה לא. התפיסה שלי שבאתי לייצג נאמנה ציבור שלם, שמונה מעל 20% מתושבי המדינה, שסובל מבעיות קרדינאליות קשות בכל מישורי החיים, החל מהעדר ביטחון אישי, קורת גג ועד מימוש עצמי וקולקטיבי.

יש לנו הזדמנות לחולל שינוי וליצור חברה אזרחית גדולה מסך כל מרכיביה. נדרשת בעת הזו מנהיגות ואחריות. מנהיגות שתוביל את הציבור למקום אחר, ואחריות שתיצור אמון רב-מגזרי כדי שנצעד קדימה לכיוון עשור טוב יותר.

אם הכביש בוואדי עארה בעייתי, הוא לא מזהה אם הנוסע מעליו ערבי או יהודי. אם חסר מיטה בבית החולים סורוקה, זה יכול לפגוע בחולים מבאר שבע או רהט, אם יש פשיעה וסחיטה באיומים, זה לא פוסח על העסקים לפי סוג השלט, ואם השכן שלי רעב, אני ומשפחתי בסכנה, ואם אני לא חי בשלום בתוך המדינה, לא אהיה מסוגל לחתור לשלום עם השכנים שלי.

זו העת, לחפש את המכנה המשותף. זה הזמן ליצור מציאות אחרת, עבור כלל האזרחים במדינה.

תיאורים רבים עלו וימשיכו לעלות גם אחרי נאומי זה. לשון המאזניים, ממליך המלכים ועוד תיאורים אחרים. אניני מסתנוור מזה או מחפש אישור לכל תיאור כזה או אחר. אניני רוצה להיות חלק משום גוש בימין או בשמאל. אני כאן בגוש אחר, הגוש שבחר בי לשרת את בני עמי ונתן לי מנדט להפוך את דרישות הציבור הערבי ששנים נשארו בגדר דרישות לתכנית עבודה ממשית.

קרב ההמלצות מבחינת רע״מ הוא אחר, אני ממליץ לכולנו לשנות את המציאות. אנחנו כאן כדי להביט קדימה. ואנחנו מצפים שאחרים, משמאל וימין, יאמצו את הגישה שלנו. חדשנות היא במידה רבה יצירת שינוי באקלים קיים, אנחנו חיים באותו אקלים, זה הזמן לשינוי