על פי מחקר שנערך על ידי ארגון ה-OECD וממצאיו נותחו על ידי בנק ישראל, שיעור בעלי ההשכלה בישראל גבוה מהממוצע ב-OECD. מנגד, הישגי הישראלים במבחנים מיומנות שונים נמוכים באופן מובהק מהממוצע ב-OECD. עוד עולה מנתוני המחקר כי העובדים במגזר הציבורי בישראל משכילים יותר מעמיתיהם במגזר הפרטי אך משיגים תוצאות נמוכות יותר במבחני המיומנות. כמו כן השכר והפריון בקרב עובדים משכילים במגזר הציבורי נמוך משמעותית משל עמיתיהם במגזר הפרטי. בעקבות ניתוח המחקר וביחס לנתוני המשק הישראלי, ממליצים בבנק ישראל לממשלה להשקיע בהגדלת הפריון של העובד הישראלי על ידי חיזוק ההכשרה המקצועית ושיפור תנאי העבודה.

ישראל מול העולם

גודלו של המגזר הציבורי (במספרי עובדים) בישראל הוערך במחקר בכ-25% מכלל העובדים. מדובר בשיעור הקרוב לממוצע במדינות ה-OECD. בקצוות המדד נמצאות יפן (13%) ונורבגיה (35%). 25% מהעובדים בישראל בעלי תואר אקדמי לעומת הממוצע של מדינות ה-OECD שעומד על כ-23%. העובדים הרוסים הם העובדים המשכילים ביותר – לכ-40% מהם יש תואר אקדמי. על פי מבחנים שבוצעו על ידי עורכי המחקר, מיומנויות הקריאה של העובדים בישראל הן מהנמוכות ביותר בקרב מדינות ה-OECD. העובדים היפנים הם בעלי האורינות (כישורי קריאה ולמידה) הגבוהה ביותר. גם בתחומי המיומנות הכמותית והיכולת לפתור בעיות בסביבה מתוקשבת –  העובדים הישראלים השיגו ציונים נמוכים מאוד ביחס לממוצע המדינות המפותחות. גם בשני מדדים אלה היפנים נמצאים במקום הראשון.

 מגזרים בחברה הישראלית

מנתוני המחקר עולה כי העובד הערבי בישראל השיג תוצאות נמוכות באופן משמעותי מעמיתו היהודי במבחני המיומנויות שנבדקו. גם העובד החרדי השיג תוצאות נמוכות מעמיתו החילוני. ממצא מעניין שעולה מניתוח תוצאות המחקר מעיד על כך שבקרב האוכלוסיה המבוגרת מעל גיל 40, הפערים במיומנויות בין יהודים חרדים ליהודים לא חרדים נמוכים בהרבה מהפערים בין אותן אוכלוסיות עד גיל 40. אנשי בנק ישראל שניתחו את המחקר מסבירים את הפער הגדל בין חרדים ללא חרדים בשינויים שחלו במערכת החינוך החרדית בעשרים השנים האחרונות שהקטינה את החשיפה של הגברים החרדים ללימודים המפתחים מיומנויות אלו. עוד עולה מניתוח המחקר כי רובו של הפער בשכר בין יהודים לערבים (84%) ובין יהודים חרדים ליהודים לא חרדים (77%) נובע מפערי המיומנויות שנבחנו.

בין המגזר הציבורי לעסקי

25% מהנשאלים בסקר עליו מתבסס המחקר העידו על עצמם כי הם עובדים במגזר הציבורי. עובדי המגזר הציבורי משכילים יותר מעמיתיהם במגזר העסקי. 51% מהעובדים במגזר הציבורי הם בעלי השכלה אקדמית לעומת 27% במגזר העסקי. פער זה נובע בעיקרו מההבדל במקצועות המרכיבים את המגזרים השונים (מרבית עובדי המגזר הציבורי הם מורים ופקידים). כשמסתכלים על מצב השכר של שני המגזרים מתגלה כי בניגוד לדעה הרווחת, עובדי המגזר הציבורי מרוויחים מעט פחות מעמיתיהם במגזר העסקי. כשמצליבים בין הצלחת העובד במבחני המיומנות לבין שכרו מתגלה כי המגזר העסקי נוטה לתגמל את עובדיו באופן שמשקף את כישוריהם הקוגניטיביים בעוד שהמגזר הציבורי בישראל מתגמל את עובדיו על פי מדדים קשיחים יותר של ותק, מקצוע והשכלה.

הפריון

הפריון לעובד בישראל נמוך ב-14% מממוצע המדינות המפותחות. זאת על אף ששיעור בעלי ההשכלה האקדמאית בישראל גבוהה מממוצע המדינות המפותחות. עורכי הסקר מצאו מתאם גבוה יותר בין מיומנויות קוגניטיביות (קריאה, חשיבה כמותית ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת) לבין הפריון. מתאם נוסף נמצא בין מידת המחשוב של סביבת העבודה לבין רמת הפריון של העובד. שלושת הענפים בהם הפריון לשעת עבודה בישראל גבוה מהממוצע באותו הענף במדינות המפותחות הם תעשיית האלקטרוניקה והאופטיקה, תעשיית התקשורת והתחבורה ותעשיית הכימיה. בשאר הענפים הפריון של העובד הישראלי נמוך מהממוצע לאותו הענף במדינות המפותחות. הענפים בהם קיים הפער השלילי הגדול ביותר בין הפריון לשעת עבודה בישראל לממוצע המדינות המפותחות, הם ענפי האירוח והאוכל, הבניה, המסחר הסיטונאי והמסחר הקמעונאי.

השורה התחתונה

על פי כלכלני בנק ישראל, במצב הנוכחי של הכלכלה הישראלית, כשהאבטלה נמוכה והגרעון הממשלתי נמוך, על המדינה להשקיע בהעלאת הפריון לשעת עבודה. העלאת הפריון תושג על ידי פיתוח המיומנויות בגילאים הצעירים, הכשרה מקצועית בגילאים המבוגרים יותר, פיתוח סביבת העבודה והכנסת טכנולוגיות מתקדמות לתהליכי הייצור.