דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון ו' באייר תשפ"א 18.04.21
26°תל אביב
  • 28°ירושלים
  • 26°תל אביב
  • 26°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 26°באר שבע
  • 25°אילת
  • 20°טבריה
  • 26°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

מיצוי תקציבים ושחרור חסמי קרקעות: סדר היום הכלכלי של החברה הערבית

הציבור הערבי משנה את מקומו במגרש הפוליטי. אלה 3 סוגיות מרכזיות אליהן תצטרך הממשלה הבאה להתייחס

מחאה נגד טיפול בבעיית האלימות בחברה הערבית (צילום: דוד כהן פלאש90)
יונתן קירשנבאום

יו"ר רע"מ מנסור עבאס מאיים לשנות את הסטטוס קוו של המעורבות הפוליטית של הציבור הערבי בישראל, כשהמטרתו היא בראש ובראשונה להביא הישגים כלכליים ופוליטיים לבוחריו. במידה רבה ממשיך עבאס גם מגמה שמתחזקת בשנים האחרונות: שיתוף פעולה גובר בהן נציגי הציבור הערבי לגופי השלטון. כבר היום יש תקציבים מאושרים שלא נוצלו, יש תכניות גדולות על השולחן ויש בעיות שדורשות מענה. אילו נושאים נמצאים על השולחן מבחינת ההשקעה הכלכלית בחברה הערבית, ויכולים לעלות במשא ומתן הקואליציוני אם יקרה?

תשתיות: סיבוב נוסף לתכנית 922

תכנית 922 שאושרה ב-2015 היא אחד הצעדים הגדולים שנעשו בישראל ביחס לציבור הערבי. מדובר בתכנית חומש של השקעות במגזר הערבי והדרוזי בהיקף של מעל ל-10 מיליארד שקלים, שמטרתה לצמצמם את אי השוויון וההזנחה של תשתיות פיזיות וחברתיות ביישובים ערבים, להגדיל השקעה בחינוך ובתחבורה, הקמת אזורי תעשייה ועוד..

אלא שנכון להיום, ארבעה חודשים אחרי סיומה המתוכנן של התכנית, היא יושמה באופן חלקי בלבד, ותקציבים רבים ממנה טרם מוצו. בחודש אוקטובר 2020, רגע לפני סיום חמש השנים שהוקצבו לה, האריכה הממשלה את תקופת התכנית בשנה. אחד האתגרים של הממשלה הבאה יהיה לנצל באופן מלא ככל האפשר את התקציבים שהוקצו במסגרת תכנית 922 השנה, ולהכין את השטח לשנה הבאה במידת הצורך.

חשוב לציין כי למרות הביצוע החלקי, התקציבים שכן יצאו הוכתרו ברובם בחברה הערבית כהצלחה. ההצעה כבר עלתה לאשר תכנית חומש נוספת בהמשך לתכנית 922 כדי להמשיך את תנופת ההשקעה בחברות הערביות והדרוזיות. עם זאת, החלטה כזו תהיה תלויה במידה רבה בהרכב הממשלה הבאה, לעומת ניצול תקציבים קיימים, אליהם היא תהיה מחויבת.

פשיעה: לשנות את המאזן מול ארגוני הפשע

בתגובה למחאה בציבור הערבי נגד הפשיעה והאלימות, אישרה הממשלה בתחילת חודש מרץ תקציב של 150 מיליון שקלים כחלק מתכנית מצומצמת למאבק בפשיעה. התקציב אמור לשמש להקמת והרחבת חמש תחנות משטרה קיימות, הקמה והרחבה של תחנות כיבוי אש והקמה של יחידה משטרתית מיוחדת למאבק באלימות בחברה הערבית. הממשלה הבאה תהיה אחראית למימוש התקציבים.

עם זאת, מדובר בתקציב זעום ביחס לעומק הבעיה. כדי לשנות את המאזן מול ארגוני הפשיעה ידרשו צעדים נוספים, תוך טיפול לא רק באכיפה ברחובות, אלא פגיעה בבסיס הפעולה של הארגונים: פעילות לא חוקית, הלוואות, ספסרות בקרקעות ועוד.

עבאס קיבל בסוף החודש שעבר את תפקיד יו"ר הועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית, שתמשיך לפעול גם במסגרת הכנסת ה-24. לאור התפקיד המכריע שהוא צפוי לשמש בהרכבת הממשלה, סביר להניח שבמסגרת ההסכמים הקואליציוניים ידרוש משאבים נוספים לטיפול במשבר האלימות בחברה הערבית.

דיור: לפרוץ את החסמים לקרקעות

הציבור הערבי סובל ממחנק חמור בקרקעות, שמתדלק גם את השוק האפור וארגוני הפשע. פה הבעיה איננה רק תקציבית: רק כ-30% מהתקציבים שהוקצו במסגרת החלטה 922 לטיפול בבעיית הדיור יצאו בפועל, בין היתר בגלל קשיים מבניים ביישום ההחלטה.

כדי להתמודד עם בעיות אלה הוקמה ועדה בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמינץ, שתפקידה לפתור את משבר הדיור בחברה הערבית על ידי מתן אישור לבנייה חדשה ואישורים לבנייה בלתי חוקית שכבר קיימת תוך הסדרה של הנדל"ן בישובים הערביים. נכון להיום כמעט בכל הישובים הערביים הסתיים שלב התכנון המתארי, אבל לא שלב התכנון המפורט. הוועדה מקדמת "תכניות איחוד וחלוקה", במסגרתם בעלי הקרקעות מאגמים את הנכסים שלהם, ברשות המקומית בונה על בסיסם תכנית מתאר ובסופו מחלקת את הבעלות בחזרה בין בעלי הקרקעות.

הממשלה שתקום תצטרך להתמודד עם מסמך ההמלצות, שיישומו ידרוש פעילות משמעותית מאד של תכנון, ועבודה אינטנסיבית מול גורמים אזרחיים ורשויות מקומיות. מסמך ההמלצות יכול להיראות אפור וביורוקרטי, אבל הוא גם יכול להפוך לחומר נפץ פוליטי.

הערבים נפגעו יותר בקורונה

על פי נתוני בנק ישראל, לפני משבר הקורונה עמדה ההכנסה ממוצעת נטו לחודש בחברה היהודית על כ-18 אלף שקלים, לעומת כ-12 אלף בחברה הערבית. שיעור משקי הבית שהכנסתם מוגדרת מתחת לקו העוני עמדה בשנת 2018 על 13% בחברה היהודית, לעומת 45% בקרב החברה הערבית.

משבר הקורונה החריף את הפער. לפי דו"ח בנק ישראל שיעור הערבים שדיווחו על החמרה במצבם הכלכלי עלה לאורך המשבר, לעומת ירידה קלה בשיעור היהודים שנפגעו. שיעור הערבים שדיווחו על צמצום צריכת המזון עקב המשבר עמד על 26%, כמעט כפול מהאוכלוסייה היהודית. שיעור המועסקים היהודים שדיווחו על פגיעה במצבם הכלכלי בקרב האוכלוסייה היהודית עומד על 36.7%, לעומת 46% מהמועסקים בחברה הערבית.

אחד הפערים הכואבים ביותר הוא בתחום החינוך. רק ל-27% מהציבור הערבי יש נגישות ללמידה מרחוק, לעומת 75% בציבור היהודי לא חרדי. שיעור ההשתתפות של סטודנטים יהודים בשיעורים מקוונים עמד על 83%, לעומת רק 31% במגזר הערבי.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות