דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון ו' באייר תשפ"א 18.04.21
24°תל אביב
  • 27°ירושלים
  • 24°תל אביב
  • 28°חיפה
  • 25°אשדוד
  • 32°באר שבע
  • 34°אילת
  • 26°טבריה
  • 29°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
לצאת לדרך חדשה

לצאת לדרך חדשה: ״אהבתי להיות מיילדת, אבל תמיד היה לי חלום אחר. בגיל 38 יצאתי להגשים אותו"

קרינה אלון, עבדה כפסיכולוגית, עשתה הסבה לאחות מיילדת והיום יש לה קליניקת פריון בקפריסין: "אני עובדת 24/7 ואני לא מרגישה שאני עובדת יום בחיי"

קרינה אלון עם אחד התינוקות שסייעה בהבאתו אל העולם (צילום: אלבום פרטי)
הדס יום טוב

קרינה אלון (51), אם לארבעה, למדה פסיכולוגיה ועבדה כמטפלת לילדים עם אוטיזם במשך 15 שנה, אבל תמיד חלמה להיות מיילדת. בגיל 38 עשתה הסבה  מקצועית, למדה סיעוד ועבדה כמיילדת בבי"ח תל השומר. חמש שנים אחר כך מצאה את עצמה בקפריסין והחליטה להקים קלינקת פריון המסייעת לזוגות מכל המינים וההעדפות להביא ילדים לעולם.

"אחרי השחרור מהצבא עשיתי BA בפסיכולוגיה ולמדתי טיפול באמנויות, ובמשך כ-15 שנה הייתי מומחית בטיפול ואבחון של אוטיזם בגיל הרך. הקמתי גן מיוחד המתמחה באוטיזם בגיל הרך, בו קיבלו הילדים וההורים את כל צרכיהם תחת קורת גג אחת. מאוד אהבתי את העיסוק שלי, אבל תמיד היה לי חלום אחר. בגיל 38 ראיתי תכנית טלוויזיה על מילדות והחלטתי להגשים את החלום".

שינוי כיוון, ועוד שינוי כיוון

"כנערה מאוד רציתי ללכת ללמוד בחו"ל, לחזור עם דוקטורט ולהיות רופאה מיילדת בארץ. אבל עם השנים התכניות השתנו, נישאתי צעירה, נכנסתי למסלול הילדים. עשיתי דברים נפלאים, ורק מדי פעם הייתי אומרת לעצמי: 'איך לא הלכת ללמוד רפואה'. זה תמיד הציק לי.

לפני 12 שנים הייתי בחופשת לידה, ראיתי במקרה איזו תכנית בטלוויזיה שהראתה עבודה של מיילדות בארה"ב. הייתי כבר בת 38, אבל כל פעם שפתחתי את הטלוויזיה הרגשתי תחושת החמצה. לא עברו כמה ימים, פתחתי את העיתון וראיתי מודעה קטנה על הסבת אקדמאים לסיעוד. אני זוכרת שהיה כתוב בה: "רוצה לסייע להבאת חיים לעולם? בואי להיות מיילדת". החלטתי שלא משנה מה, אני הולכת על זה.

נרשמתי להסבת אקדמאים לסיעוד אחרי שני תארים בפסיכולוגיה. ידעתי שזה לא יהיה קל, לימודים קשים חמישה ימים בשבוע עם ארבעה ילדים קטנים בבית, אבל הייתי חייבת לנסות. שלוש שנים של לימודים עברו ביעף, ומצאתי את עצמי בגיל 42 בחדר הלידה בבי"ח תל השומר. למרות סופי השבוע, הלילות, השכר הזעום והשעות הקשות הייתי בעננים. עבדתי במחלקה להריון בסיכון והשתמשתי המון בניסיון הפסיכולוגי שלי בליווי רגשי ועיבוד חווית הלידה, לימדתי מיילדות צעירות וזה היה מרתק. הייתי בטוחה שהנה, הגשמתי את ייעודי והחיים שלי מדהימים.

כעבור חמש שנים בתחום, בן זוגי איל, שעבד בתחום הפיננסים וחי על קו ישראל-קפריסין אמר: "תשמעי, אני מתחיל להתעייף מהטיסות. מה דעתך שנעשה רילוקיישן זמני לכמה חודשים, רק עד תום פרוייקט מסויים?" ואמרתי "יאללה, אני אחשוב על זה". קמתי בבוקר, הלכתי למשמרת בחדר לידה, ובשעה שמונה הוא התקשר ואמר: "נו, את באה לקפריסין?" תוך כמה חודשים, בחופש הגדול של אותה השנה, כבר היינו בקפריסין, כשבתי הבכורה גאיה, שהייתה קצינה בצה"ל, נשארה בארץ".

מקום חדש, חלום חדש

"הגענו לאי שהוא במרחק של פחות משעת מישראל, עם חיים כל כך אחרים. במשך שנה הייתי עסוקה בהתאקלמות: למצוא בית, לשים את הילדים במסגרות להבין איפה הסופר ואיך לטפל בענייני היומיום. זה היה לא פשוט, הכל היה חדש. אני הייתי טסה לכאן כמה פעמים בשנה כדי ללמד ולעשות בחינות, ודיי חיפשתי את עצמי.

היו לי כל מיני מחשבות, בעיקר על זה שלא הספקתי למצות את החלום הזה שהתאמצתי כל כך כדי להגשים, על גאיה שלי שנשארה בארץ וגם היום מאוד חסרה לי. התגעגעתי אליה ואל חבורת החברות שלי מכיתה א' שהשארתי מאחור וגם לדברים הקטנים כמו קוטג'.

לא רציתי לעבוד כמיילדת בקפריסין, שם רוב הרפואה היא פרטית וקיים כמובן מחסום שפה. מפה לשם, התחלתי להסתובב בקליניקות לפריון ברחבי קפריסין הקטנה. לא חשבתי להיות בעלת עסק אף פעם, אבל התחלתי לשוטט בקליניקות ולהתחבר עם רופאים. התחברתי מקצועית ואישית לרופא בשם ד"ר טקין, שמנהל קליניקה לפריון בקפריסין כבר שנים רבות, שראה את הניסיון שלי וביקש ממני לבוא ולעזור לו לפתח את התחום של מטופלים ותורמים מחו"ל.

התחלתי בקטן, כתבתי קצת בפייסבוק, ראיינתי תורמות ביצית, עשיתי לו סינון פסיכולוגי של מועמדות כדי שימשיך לסינון הרפואי. שם ראיתי שיש ביקוש מאוד גדול בקרב הקהילה הלהט"בית, אליה אני מחוברת מאוד בעיקר דרך בתי גאיה, לה היו חברים רבים מהקהילה לאורך השנים שהיו אצלנו בני בית. הבנתי את הקושי של זוגות מהקהילה בארץ להקים משפחה".

החירות להקים משפחה

"לפני 4 שנים הקמתי את 'GAIA Fertility' בקפריסין, קליניקת פריון, שקוריה על שם בתי הבכורה שהפכה אותי לאמא ועל שם גאיה, אמא אדמה במיתולוגיה היוונית. בהמשך איל עזב את עבודתו והצטרף אלי לעסק וכיום אנחנו עובדים יחד. המטרה שלנו היא לאפשר לכל מי שקיבל סירוב ולכל מי שלא יכול להקים משפחה בארץ, בין אם אלה זוגות טרנסג'נדרים, זוגות לסביות, הומואים, הורים יחידניים, זוגות ערבים או חרדים שמחפשים דסקרטיות ועוד, ומנסים למצוא פיתרון לכל הצרכים.

אנחנו בעצם עובדים עם הקליניקות הכי טובות בתחום ומלווים את המשפחות בכל התהליך, בין אם זה מציאת תרומת הזרע או הביצית, הכנת העוברים, הליווי הרגשי במסע הזה, עד שיש ילד ודרכון ואפשר לחזור הביתה. זה לא תמיד הולך חלק, אבל סיכויי ההצלחה שלנו גבוהים מאוד, והיום, 4 שנים אחרי שהקמתי את הקליניקה, סייענו בהבאתם לעולם שליותר ממאה תינוקות, ויש עוד המון בדרך. הכל רק מפה לאוזן ממשפחות מאושרות. המוטו הוא לא לסרב לאף אחד.

אני חושבת שאנשים להט"בים יכולים להיות הורים מדהימים ונעשה להם עוול גדול שהם לא יכולים להביא ילדים בישראל. אני שמחה לעזור למי שרק צריך או צריכה. אני עובדת 24/7 ואני לא מרגישה שאני עובדת יום בחיי. זהו אושר גדול מבחינתי לאפשר לכל אחד ואחת להגשים את חלום המשפחה וההורות. אני מאוד נהנית ממה שאני עושה ואני מרגישה תחושת שליחות ענקית, שאני עצמי נולדתי מחדש".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות