חבר הכנסת החדש, אביר קארה (ימינה), הודיע שיגיש לכנסת הצעת חוק חדשה שמוחקת את מנגנון צווי ההרחבה להסכמים קיבוציים. מנגנון זה מגן על עובדים לא מאוגדים בהסכמים ענפיים, ובשנים האחרונות הביא להישגים חברתיים כמו שכר מינימום למאבטחים, קליטת בעלי מוגבלויות ועוד. מטרת החוק גם לפגוע בארגוני העובדים באמצעות הורדת דמי הטיפול.
צווי ההרחבה אותם מבקש קארה לבטל, מאפשרים לשר העבודה והרווחה להרחיב הסכמים קיבוצים שנחתמו בין מעסיק להתאגדות עובדים, לכלל העובדים בענף. המנגנון הזה משמש בין היתר כדי להגיע להסכמים גם בענפים חלשים, בהם שיעור העובדים המאוגדים נמוך. הוא גם מאפשר למשרד העבודה והרווחה לאמץ הסכמות ותיקונים חברתיים בין העובדים למעסיקים לכלל המשק.
בשנים האחרונות נרשמו באמצעות צווי ההרחבה שורה של הישגים משמעותיים לעובדים ולציבור הישראלי, ביניהם:
- עליית שכר המינימום וקיצור שבוע העבודה.
- פנסיה חובה.
- שיפור בתנאי השכר וההעסקה למאבטחים ועובדי ניקיון.
- השוואת תנאים לעובדים סוציאליים בחברות מופרטות.
- שכר מינימום ענפי בענף הבניין.
- הסכם בטיחות ושכר למפעלי עגרוני צריח.
- חובת קליטת עובדים עם מוגבלויות.
הצעת החוק של חבר הכנסת השביעי ברשימת ימינה מבקשת לשנות באופן יסודי את המנגנון הקבוע בחוק ״הסכמים קיבוציים״ משנת 1957, ולהחליפו בהוראות ששר העבודה והרווחה ייקבע לעצמו על בסיס ״חוות דעת כלכלית, בלי נציגויות העובדים או המעסיקים. טיבה של חוות הדעת או הגורם המוסמך לתת אותה, לא מפורטים בחוק. ההסדר המוצע אמור להחליף הסכמה בין ארגונים יציגים של עובדים ומעסיקים, בהחלטה פוליטית של אדם אחד.
בניגוד לכתוב בדברי ההסבר להצעת החוק, מנגנון צווי ההרחבה להסכמים קיבוציים הוא דרך מקובלת להסדרת יחסי העבודה ברוב המדינות המתקדמות ב-OECD.
מרכיב נוסף בחוק מציע לפגוע בגביית דמי הטיפול במקומות עבודה מאוגדים. עובדים שנהנים מהסכם קיבוצי, שהושג על ידי ארגון העובדים היציג, משלמים דמי טיפול קבועים. התשלום מתבסס על כך שגם אם הם אינם חברים בארגון, הוועד והאיגוד מטפלים בענייניהם מול הנהלת החברה ובמערכת יחסי העבודה במקום.
הצעת החוק מבקשת להתיר לאדם שלא מעוניין בכך לא לשלם דמי טיפול, ולהגביל את שיעור תשלום דמי הטיפול למחצית מהיום, 0.4% מהשכר. מגבלות אלה יפגעו כלכלית באיגודי העובדים, ונועדו להחלישם.
