עשרות פליטים, מהגרי העבודה וחסרי מעמד גדשו אתמול (שני) את החצר של מרכז מוסאווא בחיפה, בניסיון לנואש להתחסן נגד הקורונה, בשעה שעיריית ת"א הודיעה על סגירת מרכז החיסונים לאנשים חסרי מעמד שהפעילה עם עמותת רופאים למען זכויות אדם . קרוב ל-20 אלף בני אדם התחסנו במתחם התל-אביבי, שפעל מאמצע פברואר עד אתמול, רבים מהם חסרי מעמד. לעומת המתחם הענק בת"א, את המתחם החיפאי מפעילה עמותת 'ואהבת' לגמרי בעצמה, בלי סיוע מצד העירייה ועם לא מעט קשיים מצד משרד הבריאות.

עמדות המחשוב שהקימו לקבלת המתחסנים במתחם עמותת 'ואהבת' בחיפה. (צילום: יהל פרג')

"חיסנו עד היום 600 איש בשתי מנות, היום אנחנו מקווים לחסן עוד כמה מאות, אבל משרד הבריאות לא העביר את כל החיסונים שהבטיח", אומרת ל'דבר' ד"ר מרגלית לורבר, מומחית באימונולוגיה, וממקימות המרפאה של עמותת 'ואהבת' בחיפה. המרפאה מבוססת על נשות ואנשי רפואה, המתנדבים לסייע מזמנם וניסיונם לתת טיפול רפואי לאנשים חסרי מעמד בישראל. אתמול הייתה הפעם השישית בה פעל מתחם החיסונים החיפאי.

"מחויבים לאנשים, לא לתקן משהו שהמדינה אחראית עליו"

השעה כבר 18:30, ארבע עמדות חיסון פועלות כבר מספר שעות. הן מאוישות על ידי  חברה איתה עובד משרד הבריאות, תפקיד שעד לאחרונה ביצעה מד"א. רק 150 אנשים התחסנו עד עכשיו, כי החיסונים פשוט נגמרו.

"זו אחריות של משרד הבריאות", אומרת ד"ר ראניה עבדוללה בכעס, "זו אוכלוסייה מוחלשת. בהתחלה אמרו לא לחסן פלסטינים, הערימו המון קשיים, סיפקו פחות חיסונים, זו שערורייה שהמשרד מטיל עלינו את כל האחריות. אנחנו לא מוותרים רק בגלל האנשים, מחויבים לאנשים לא לתקן משהו שהמדינה אחראית עליו".

ד"ר ראניה עבדוללה (צילום: יהל פרג')

לפי ד"ר לורבר, "העירייה לא מעורבת, אין להם עניין להודות שיש פה אנשים כאלו. מצד שני משרד הבריאות מפנה אלינו, וכמובן מספק את החיסונים עצמם". להערכת עמותת 'ואהבת', רק באזור הצפון יש 50 אלף חסרי מעמד שלא זכאים לחיסון ממשרד הבריאות. אל מתחם החיסון שהיא מפעילה מגיעים מפרסום בפייסבוק בכל השפות, דרך קהילת המטופלים של המרפאה ומפה אוזן.

"הצוות של 'ואהבת' עובד כבר שלוש שנים ביחד ואנחנו מגובשים כמו משפחה", מספרת האחות דניאל זיידנר המתנדבת במרפאה ובימי החיסון, "אנחנו הקופת חולים שלהם, ניתוחים ובתי חולים זה דרכנו, הרבה פעמים זה על בסיס קשרים אישיים. המרפאה שלנו פתוחה שלוש פעמים בשבוע ובקרוב ארבע, כדי לעמוד בביקוש".

ד"ר עבודללה אומרת כי "אני עובדת משרד הבריאות, וזו ההתנדבות שלי, פעמיים בחודש, או לפי הצורך".

משפחה חרדית לצד פליטים מאריתריאה

שני שליחים עם מנות חיסון מגיעים למתחם ומפלסים את דרכם בין האנשים בתור אל עמדות החיסון. ההפסקה הסתיימה והלחץ חוזר. בתור עומדת משפחה חרדית שהגיעה מצרפת ועדיין חסרת מעמד לצד פליטים מסודן ואריתריאה, פלסטינים שחיים בישראל, תיירים, תושבים חוזרים, פלסטינים שנמלטו מהרשות בשל זהותם המינית והמגדרית והמון בני אדם שאי אפשר חזותית לשייך אותם לאף אחת מהקבוצות. לכל אחת ואחד יש סיפור.

שליחי משרד הבריאות מביאים מנות חיסון למתחם של עמותת 'ואהבת' בחיפה. (צילום: יהל פרג')

מרואן עמר חזר לפני כמה ימים לכפר קאסם, אחרי 20 שנה בקנדה, שם בנה את משפחתו. אמו במצב קשה עם סרטן, והוא רוצה לראות אותה בלי לחשוש שידביק אותה בקורונה. לחיפה הגיע, ממש ברגע האחרון, אחרי שנסע בבוקר למתחם בתל אביב שם השיבו פניו ריקם.

"בקנדה הכל סגור עכשיו", הוא אומר בחיוך , "עכשיו אוכל להיות עם אמא שלי. תודה רבה". את התודה הרבה הוא אומר לחלל האוויר, שכולם ישמעו. לעמר, ולרוב המתחסנים, לא ממש ברור איך הדבר הזה קורה, מבחינתם מתנדבות ומתנדבי העמותה הם המדינה.

מרואן עמר מתחסן (צילום: יהל פרג')

המחשבה שהאנשים שמחסנים אותם שייכים לגוף גדול ומסואב, שצריך לספק להם חיסונים, מביאה לקצת כעס ועצבים בתור. המצב אמנם יותר טוב מהפעם הקודמת בו פעל המתחם, אז התפתחה במקום קטטה, אבל עדיין יש מתח.

אחת כועסת שמי שמקריא את המספרים צחק. "מה מצחיק? אתה עומד שם והכל לא מסודר", היא אומרת בעצבים לחבר אותו היא מלווה. פליט אפריקאי, שלקח מספר בפעם הקודמת שהמתחם פעל לפני שלושה שבועות, זועם כי המספר שלו עבר ולא ברור לו איך דילגו עליו. איש מבוגר צועק בערבית על אחת המתנדבות, מה שמסתבר כחוסר הבנה שנפתרת עם שתי 'כאפות' ידידותיות על הלחי.

ה'מכפכף' הוא ג'עפר פרח, פעיל חברתי ותיק בחיפה שעומד בראש מרכז מוסאווא. פרח תרם בפעמיים האחרונות את הבניין והחצר של המרכז לטובת המבצע. "עיריית חיפה ומשרד הבריאות לא נתנו לעמותה מתחם חיסונים, אז נתנו מה שאנחנו יכולים", הוא אומר. החיבור בין שני הארגונים נוצר בזכות אשתו, אסמהאן עטואן פרח, העובדת כאחות.

"רפואה בשוליים זה לא כמו רפואה ממוסדת"

אלון מטריקין, בעל עסק של מכשור רפואי מסייע לעמותה במטה, ותפקידו היום לקרוא את המספרים בתור של המתחסנים במנה השנייה. מטרין גר בחיפה פחות משנה. בין השאר עושה תואר שני באנתרופולוגיה, עם תזה על אקטיביזם רפואי.

שלט הכוונה למתחם החיסונים חסרי מעמד בחיפה. (צילום: יהל פרג')

"אני חושב שרפואה בשוליים זה לא כמו רפואה ממוסדת, צריך להילחם על כל משאב", הוא אומר, "זה שהמתנדבים הם חלק מהמערכת מאפשר להם לנהל איתה דיאלוג. זה לא קורה בכל סוג של אקטיביזם הדיאלוג הזה".

לדברי מטריקין, "למרפאה מגיעים הרבה עובדים בלי מעמד אחרי שהם נפצעים בתאונות עבודה". ד"ר עבדוללה מוסיפה: "הרבה מהאנשים עובדים פה. הם מבשלים, מנקים, הם חלק מאיתנו. אי אפשר לעשות הפרדות כאלו בבריאות הציבור. חלק מהם רוצים לשמור על עצמם מהמגפה, חלק גדול רוצה לשמור על מקום העבודה שלהם. זה מעגל סגור: אם לא מתחסנים אז מפוטרים מהעבודה, לבוסים לא אכפת יכולים להביא מישהו אחר, והם רוצים לשמור על הפרנסה ועל העבודה".

לתרומות: ואהבת ע"ר, בנק הפועלים סניף 701, חשבון מס' 489324