דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון ו' באייר תשפ"א 18.04.21
24°תל אביב
  • 27°ירושלים
  • 24°תל אביב
  • 28°חיפה
  • 25°אשדוד
  • 32°באר שבע
  • 34°אילת
  • 26°טבריה
  • 29°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
יום הזיכרון לשואה ולגבורה

מבצע טיול: סיפור הצלתם הלא מוכר של 15 אלף מיהודי הונגריה

מעצר יהודים הונגרים, בודפשט 1944 (צילום: ויקימדיה).
חברי תנועות הנוער בהונגריה הבריחו עשרות אלפי יהודים מעבר לגבול, סמוך לסוף המלחמה, בזמן שהקהילה היהודית בהונגריה הושמדה באושוויץ| "בישראל לא דיברו על כך בכלל, זה לא התאים לאתוס הגבורה"
דוד טברסקי

על סיפור ההצלה של 15 אלף מיהודי הונגריה בתקופת השואה, על ידי תנועות הנוער הציוניות, לא ניתן לקרוא בספרי הלימוד על השואה. 77 שנים לאחר האירועים הדרמטיים, אין בארץ ולא אנדרטה אחת לגבורת המצילים. יובל אלפן, בנו של משה אלפן, ממנהיגי תכנית ההצלה של יהדות הונגריה, נלחם על מורשת ההצלה: "הדור הצעיר חייב להכיר את סיפורם של היהודים שהצילו יהודים".

במהלך אביב-קיץ  1944, עם פלישת הנאצים להונגריה, נשלחו רוב יהודי המדינה לאושוויץ. רבים אחרים נרצחו בפוגרומים שהונהגו על ידי ההונגרים. זו היתה ההשמדה המהירה ביותר בזמן השואה: תוך פחות מתשעה חודשים הושמדו מעל 550 אלף יהודים, בהם כשלושה רבעים מיהדות הונגריה ורבים שהגיעו למדינה לאחר סיפוח אוסטריה וכיבוש צ'כיה.

בעיצומם של ימי ההשמדה, יזמו חברי תנועות הנוער מבצע הצלה חסר תקדים. הם הבריחו מעל  15 אלף יהודים לרומניה; רובם עלו לאחר מכן לישראל. במקביל, עסקו חברי התנועות בזיוף מסמכים והצלת ילדים. מבצע ההברחה נמשך כחצי שנה, עד שרומניה עברה להילחם לצד בעלות הברית, והגבול ההונגרי-רומני הפך בפועל לשדה קרב.

הונגריה היתה חלק מ"מדינות הציר" שלחמו לצד גרמניה במלחמת העולם השנייה. מיקלוש הורטי, השליט בפועל במדינה היה אנטישמי נלהב, אך הוא התנגד לקיצוניות הנאצית ולמפלגת "צלב החץ" שפעלה בארצו.

"הראשונות לזהות"

"בהונגריה היו חוקים אנטי יהודיים מובהקים. אבל היהודים, בגלל מידת מעורבותם בחברה והמדינה, הצליחו לשמור על עצמם", מספר יובל אלפן, העומד בראש העמותה לחקר תנועות הנוער הציוניות בהונגריה. ערב פלישת הנאצים היו חיי היהודים בהונגריה נוחים יחסית. ההגנה על חיי היהודים היוותה בעבור הורטי דרך לחזק את קשריו עם מדינות המערב, שהוא צפה שינצחו בסופו של דבר במלחמה.

יובל אלפן (צילום: אלבום פרטי)

הפלישה הגרמנית המאוחרת להונגריה נועדה להבטיח את דרכי האספקה לחזית הסובייטית ואת דרכי הנסיגה של הצבא הגרמני. טרם הפלישה, נלקחו רוב הגברים הכשירים לעבודות כפייה. "בשלב מסוים לא נותרו גברים צעירים בערים הגדולות ומי שנשאר היו בעיקר פליטים מפולין וסלובקיה", מספר אלפן. "לחלקם היו עדויות ממה שקורה באושוויץ והם התחילו להזהיר את היהודים. זו הייתה הנקודה בה התחילו תנועות הנוער הציוניות להתכונן לירידה למחתרת, לעומת שאר הציבור שחשב שהגרמנים לא ייכנסו להונגריה".

למרות שהתנועה הציונית בהונגריה לא היתה גדולה באופן יחסי, פעלו במדינה תנועות נוער ציוניות רבות. הבולטות שבהן, השומר הצעיר, דרור-הבונים, הנוער הציוני, עקיבא ואחרות, התאגדו ערב הפלישה תחת גוף אחד: 'מחתרת תנועות הנוער הציוניות'. למחתרת היה תפקיד מכריע בפעולה ההצלה. לפי אלפן "התנועות היו הראשונות לזהות את חומרת המצב".

איך פעלו התנועות מרגע שהן הבינו את הסכנה?
"בתחילת הפלישה ההנהגה התנועתית פעלה בעיקר כדי  להציל את חברי התנועה. רק לאחר מכן החלו במבצע להצלת יהודים אחרים. לאחר וויכוחים רבים הוחלט על מפעל הצלה חסר תקדים בהיקפו – 'מבצע טיול'. העברתם של  מעל 15 אלף יהודים מחוץ להונגריה לרומניה תחת זהויות בדויות. כ-120 אלף נוספים קיבלו תעודות מזויפות.

"כל תנועה פעלה בנפרד, בין אם זה בגיוס אנשים, זיוף תעודות, עזרה לאנשים או הסתרה בשטח. במחתרת היהודית ההונגרית לקחו  חלק כמה אלפי אנשים שהתחלפו כל הזמן, חלקם עלו לארץ, חלקם ברחו. מתוכם היו כ-400 חברי תנועות הנוער שהיוו גרעין מרכזי להתנגדות".

ואיך זה קרה בפועל?
"מדובר במצע לוגיסטי מורכב מאוד שאני בספק ש'המוסד' כיום היה מצליח לחולל. הבריחה קרתה דרך רכבת שיצאה מבודפשט לכיוון הרי ערי הגבול עם רומניה, ומשם בעזרת מבריחי גבול לרומניה. חלק מהיהודים המשיכו עוד במהלך המלחמה בדרכם לישראל".

חציית הגבול היתה מורכבת ומסוכנת, בעבור הבורחים והמבריחים כאחד. קבוצות הבורחים מנו 10-8 אנשים,  והן הורכבו עוד בבודפשט. כל אחד מהבורחים זכה להכנה פרטנית. "נתנו להם תעודות מזויפות ולאחר מכן הוכן סיפור כיסוי ונעשו חזרות ותרגולים כיצד להתנהג מול הפקחים", מספר אלפן.

"כשמישהו נתפס, היה רק כיוון אחד – אושוויץ"

משה אלפן, אביו של יובל, נולד ב-1919, היה ממובילי מדריכי הבורחים. במחתרת הוא זכה לכינוי "הפיל" , כשם משפחתו – אלפנט. לפני המלחמה הוא לקח חלק במועצה של השומר הצעיר בסלובקיה, שם החליטו לשלוח אותו להונגריה לעזור לפעולה המחתרתית  הציונית של תנועת הנוער, בגלל המחסור החמור בגברים. חלק מחבריו עלו לארץ, אחרים יצאו להילחם בשורות הפרטיזנים. אלפן נשלח להנהיג את התנועה בבודפשט.

המדריכים מטעם תנועות הנוער במחתרת דאגו להכין את הבורחים. הם סיפקו לבוש מתאים, תעודות, כסף והוראות תנועה ברכבת, בגבול וברומניה. אבל גולת הכותרת של המבצע הייתה ההדרכה האינטסיבית לבורחים כיצד להיכנס לזהותם החדשה.

תעודה מזוייפת של משה אלפן (אלפנט). (מתוך אלבום פרטי)

"אבא היה נפגש עם  הקבוצה בבית קפה בבודפשט בבוקר", מספר אלפן. "תמיד בודק פעם נוספת שבלשים לא עוקבים אחריו. את התעודות המזויפות היו ממלאים תוך כדי, וכך בונים את סיפור הכיסוי שלהם". ההדרכה נגעה לפרטים הקטנים ביותר: איזה תיק להביא, אילו בגדים יתאימו למזג האוויר ולא ימשכו תשומת לב וכיצד לשמור על קור רוח מול פקחים.

"בערב הם היו נפגשים איתם על הרציף. אבא היה לבוש בתור כרטיסן ובדק שהכל בסדר.  במידה והיו עולים לרכבות ז'נרדמים, שוטרים ההונגרים, ואחד הבורחים היה מלבין מפחד, הוא היה מתערב ואומר משהו בסגנון 'אני מכיר את הבחור הזה, הוא מהכפר של אמא שלי'. לרוב זה היה מצליח, אבל לא תמיד. כשמישהו נתפס, היה רק כיוון אחד – אושוויץ".

לאחר המלחמה עסק אלפן בסיוע ליהודים. כ-5,000 ילדים יהודים ו-1,000 אנשי סגל מ-55 בתי ילדים שהוקמו לטובת מפעל ההצלה זכו לטיפול של אנשי התנועות ולסיוע בעלייה לישראל. ב-1945 עלה אלפן ארצה והשתקע בקיבוץ העוגן, שם נולד יובל.

"לא נותרו יהודים בעולם וצריך להציל את הנותרים"

למה המחתרת בחרה בהברחה, ולא בהתנגדות מזויינת, כמו שאנחנו מכירים מוורשה לדוגמה?
"חברי תנועות הנוער בהונגריה הגיעו מאותם מקורות ערכיים וציוניים כמו חבריהם בפולין וליטא. בוורשה החליטו שהיהודים חייבים להילחם. הבחירה לצאת להצלה הגיע תוך כדי ויכוח. הם גם יכלו כולם להימלט. הבחירה להישאר הייתה מודעת, הם ראו בזה את השליחות שלהם. לנסות להציל כמה שיותר יהודים. להילחם על קידוש החיים".

"היה ויכוח אדיר בין הפליטים מפולין שרצו לתפוס נשק, לבין הפליטים מסלובקיה שדרשו להימנע מפעולות ראווה ולעסוק בהצלה של כמה שיותר יהודים. בסופו של דבר זו התפיסה שהכריעה את הסיפור ההונגרי. אבי קיבל על עצמו את האחריות לטפל בבונקרים ולגייס נשק, אבל מהר מאוד הוא הבין שאין לזה שום תוחלת. שאם יפגעו בנאצים זה רק יביא להרג של עוד יהודים".

קיץ 1944, קבוצת מגורשים יהודים מהונגריה מגיעה ברציף הרכבת של מחנה ההשמדה אושוויץ (צילום: ויקימדיה).

אלפן מספר ששיקולי סוף המלחמה, ההפסד הקרב של הגרמנים והיעדרם של גברים והכשרה צבאית והוודאות בדבר המשמעות של המשלוח לאושוויץ, הובילו את מנהיגי התנועות הציוניות לבחור בהצלה. "המחשבה הייתה שכמעט לא נותרו עוד יהודים בעולם וצריך להציל את הנותרים".

"כולם מכירים את חסידי אומות העולם"

למה הסיפור הזה כמעט לא מוכר בישראל?
"בישראל לא דיברו על כך בכלל, זה לא התאים לאתוס. אתוס הפלמ"חניק חובר יחדיו עם אתוס מרד גטו וארשה, וסיפור ההצלה נדחק לחלוטין הצידה. היום אנחנו פועלים במסגרת העמותה לחקר תנועות הנוער הציוניות בהונגריה להכנסת הסיפור למקומו הראוי בהיסטוריה של העם שלנו. אנחנו רוצים שהציבור הישראלי יכיר את הסיפור – אין לנו צורך במדליות או תעודות.

"התופעה בה יהודים הצילו יהודים, שהתקיימה בכל רחבי אירופה, כמעט ואינה מסופרת. כולם מכירים את חסידי אומות העולם אבל את הסיפור שלנו לא. כשאני מספר את הסיפורים הללו רוב המקשיבים המומים. אני שואל ילדים האם הם יודעים שיהודים הצילו יהודים ומשתרר שקט".

"הוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה", שאלפן משמש כסגן יו"ר שלה, העניקה עד היום 350 אותות למצילים וילדי מצילים.  האות עצמו מוענק למשפחות ביום השואה באנדרטה ביער ירושלים, בנוכחות בני נוער וחיילים. הועדה אינה ממלכתית ובראשה עומדים אנשי אקדמיה בולטים שפועלים לשימור זיכרון ההצלה היהודי בזמן השואה.  אלפן ושותפיו פועלים מזה שנים לשינוי חוק יד ושם כך שיכיר ביהודים שהצילו יהודים. "יש התקדמות גדולה בדברים" מספר אלפן. "בשנה שעברה טקס יום השואה והגבורה היה בנושא יהודים שהצילו יהודים. יש יותר תערוכות ויותר הרצאות".

מה מניע אותך, מה המסר שאתה רוצה שיעבור מהסיפור הזה?
"אני עושה את כל זה כי חשוב לי שבני הנוער,  ובמיוחד חברי תנועות הנוער שהמצילים היו בגילאים שלהם ממש, יכירו את סיפור הצלת היהודים שלא היו ממשפחותיהם. הם לא עשו את זה תמורת כסף, הם נשארו כדי  להציל".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות