דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון ו' באייר תשפ"א 18.04.21
24°תל אביב
  • 27°ירושלים
  • 24°תל אביב
  • 28°חיפה
  • 25°אשדוד
  • 32°באר שבע
  • 34°אילת
  • 26°טבריה
  • 29°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
שואה

המסעות לפולין בוטלו בתקופת הקורונה, והמדריכים חוששים מהפגיעה במפעל ההנצחה החינוכי

נעה מרגלית, רכזת מסעות לפולין במרכז ההדרכה 'המעורר': "זה הזמן לעסוק בשאלות של מנהיגות, של מהותה של האנושיות, של אחריות. המסעות הם רכיב משמעותי מאוד בחינוך החברתי במדינת ישראל"

מסעות בני נוער לפולין: טקס בסיום סיור במידנק. (צילום: אייל יסוד)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

המסע האחרון לפולין שהוציא מרכז ההדרכה 'המעורר' המריא בפברואר 2020. היו אלה תלמידי תיכון רבין ממזכרת בתיה. באותה השנה היו אמורים לצאת 30 מסעות נוספים של בתי ספר מרחבי הארץ, כולם בוטלו. מערכת החינוך הפורמאלית חזרה לעבוד, גם הבלתי פורמאלית. הישראלים טסים ליוון, לקפריסין ולדובאי. בני נוער מעל גיל 16 כבר מתחסנים, אבל פולין סגורה לתיירים וחידוש המסעות עדיין לא נראה באופק.

"המסעות לפולין היו הדבר הראשון שנפגע ונעצר, ואני חוששת שיהיה גם מהאחרונים לחזור" אמרת נועה מרגלית, מנהלת מרכז ההדרכה ה'מעורר' ורכזת תחום המסעות לפולין. מרגלית מקווה שכבר בקיץ אפשר יהיה לחדש את המסעות, אבל בינתיים יש עדיין אי וודאות גדולה.

מלבד העובדה שפולין טרם פתחה שעריה לכניסת תיירים, גם משרד החינוך עדיין לא פרסם את המתווה לחידוש המסעות, בטענה שהוא טעון החלטת ממשלה. "נראה שהנושא נדחק לתחתית סדר העדיפויות. אם בזמן הקרוב לא יהיה מתווה, אז גם הקיץ הקרוב יהיה כבר אבוד. מסע לפולין הוא לא משהו שאפשר לצאת אליו מהיום למחר. מעבר למערך הלוגיסטי שצריך לבנות ולהתכונן אליו, נדרש גם תהליך הכנה משמעותי כדי שהמסע יענה באמת על מטרותיו החינוכיות".

נועה מרגלית: "חשוב לנו לא לוותר על המפגש עם בני הנוער ולעסוק איתם בתפקיד שלנו בשימור הזיכרון" (צילום: אלבום פרטי)

"אנחנו חוששים גם מההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה. שיותר חניכים יתקשו לקחת חלק במפעל החינוכי, בגלל מצוקה כלכלית" אומרת מרגלית, ומוסיפה שגם על נושא זה תצטרך המדינה לתת את דעתה.

המסע מאפשר התכוונות נפשית ועומקים של שיח עם התלמידים

"ההודעה שהמסעות מתבטלים תפסה אותנו שבוע לפני שהייתי אמור לצאת למסע עם בית ספר מחיפה" אומר ל'דבר' יאיר רוזנברג (40), מדריך פולין ומנהל בית ספר יסודי מירוחם. במהלך השנה בוטלו לו עוד שלושה מסעות שתוכננו "אתה רוצה להגיע לשיא של התהליך שעוברים עם הקבוצה ופתאום זה נגדע. זה מאוד עצוב ומתסכל".

"מבחינת הידע – הנערים עושים בגרות בהיסטוריה. אבל המסע לפולין הוא לא רק שיעור היסטוריה. זה מסע אל תוך הנפש. לפגוש את עצמי, לעסוק במשפחה שלי, בעם שלי, בקבוצה שאיתה גדלתי, החברים שלי" אומר רוזנברג. "מה שנפגע זה החיבור הבלתי אמצעי לתוכן של הזיכרון, ודרכו גם לעם שלנו ולערכים של מוסר, שוויון, חמלה. לא פעם חבר'ה אומרים בסוף מסע שהבחירות שלהם ביחס לשירות לאומי או לשירות צבאי התעצבו כתוצאה מהמסע. אלו דברים שאני מצטער שהתפספסו השנה".

לדבריו באמצעות העיסוק בזיכרון השואה, מצליחים הנערים לגעת בנושאים רגישים ביותר גם בנפשם פנימה. "במסע יש איכות אחרת. זו גם ההילה שלו, שבגללה החבר'ה מכינים את עצמם ומגיעים אליו בלב יותר פתוח" הרבה תלמידים לדבריו, בוחרים למשל להשאיר את המכשירים הסלולריים בבית או בתיק. "גם למפגש המוחשי עם המקומות, המראות והתכנים יש עוצמה שמאפשרת כניסה לעומקים של שיח שכמעט ולא פגשתי במפגשים אחרים בארץ".

חוששים שהפסקה במסעות תגדע את מפעל ההנצחה של המסעות לפולין

במרכז ההדרכה המעורר פיתחו בשנה האחרונה מגוון פעילויות מקוונות לבתי הספר בתחום החינוך להנצחת השואה והגבורה. מפעל המסעות לפולין של 'המעורר' נקרא בשמו המלא: 'המסע לגילוי שורשי המהפכה הציונית ומרד תנועות הנוער: שואה וגבורה'  את התוכן הזה הם מעבירים היום לתלמידים באירועי עדות מקוונים ובתערוכה בשם 'מרד של תקווה'. בנוסף יצרו במעורר תכנית של מפגשים והתנדבות בתקופת הקורונה עם קשישים בכלל וניצולי שואה בפרט, שאליה מתלווה שיח ערכי.

"היה חשוב לנו לא לוותר על המפגש עם בני הנוער ולעסוק איתם בתפקיד שלנו בשימור הזיכרון" אומרת מרגלית, ומוסיפה שהדרישה לגעת בתכנים האלה מגיעה גם מבני הנוער עצמם שמחפשים דרכים לעשות דברים משמעותיים.

בשנים האחרונות התחזקו הקולות התוקפים את המסעות לפולין וטוענים נגדם שהם יקרים, לאומניים או רגשניים מדי. מרגלית חוששת, שיעשה ניסיון לנצל את ההפסקה הכפויה במסעות על מנת לערער על נחיצותם. "דווקא כמרכז הדרכה שמציע מגוון פעילויות חינוכיות גם בארץ, אני עדיין מרגישה שהמסע לפולין הוא דבר ייחודי שאינו בר החלפה".

יאיר רוזנברג: "למפגש המוחשי עם המקומות, המראות והתכנים יש עוצמה שמאפשרת כניסה לעומקים של שיח שכמעט ולא פגשתי במפגשים אחרים בארץ". (צילום: אלבום פרטי)

"אני לא מאמין שהמקום של המסע בחברה הישראלית ישתנה" אומר רוזנברג. "העדרם מורגש בבתי הספר, ואני יודע את זה גם מהשיח בין מנהלי התיכונים. אם המצב ימשך חלילה חמש שנים ויותר קשה לדעת מה יקרה, אבל אני מאמין שאחרי שנתיים הציפיה והרצון לחזור למסעות הללו יהיו יותר חזקים מהקולות שמתנגדים להם".

כמו שנה של לימודים

"יש מחקר שנעשה באוניברסיטת בר אילן, של ד"ר אריק ה' כהן שעסק בכלל בשאלה של הוראת השואה בבתי הספר הממלכתיים בישראל, שמצא שהמסע לפולין הוא אחד הכלים הטובים ביותר שנוצרו בישראל בהיבט הלימודי" אומרת חני אפרימוב, מדריכה וותיקה שכהינה בשנים 2010 עד 2014 כרכזת מטה משלחות הנוער לפולין במשרד החינוך. "אלה דברים שעלו מהשטח, דברים שהנוער עצמו אמר על כך שהמסע לפולין לימד אותם יותר משנה שלמה של לימודים".

גם אפרימוב מדגישה שהדבר המיוחד באמת במסע הוא התהליך החינוכי. "זה סמינר חינוכי ערכי שמציף שאלות עמוקות ביותר על הזהות שלי כאדם מוסרי, על הערכים שלי, על היהדות שלי, על הישראליות ועל הציונות. זו חוויה מאוד מעצבת שמלווה את הבוגרים של המסעות לכל אורך חייהם. זה דבר שאנשים חוזרים אליו בצמתי הכרעה. אני לא חושבת שיש לזה היום חלופות לא רק בהקשר של עיצוב זיכרון השואה, אלא גם בהקשר של החינוך החברתי בכלל".

מול הטענות נגד המסעות לפולין, אפרימוב מציגה בחינה פנימית שנערכה במשרד החינוך בשנת 2009, שהעלתה שהמסעות דווקא ערכיים מאוד ועוסקים בסוגיות מוסריות מורכבות ובסוגיות של זהות.

"בני הנוער חוו שנה קשה מאוד. הם נפגשו מעט, הקשרים ביניהם נפגעו. לכן דווקא עכשיו אני חושבת שחידוש המסעות חשוב מתמיד" אומרת מרגלית. "זה הזמן לעסוק בשאלות של מנהיגות, של מהותה של האנושיות, של אחריות. המסעות הם רכיב משמעותי מאוד בחינוך החברתי במדינת ישראל. אני מקווה שקובעי המדיניות יראו את הדברים הללו לנגד עיניהם ויפעלו לחדש את המסעות".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות