חברת פייזר פרסמה השבוע תוצאות ראשוניות של הניסוי בחיסון הקורונה שלה בהשתתפות ילדים בגיל 12 עד 15, לפיהן הוא יעיל במניעת המחלה ובטוח לשימוש. מכאן ועד שימוש בחיסון בפועל בישראל עוברים מספר שלבים, שחלקם כוללים שאלות פתוחות.
אישורים בארה"ב ובישראל
פרסום תוצאות הניסוי המלאות והגשתן ל-FDA: התוצאות המעודדות שפורסמו הן ראשוניות. פייזר הודיעה שתגיש בשבועות הקרובים את התוצאות המלאות למנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) בבקשה לאישור חירום לחיסון שלה.
אישור FDA: לאחר הגשת התוצאות, ה-FDA האמריקני יבחן את הנתונים ויקבל החלטה על אישור חירום לשימוש בחיסון. כשאושרו החיסונים לשימוש מגיל 16 ומעלה, התהליך ארך כשלושה שבועות וכלל ניתוח של נתוני הניסוי על ידי ה-FDA עצמו, והתייעצות של ועדת מומחים עצמאית שערכה דיון בנושא ואף הצבעה. ב-FDA אמרו השבוע לסוכנות הידיעות AP כי טרם הוחלט כיצד ידונו באישור החירום של החיסונים לילדים.
אישור משרד הבריאות בישראל: שר הבריאות, יולי אדלשטיין, מיהר להגיב לפרסום של פייזר ווהודיע ש"הודעת פייזר היא בשורה נהדרת לאזרחי ישראל. אין דבר מתבקש יותר כעת מאישור מהיר של רכש חיסונים נוסף, כדי שנוכל להיות ערוכים לחיסונים מיד עם אישור ה-FDA". עם זאת, ראשת שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, אמרה שהמשרד יקיים תהליך מקצועי לבחינת מתן החיסונים לילדים.
"אני לא חושבת שצריך לרוץ מבחינת חיסוני הילדים", אמרה ד"ר אלרעי פרייס בראיון ל-ynet. "הודעת פייזר משמחת אבל צריך לחכות שהיא תקבל אישור של ה-FDA. משרד הבריאות יוביל דיון מקצועי ומקיף בעניין באשר לשאלה מתי נתחיל לחסן ואיך. יש יתרונות וחסרונות.
לדברי אלרעי פרייס, "אני מאמינה שאנחנו נוביל את זה כמו שהובלנו את הסיפור של חיסון לנשים בהריון" – סוגיה שבה משרד הבריאות בחן את התהליך ואף שינה את עמדתו, מאמירה שהחיסונים לא מומלצים להמלצה להתחסן למרות הסיכונים. היא הוסיפה כי "לא תהיה חובת חיסון לילדים בוודאות".
בהערת אגב, מאות ילדים בישראל קיבלו כבר את החיסון לקורונה של פייזר. מדובר בילדים עם מחלות רקע חמורות, שבהמלצת איגוד רופאי הילדים ובאישור משרד הבריאות קיבלו את החיסון בטרם נוסה ונבדק, מאחר שהסיכון שנשקף להם מהקורונה גדול במיוחד.
רכש וניהול מבצע החיסונים
רכש חיסונים: בישראל כ-750 אלף ילדים בגיל 12-15, מה שמצריך כמיליון וחצי חיסונים. סוגיית ההצטיידות בחיסונים חדשים נמצאת בימים האחרונים במרכז השיח הציבורי, סביב הוויכוח על אישור החלטת ממשלה לתקצוב רכש נוסף של חיסונים לשנים הקרובות, וגם לילדים. בראיון אמרה אלרעי פרייס כי "אני מאמינה שיש כמות מספיקה לקבוצת הגילים הזו, וגם אם לא, אנחנו בתהליכים מאוד מתקדמים עם כל החברות כדי לוודא שמדינת ישראל לא תהיה במחסור, אבל אנחנו כרגע במצב שאין מחסור בחיסונים".
מי ינהל את מבצע החיסונים: האפשרות הסבירה ביותר היא ניהול החיסונים על ידי קופות החולים, שכבר הוכיחו יעילות מרשימה בחיסון האוכלוסייה הבוגרת ואף ילדים מגיל 16. אפשרות נוספת היא חיסונים בבתי הספר באמצעות אחיות בריאות התלמיד בבתי הספר, מערך שלאפעל עד כה בחיסוני הקורונה, ויצטרך עיבוי משמעותי כדי לנהל מבצע חיסונים גדול בזמן קצר.
בשירותי בריאות כללית אמרו כי "כללית ערוכה למתן חיסוני קורונה לגילאי 12-15 לאחר קבלת אישור ה-FDA ועם הינתן אישור משרד הבריאות לפתוח בחיסון קבוצת גיל זו. לכללית מערך של כ-130 נקודות חיסון בכל רחבי הארץ שיורחב במידת הצורך. המבצע ילווה בפעילות הסברה שיובילו רופאי הילדים, מומחים ברפואת זיהומים וצוותי סיעוד מבתי החולים ומרפאות הקהילה של כללית, וכל זאת על מנת להביא להיענות גבוהה וביצוע מהיר של החיסונים."
הדיון הציבורי והתמריצים
דיון ציבורי על הצורך בחיסון ילדים: סוגיית חיסון הילדים לקורונה צפויה לעורר התנגדויות ושאלות בציבור. ראשית, ילדים רבים בישראל אמנם נדבקו בקורונה, אך מעטים פיתחו מחלה קשה, מה שמעלה את שאלת הצורך בחיסון עבורם, על תופעות הלוואי הכרוכות בכך. גם הירידה בתחלואה הארצית, אם תימשך, עשויה לעורר ספקות בצורך בחיסון הילדים. מנגד, לאפשרות לפתוח את שנת הלימודים הבאה בצורה שגרתית, ללא קפסולות, הגבלות ובידודים יהיה משקל משמעותי בדיון.
אלרעי פרייס הסבירה את השיקולים התומכים עקרונית בחיסון ילדים: "יש פה כמה אלמנטים", אמרה לאולפן ynet, "הילדים עצמם שכרגע לא מחוסנים חשופים למחלה שאנחנו לא יודעים את ההשפעות ארוכות הטווח שלה ואנחנו מכירים ממחלות אחרות שעשויות להיות השפעות בגיל יותר מבוגר. בנוסף, כשיש אוכלוסייה גדולה, קשה להגיע למצב של חיסוניות עדר כשהילדים לא מחוסנים. כדי שנגיע למצב שאנחנו מסתובבים בלי מסכות יש צורך בחיסוניות עדר".
עם זאת היא הדגישה כי בדרך להחלטה כזו "חשוב לדעת שהחיסון יעיל ובטוח, ובמקביל לעשות את הדיונים המקצועיים בצוות לטיפול במגפות ובאיגוד רופאי הילדים."
תמריצים: במידה שיוחלט לחסן מתבגרים לקורונה, הם ייהנו ממספר הקלות שיסייעו להם ולהוריהם. הראשונה היא פטור מבידוד במקרה של מגע עם חולה מאומת או חזרה מחו"ל, שאם החיסונים יאומצו בהיקפים רחבים יוכל לאפשר שגרה עם מעט בידודים במערכת החינוך. בנוסף הם יהיו זכאים לתו הירוק, שמאפשר כניסה לאירועי תרבות, חדרי כושר, אירועים בגני אירועים, מלונות, מסעדות, אטרקציות ועוד. חלק מהמקומות האלה מאפשרים לילדים כניסה בהצגת בדיקת קורונה שלילית או עריכת בדיקה מהירה במקום, אך ההתחסנות תוכל לחסוך את הבדיקה.
תמריץ נוסף שקיים כבר כיום לגילי 16-18 הוא הקלות במערכת החינוך, שייתכן שמשרדי הבריאות והחינוך יחילו גם על גילי 12-15. נכון להיום, בבית ספר שבו מעל ל-70% מהתלמידים בשכבת י"א וי"ב התחסנו לקורונה ניתן לקיים לימודים גם אם היישוב בו הוא נמצא מוגדר אדום, ובבית ספר שבו מעל 90% מהתלמידים התחסנו ניתן לקיים לימודים ללא קפסולות – כלומר ללמוד בכיתות מלאות בכל ימי השבוע. בנוסף, בשכבות מעל 90% התחסנות מותר לקיים טיולים עם לינה במסגרת בית הספר. גם בתנועות הנוער ניתן לקיים טיולים עם לינה בתנאי ש-90% מהמשתתפים התחסנו, וייתכן שהקלה זו תיושם גם בגילים הצעירים יותר.
יישום ההקלות במערכת החינוך עלול גם הוא לעורר ביקורת, מאחר שהזכות לחינוך היא זכות בסיסית, ויצירת סטנדרטים שונים לילדים שהתחסנו ולאלו שלא התחסנו עלולה לפגוע בשוויון. זאת כאשר הילדים אינם בוחרים בעצמם האם להתחסן או לא, מאחר שיידרש לכך אישור של הוריהם.
