דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי ב' באייר תשפ"א 14.04.21
16°תל אביב
  • 15°ירושלים
  • 16°תל אביב
  • 16°חיפה
  • 17°אשדוד
  • 18°באר שבע
  • 24°אילת
  • 17°טבריה
  • 17°צפת
  • 16°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

היציאה מהמשבר לפי בנק ישראל: כ-43 מיליארד ש"ח להשקעות והעלאת מסים

בדו"ח השנתי ממליץ בנק ישראל ליישם מדיניות של "התאוששות ירוקה" ומזהיר: "נסיגה מהירה מדי מהמדיניות המרחיבה עלולה לפגוע בהתאוששות" | התערבות הממשלה הפחיתה את הירידה בתוצר בכ-2%

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון עם דו"ח בנק ישראל לשנת 2020. (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)
יונתן קירשנבאום

השקעה בתשתיות מעודדות צמיחה, התאוששות ירוקה, העלאת מסים והימנעות מצמצום מהיר מידי של תכנית הסיוע תוך חתירה להתכנסות תקציבית בעתיד: אלו עיקרי המדיניות אותה מציע בנק ישראל ליציאה ממשבר הקורונה. לפי הדו"ח השנתי של הבנק שפורסם היום (שלישי) הסיוע הפיסקלי של הממשלה ב-2020 הפחית את הסכנה לאבטלה ממושכת, וחסך ירידה של בין 1.9% ל-2.6% בתוצר בשנת 2020.

בדו"ח ממליצים בבנק ישראל לבצע שורה של השקעות שיגדילו בטווח הארוך את הפריון, ויסייעו בטווח הקצר ביציאה ממשבר הקורונה. "במסגרת ההיערכות להתאוששות מהקורונה נרשמת במדינות המפותחות כוונה לפעול ל'התאוששות ירוקה'- על מנת להפיק גם תועלות ארוכות טווח מהמהלכים לעידוד הפעילות הכלכלית. חשוב לקדם תהליך דומה גם בישראל" כותבים בבנק ישראל.

בתרחיש בו הממשלה תשקיע 3.3% תוצר בכל שנה (כ-43 מיליארד שקלים) לאורך חמש שנים במערכת החינוך ובתשתיות התחבורה והתקשורת, תביא לעלייה בקצב הצמיחה בטוח הבינוני. בבנק ישראל ממליצים לבצע את הרפורמות תוך הגדלת נטל המס, במטרה למנוע עלייה נוסף בשיעור החוב, ועל ידי כך להקטין את "הגרעון המבני"- שגבוה בישראל לעומת מדינות אחרות ב-OECD.

"שמירה על גירעון מבני נמוך בצירוף הגידול המהיר של התוצר כתוצאה מהעלאת הפריון בחלק מהענפים כבר בעשור הראשון לרפורמה מפחית בהתמדה את יחס החוב לתוצר, תוך השקעה לטווח ארוך בהעלאת רמת החיים" נכתב בדו"ח.

בבנק ישראל מציינים כי נטל המס בישראל נמוך לעומת החציון במדינות ה-OECD. לעומת הכנסות ממסים בשיעור של 29.9% תוצר בישראל בשנת 2020, החציון במדינות ה-OECD עמדו ההכנסות ממסים בשנת 2019, השנה האחרונה לגביה קיימים נתונים, על 34.8%.

המלצה נוספת היא בניית רשת ביטחון סוציאלית המותאמת לתנאי משבר. "היעדר מנגנון מוכן מראש והדחיפות שבה נדרשו צעדי הסיוע גרמו לקשיים בעיצוב המדיניות וביישומה" כותבים בבנק ישראל. "הפקשת הלקחים מהמשבר הנוכחי צריכה לכלול עיצוב מנגנוני רשת ביטחון המופעלים על ידי טריגרים כלכליים, כגון שיעור האבטלה כך שמצד אחד לא יהיה פיגור ביישום, ומצד שני התמיכה יפסק אוטומטית כשלא יהיה בה עוד צורך."

הסכנה: נסיגה מהירה מדי מהסיוע

יחס החוב לתוצר של ישראל עלה ל-72.6% בשנת 2020, לעומת 60% בשנת 2019. ההוצאה לתמיכה בעסקים ובמשקי בית עמדו על 4.8% תוצר, והצריכה הציבורית, ששימשה להרחבת הפעילות של משרד הבריאות וצרכים נוספים שעלו לאורך משבר הקורונה עמדה על 1.5% תוצר. ההשקעה הציבורית עמדה על 1% תוצר.

עם זאת, ההוצאה הציבורית בישראל בשנת 2020 הייתה נמוכה באופן ניכר מהציון של מדינות ה-OECD. לעומת מדינות ה-OECD, שם ההוצאה הציבורית החציונית בשנת 2020 עמדה על 46.8% תוצר, בישראל עמד שיעור זה על 39.8% בלבד. על אף המשבר, הכנסות המדינה ממיסים ירדו רק בשיעור של 0.3% לעומת שנת 2019 .

בבנק ישראל מזהירים כי גם לאחר סיום משבר הקורונה, חזרה למצב של יחס חוב תוצר נמוך כפי שהיה ערב המשבר לא נראה באופק. "שחיקת התוספת ליחס החוב תוצר שהצטברה בשל משבר הקורונה תהיה איטית, גם אם שיעור הריבית יהיה נמוך בהרבה משיעור הצמיחה. לכן יחס החוב לתוצר בעשורים הקרובים צפוי להוסיף להיות גבוה יותר מרמתו החזויה ערב המשבר, והדבר עלול להגביל את המרווח הפיסקלי להתמודדות עם משברים נוספים".

בתוך כל, בבנק ישראל מזהירים מפני הפסקה אוטומטית של רשת הביטחון המורחבת שמעניקה הממשלה עד לחודש יוני 2021, או עד שרמת האבטלה תגיע לשיעור של 7.5%. "ניסיון העבר של מדינות אחרות מלמד כי נסיגה מהירה מדי מהמדיניות המרחיבה עלולה לפגוע בהתאוששות המשק" כותבים בבנק ישראל. "אם שיעור האבטלה הרחבה יהיה עדיין גבוה ביוני 2021, לא יהיה נכון כלכלית להסיר את מלוא רשת הביטחון בבת אחת, אלא ראוי למקד את הסיוע הממשלתי בהחלקת המעבר של המשק ממצב החירום לתקופת ההתאוששות באמצעות כלים לעידוד תעסוקה והכשרות מקצועיות".

על אף יחס החוב תוצר הגבוה מהחציון ב-OECD, בבנק ישראל מזכירים כי הגדלת ההוצאה גם במחיר של עלייה ביחס החוב תוצר הייתה רצויה, משום שהיא מנעה פגיעה קשה יותר בכלכלות, שהיו פוגעות בתורן עוד יותר בדירוג האשראי. "בגישה של הגדלת ההוצאה הציבורית וגיוס חוב נרחב למימונה תמכו כל הגופים הכלכליים הרב לאומיים וחברות הדירוג, מתוך תפיסה של שיפור קיימות החוב באמצעות מדיניות אנטי מחזורית, אפילו במדינות שבהן יחס החוב לתוצר היה גבוה" כותבים בבנק ישראל.

בבנק ישראל גם טוענים שעל אף שבסופו של דבר היקף ההוצאה הממשלתית עמד ברמה "הולמת לגודל הזעזוע", הממשלה הייתה איטית לעומת ממשלות אחרות בעולם בתגובתה הכלכלית למשבר. על פי הדו"ח, הסיוע המועט שניתן למשק בתחילת המשבר היה בגדר "מתן עזרה ראשונה", בזמן שבמדינות אחרות בעולם נקטו בצעדים נוספים, ולא ניתנה וודאות לגבי משך והיקף הסיוע שינתן. עם זאת, לטענת הכותבים, בהמשך המשבר הגיע הסיוע הממשלתי לרמה הולמת.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות