דו"ח בנק ישראל פורסם שבוע שעבר, ולצד הנתונים המרכזיים, מסתתרות בתוך 257 עמודיו הרבה אמירות וניתוחים מעניינים. הנה כמה מהמרכזיים שבהם.

להרחבה על הנתונים וקריאת הדו"ח המלא לחצו כאן.

"כמעט לא הייתה הסבה של צריכת תיירות בחו"ל לצריכת תיירות פנים ישראלית": בניגוד למצופה סגירת השמיים לא גרמה לגאות דומה בתיירות הפנים, והישראלים לא החליפו את הביקור בחו"ל בחופשה בישראל. הסיבה לכך היא מחסור בהיצע: בתי המלון במרכזי התיירות באילת וים המלח היו מלאים כמו בשנים קודמות, ובתי המלון בתל אביב וירושלים המיועדים לתיירים לא התמלאו בישראלים. בדו"ח מציינים כי הסיבה לצמצום הצריכה לא הייתה חשש מתחלואה אלא המגבלות על הפעילות. (עמוד 50)

השכר הממוצע לא באמת עלה: בגלל שמפוטרי הקורונה הם בעיקר עובדים חלשים השכר הממוצע לפי מדידת הלמ"ס עלה בתקופת הקורונה. סימולציה שערך בנק ישראל המנטרלת את השפעת הקורונה מראה שהשכר לא עלה ואפילו ירד. בנק ישראל בחן את השינויים בשכר העובדים בנטרול השפעות השינוי בתמהיל העובדים- העובדה ש שחלק גדול מהעובדים בשכר נמוך פוטרו, מה שמעלה את השכר הממוצע. לגבי העובדים שנותרו, המחקר מצע ירידה קלה בשכר. "הסימולציה אף מצביעה על ירידה של שכר בעובדים שהמשיכו לעבוד בחלק מהענפים" נכתב. (עמוד 156)

הסיוע הציל את הצמיחה: "תוספת ההוצאה הציבורית חסכה באופן ישישר ירידה של 1.9-2.6% תוצר" – בנק ישראל מעריכים כי צעדי הסיוע של הממשלה היו גורם מכריע בבלימת ההשלכות הקשות ביותר של הסגרים על הצמיחה. מדובר, על פי הערכות בנק ישראל, בחיסכון של 26-35 מיליארד שקלים שהיו אובדים לתוצר הישראלי ללא הסיוע המיוחד של הממשלה. (עמוד 54)

החוב בידי זרים: משקיעים זרים הגדילו את חלקם בהחזקת החוב של מדינת ישראל באופן ניכר בשנת 2020. לעומת 8% בלבד מהחוב שחוזק בידי זרים בשנת 2019, בשנת 2020 גדל שיעור זה ל-12%. הסיבה לכך היו הגיוסים הגדולים שביצעה הממשלה בחו"ל- 32% מהגיוסים השנה היו בחו"ל, לעומת 15% בשנת 2019. (עמוד 206)

"הרכישות באינטרנט לא החליפו את בתי העסק שנסגרו": הרכישות באינטרנט בתקופת הקורונה אמנם גדלו קצת יותר מהרגיל, אבל זה רחוק מאד מלכסות את הירידה שנרשמה: אל מול 1.8 מיליארד שקלים עלייה במכירות און ליין, ירדו מכירות המוצרים ב-21 מיליארד שקלים והצריכה מענפי השירותים ב-70 מיליארד שקלים. בבנק ישראל רואים בנתון זה סימן חיובי: אם אנשים לא החליפו את הרכישות בקניות באינטרנט הצריכה תתאושש מהר יותר. (עמוד 51)

הבורסה לא במשבר: מהדו"ח עולה כי בשוק המניות כמעט ולא הורגשה פגיעה. בחודש מרץ חלה ירידה בהיקף ההנפקות, אבל עד חודש מאי הירידה התבטלה, ועלתה באופן ניכר מעל שיעור ההנפקות בשנת 2019. "מבחינת היקף ההנפקות היו גיוסי ההון בשנת 2020 גבוהים משמעותית ביחס לשנה הקודמת, והסתכמו ב-12 מיליארד שקלים" כותבים בדו"ח. (עמוד 119)

ביקוש גבוה להלוואות בגיבוי הממשלה ממשלה לעסקים קטנים: מתוך כלל הקרנות שהעמידה המדינה להלוואות בערבות, הקרנות לעסקים קטנים ובינויים הייתה המבוקשת ביותר, כך עולה מהדו"ח. הקרן לעסקים קטנים ובינוניים אישרה לאורך שנת 2020 הלוואות בהיקף של 20 מיליארד שקלים, שהם 31% מסכום הבקשות הכולל. (עמוד 123)

פעילות מהירה של בנק ישראל ייצבה את שוק האשראי והחוב הציבורי: לרכישות אג"ח הגדולות שביצע הבנק באמצע חודש מרץ היה אפקט דרמטי על שוקי ההון, והיו חלק משמעותי מבלימת הזועוע הפיננסי בשבועות הראשונים למשבר. באמצע חודש מרץ 2020 זינקו התשואות על אג"ח ממשלתית כתוצאה מהמכירות הגדולות שנעשו באותם הימים, בין היתר על ידי המוסדיים, שביקשו להנזיל את האג"ח בידיהם. לקראת סוף חודש מרץ התערב בנק ישראל ברכישה של אג"ח ממשלתית בהיקף של 50 מיליארד שקלים, ובכך ספג את עודף ההיצע. על פי הדו"ח, הרכישות היו אפקטיביות והביאו לכך שהתשואות התייצבו עד לסוף חודש אפריל. (עמוד 83)

סיכון החוב של ישראל לא גדל: על פי הדו"ח, סיכון החוב של מדינת ישראל ירד באופן ניכר מאז שנת 2003, וגם אחרי הרחבה פיסקלית משמעותית בשנת 2020, הסיכון לא גדל, ומאפשר מקום להרחבה פיסקלית נוספת. "שנת 2020 כשלעצמה לא החמירה את סיכון החוב של ישראל באופן ניכר" נכתב.

רכישות הדולר שברו שיאים: על פי הדו"ח, בנק ישראל רכש בשנת 2020 סכום של 21.2- שיא רכישות בכל הזמנים. לצורך ההשוואה, מדובר בסכום ששוה לסך ההתערבויות של בנק ישראל בשוק המט"ח בין השנים 2016-2019. (עמוד 88)

המחירים עלו? תלוי במה: מהדו"ח עולה כי משבר הקורונה הפיע באופנים שונים מאד על המחירים בענפים שונים. "משבר הקורונה השפיע במידות שונות על מחיריהם של מוצרים ושירותים שונים בהתאם למידת פגיעתו בענפים המייצרים או המספקים אותם" כך נכתב בדו"ח. על פי הנתונים, בענף המזון והמשקאות, השירותים והפנאי והבילוי נרשמו עליות מחירים, לעומת ירידות מחירים חדות באירוח ונופש, הלבשה והנעלה ותעשייה. (עמוד 97)

הציבור לא שבר חסכונות: על אף ההקלות שניתנו בתחילת המשבר למשיכה ממוצרי החיסכון, הציבור ניצל אותם באופן מעט יחסית. מהדו"ח עולה כי המשיכות שהתבצעו קרו בחודש מרץ, וחזרו כמעט כולן עד לחודש מאי. כמו כן המוצרים מהם התבצעו המשיכות היו קרנות הנאמנות וקופות הגמל בלבד. (עמוד 126)

רשת ביטחון קבועה: בבנק ישראל ממליצים להפיק לקחים מהמשבר, ולהקים רשת ביטחון קבועה שתופעל באופן אוטומטי זמני משבר כלכלי ותוכל להיות מיושמת בקלות ובמהירות- בניגוד להתנהלות בתחילת משבר הקורונה. "הפקת הלקחים מהמשבר הנוכחי צריכה לכלול עיצוב מנגנוני רשת ביטחון המופעלים על ידי טריגרים כלכליים, כגון שיעור האבטלה" נכתב. (עמוד 197)