"כשאי אפשר היה להיפגש בשנה שעברה במציאות של הקורונה, נולדה אצלנו ההבנה שאי אפשר לעשות טקסים – אבל אנשים רוצים לציין את היום, וכמה שיותר ביחד", מספרת מיכל דולב (37) מתנועת דרור ישראל.
דולב מובילה הדרכות לקראת יום הזיכרון לשואה והגבורה, במיזם שמאפשר להציב פינות זיכרון לימי הזיכרון לשואה ולגבורה ולחללי צה"ל בבניינים משותפים. "יצרנו כלים מקוונים וגם ערכות פיזיות למפגש בבניין. חלק מהמחשבה היתה ליצור גם פורומים של שכונות ובניניים שהם אלו שיהיו שותפים בעיצוב עמדת הזיכרון", היא אומרת.
הבניין כמרחב לזיכרון
"כשהמרחב הציבורי היה במצב קורונה, הבניין נוצר כמרחב רלוונטי לזיכרון", מספר מאור טוויג (40), רכז הפרויקט, שקיבל את הכותרת 'בשם החיים'. הרעיון פשוט: לאפשר לשכנים לשתף בזווית האישית והמשפחתית של הזיכרון.
הערכות לבניין הכוללות דגל ישראל, נר זכרון, מחברת לשיתוף סיפורים וחוויות ופוסטרים הנוגעים לתכני המועדים. הפרויקט החל לפעול בשנה שעברה ביום הזיכרון לחללי צה"ל, וכלל חלוקת מאות ערכות בשיתוף עם רשויות מקומיות.
התוכן שנבחר לערכות יום השואה היה המרד וההתנגדות בשואה. "זה תוכן קריטי לזיכרון", אומרת דולב, "להבין את הבחירה ליצור מציאות אחרת, דווקא בתוך המצב המחריד שהיה שם, להתנגד למען שלוש שורות בהיסטוריה".
"בשיא הקורונה התקבלה החלטה שבתי העלמין ישארו ריקים ואסורה היתה הכניסה", מספר טוויג איך נולד מפעל הזיכרון. "יוזמה מקומית שצמחה מלמטה, מהתארגנות קהילתית של חברות שלנו לתנועה ברחובות, שפשוט הפיקו פינת זיכרון בכל בניין, כדי שלא כולם יהיו ספונים בבתים. הן פשוט לקחו אחריות על המרחב הציבורי בבניין, ולא השלימו עם המחשבה שהמועד הזה של יום הזיכרון לא יצוין".
המפגש המקוון כהזדמנות
"גם השנה, כשהנהלים הוסרו, רק המשפחות יכולות להגיע לבתי העלמין", אומר טוויג, בהתייחס ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. "ובעצם מה זה רק המשפחות השכולות? כולנו חלק מזה. הערכה הקהילתית היא הזדמנות להתייחס לבניין, לקבוצת האנשים שחיים איתם, ולהגיד שזה לא רק של המדינה או המשפחה – לצד זה, גם אנחנו חלק".
"התוכן שאנחנו מניחים הוא של היחד", מספרת דולב. "בין בחירה בכל אדם לגורלו, לכל ישראל ערבים זה לזה. יום השואה הוא יום שמציין סיפור של חברה, של ציבור. ברור שצריך לתת מקום לסיפורים האישיים, אבל זה לא נכון לספר את הסיפור האישי והפרטי במנותק מהמציאות החברתית".
מדי שנה, עוברים עשרות אלפי בני אדם, בני נוער ומבוגרים, אנשי כוחות הביטחון וועדי עובדים, את ההדרכות שמובילים חברי התנועת דרור ישראל בימי הזיכרון. "הקורונה זימנה אופני הדרכה חדשים, מקוונים ובקבוצות מצומצמות. זה דבר משמעותי", מספרת דולב. "בשנה שעברה זה היה בלית ברירה, אבל השנה הבנו שהמפגש המקוון מאפשר להרבה אנשים לעסוק בתוכן מעמיק בימים האלו" היא מוסיפה.
"אני מקווה שהזיכרון יחזור לקהילה, לטקסים ומפגשים שכונתיים, לא רק בבתי הקברות ובטקסים הגדולים" אומר טוויג. "שהתארגנויות חברתיות וקהילתיות ייקחו אחריות על עיצוב התרבות שלנו כחברה, גם דרך הזיכרון".
ניתן להירשם לאחד המפגשים הווירטואליים שייערכו היום (רביעי), ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כאן. בין נושאטי המפגשים: יהדות יוון ורומניה בשואה, רפואה יהודית בגטו, גילוי עזרה הדדית בגטו ורשה, מפעל ההצלה והבריחה לאחר מלחמת העולם השנייה, שואת יהודי בריה"מ ועוד.
