ארגז הכלים שהיה לכל מדינה לפני הקורונה קבע במידה רבה את האופן בו התמודדה עם המשבר התעסוקתי: זו המסקנה המרכזית העולה מניתוח מודל החל"ת הישראלי לעומת מודלים אחרים בעולם, בדו"ח שפרסם היום (שלישי) בנק ישראל.
זו גם הסיבה שהיתרון הראשון, והחשוב ביותר, שמציג בנק ישראל להפעלת מודל החל"ת, הוא עצם היכולת להוציא אותו לפועל ובמהירות. הגמשה של הקריטריונים לדמי אבטלה וחלוקתם על בסיס המנגנון הקיים של המוסד לביטוח לאומי התבררו כדך יעילה ואפקטיבית לעומת מענקים אחרים שחולקו במסגרת ההתמודדות עם המשבר.
במדינות שבהן היה קיים מנגנון תעסוקה גמיש כמו המודל הגרמני, ניתן היה להפעיל ולהתאים את המודלים הללו להתמודדות עם המשבר. אפשרות שלפי בנק ישראל לא הייתה קיימת במדינת ישראל בהעדר איסוף מידע מוקדם על שעות תעסוקה של עובדים ויכולת לפצות את המעסיקים בגין הפחתתן.
היתרונות האחרים שמציג בנק ישראל להפעלת מודל החל"ת בישראל, היו מתקבלים גם בהפעלת מודלים אחרים של העסקה גמישה. כך לגבי הקטנת הלחץ של מעסיקים ועובדים לחזור לעבודה שסייעה לצמצם התקהלויות והדבקה, וכפועל יוצא הקטינה את הפגיעה של המשבר הבריאותי במשק. וכך לגבי השמירה על יחסי עבודה וצמצום העלויות הנלוות לתהליכי פיטורין וגיוס מחדש של העובדים.
מודל בינארי
החל"ת הישראלי למעומת מודלים של העסקה גמישה שהונהגו ברבות ממדינות אירופה מייצר הפעלה בינארית של העסקים. או שהעסק פתוח ועובד, משלם שכר לעובדים ונושא בכל העלויות, או שהוא סגור. כך גם מבחינת העובדים. הם יכולים להיות או במצב של תעסוקה בשכר או במצב של חל"ת. תופעות של עובדים שסייעו בתפעול העסק בזמן היותם בחל"ת נחשבות להפרה של החוק.
רק בשלבים מתקדמים של המשבר הנהיגה ישראל מענקים על החזרת עובדים שאפשרו תמיכה בהעסקת עובדים ולא רק בהשבתת העסק.
הדוח לא מכריע בשאלה דרמטית לתקופה הקרובה: האם הפעלת החל"ת במתכונת בינארית עדיפה על פני הפעלה גמישה דוגמת המודל הגרמני בכל הקשור למהירות החזרתם של עסקים ועובדים לפעילות אחרי כשזו מתאפשרת מבחינה בריאותית?
ההפעלה הבינארית דוחקת עסקים לחזור לפעילות במתכונת מלאה אבל לא מאפשרת הפעלה חלקית בתקופת התאוששות כשזו נדרשת. התשובה לשאלה הזו תלויה מאוד בצורפם של הרבה פרטים קטנים. אילו עסקים נפגעו באיזה שלב ניתן להפעיל כל עסק ועסק, האם הפעלה חלקית רלוונטית לאותם עסקים והאם הפעלה חלקית הייתה באה על חשבון תקופה של הפעלה מלאה או השבתה מלאה.
כאמור הדו"ח של בנק ישראל משאיר שאלה זו פתוחה אבל מסכם את הניתוח במסקנה ברורה. "בהערכות לטווח ארוך יותר, רצוי לבנות את התשתית שתאפשר ליישם כלי תמיכה מגוונים וממוקדים יותר, כדי להרחיב את האופציות שיעמדו לרשות הממשלה לניהול משברים בשוק העבודה". מודל החל"ת אולי היה הטוב ביותר שהיה בנמצא, אבל צריך לבנות רשת ביטחון טובה יותר למשברים הבאים שיהיו.
