רשם חדלות פירעון והוצאה לפועל בחיפה, עופר שורק, הורה על מתן פטור מחובות לתושב חיפה, שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור 100%.

האיש, רווק המתגורר עם אימו בדירה שכורה, הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה לצמיתות בשיעור 63% רפואי ודרגת אי כושר עבודה בשיעור של 100%. הוא מתקיים מגמלה חודשית בסך של כ-3,217 שקלים וסיוע בשכר דירה בסך 770 שקלים לחודש ואינו מדווח כעובד משנת 2010. סכום חובותיו עם הגשת הבקשה עמד על סך כ-51,000 שקלים לשני נושים, ביניהם עיריית חיפה.

נגד החייב הוגשו שתי תביעות חוב ואושרה תביעת חוב אחת של עיריית חיפה בסך 14,212 שקלים. הנאמן הגיש דו"ח ממצאי בדיקה במסגרתו המליץ על תכנית פירעון ליחיד, לפיה ישולמו סך כולל של 22,750 שקלים ב-35 תשלומים חודשיים.

החייב הגיש תשובה לדו"ח וטען כי הוא נעדר כל יכולת השתכרות, מתקיים מקצבת ביטוח לאומי וסיוע בשכר דירה בלבד אותו מעניקה המדינה למחוסרי דיור. כמו כן טען, כי בניגוד לעמדת הנאמן, סיוע בשכר דירה אינו מהווה הכנסה שהינה חלק מנכסי קופת הנשייה אלא מדובר בסיוע שמעניקה המדינה למחוסרי דיור. כספים אלה אינם ניתנים לעיקול בהתאם לחוק ההוצאה לפועל והדבר דומה לחוק הביטוח הלאומי.

הנאמן טען כי מתן פטור לחייב עלול לפגוע בקופה הציבורית ולשלוח מסר שגוי כי לא ניתן להיפרע מחובות מסוג זה מאוכלוסייה המתקיימת מקצבת נכות. רשם חדלות הפירעון דחה את טענות וקבע כי "אפשר לראות את הדברים אחרת, בזווית ראיה התואמת את מטרות חוק חדלות פירעון, כי מתן הפטור ליחיד שהינו נכה, מחוסר יכולת השתכרות המתקיים מקצבת נכות, הינה פעולה מוצדקת מבחינה מדיניות ואינטרס ציבורי רחב לפיו יש צורך לסייע לאוכלוסייה המתקשה בתשלום הוצאות מחיה בסיסיות".

הרשם הדגיש כי אין לראות בכספי סיוע בשכר דירה כהכנסה שניתן לבסס עליה תכנית פירעון לתשלום חובותיו במסגרת צו השיקום הכלכלי, ושיתרה שנותרת בידיו לאחר תשלום הוצאותיו ומקורה בקצבת נכות אף היא אינה יכולה לשמש כבסיס לקביעת תכנית פירעון לתשלום חובותיו. מעבר לכך, הדגיש כי כספים המשולמים על ידי המדינה כסיוע בשכר דירה אמורים לשמש את מטרתם, סיוע תשלום בשכר דירה שוטף על מנת שהיחיד יזכה לקורת גג, ולא להוות מקור לתשלום חובותיו של חייב.

עו"ד בקי קשת מרבנים לזכויות אדם אמרה על החלטת הרשם כי "דמי קיום בכבוד נועדו להבטיח לפחות מינימום קיום בכבוד. בניגוד לחובה בחוק לקבוע תקנות, משרד המשפטים הוציא הנחיות שבינן לבין קיום בכבוד אין ולא כלום. סכומי קצבת הנכות (לפני העלאה!) מחפירים וכלל לא משקפים את עלויות הקיום המינימאלי ואינם מספיקים לקיום בכבוד. טוב עשה בית המשפט שראה את האדם מולו ולא כלל בהכנסות את סכום הסיוע בשכר דירה (שהנו נמוך מידי בפני עצמו)".