כשחבר הכנסת הראשונה ומועצת העם מאיר דוד לווינטשיין ז"ל חתם על מגילת העצמאות מטעם 'אגודת ישראל', הוא לא שיער שנפשו שכעבור 8 שנים בנו שלמה-אלכסנדר יפול חלל בקרב על המיתלה, במהלך מלחמת קדש ב-1956. שלמה-אלכסנדר, בן 22 בנופלו, הוא חלל צה"ל ההוותיק ביותר שהונצח אמש (שלישי) בטקס זיכרון מיוחד של עמותת 'נצח יהודה' המלווה את החיילים החרדים.

שלמה-אלכסנדר למד בבית-הספר "מוריה" שבתל-אביב. לאחר-מכן עבר לישיבת "אור-ישראל" שבפתח-תקוה, משם עבר לעוד ישיבות עד שהגיע לישיבת פניבז' שבבני-ברק שם למד במשך שלוש שנים.

שלמה-אלכסנדר לווינשטיין. "בחור טוב, ישר, רוחני" (צילום: מתוך אתר יזכור)

בדצמבר 1953 התגייס לצה"ל, ומשום שלא היה מסלול מוסדר לבחורים חרדים כמוהו, הצטרף לגרעין נח"ל של תנועת 'עזרא', איתם יצא להכשרה בקיבוץ חפץ חיים.

לאחר קורס מ"כים השתתף ב-1955 בקרב ניצנה. בשנת 1956 אמנם השתחרר מצה"ל, אך השתתף בקורס-צניחה אותו לא השלים משום שנקרא להצטרף למאמץ המלחמתי של מבצע קדש, בנח"ל המוצנח.

"בא מישהו מקצין העיר, זה היה מוצאי שבת, קרא לאבא שלי, הכניס אותו לסלון, וסיפר. אנחנו משפחה יקית משוויץ, טיפוסים חזקים, כל הלילה שמר את זה אבי, וסיפר לאמי רק למחרת בבוקר אחרי שחזר מבית הכנסת", מספר ל'דבר' אחיו הצעיר של שלמה-אלכסנדר, יוסי לווינשטיין.

"אני צעיר משלמה ב-11 שנים" הוא אומר, "וכילדים לא שמענו אף מילה בבית. היתה להם אמונה כזו שזה מה שיש והולכים הלאה. יש אנשים שסוחבים אתם את זה בצורה אחרת, אבל הם המשיכו הלאה, זה בא מאמונה תמימה שזה בא מלמעלה וזהו".

"רק נדמה שכל החרדים לא מכבדים"

"אחי היה בחור מאוד טוב, ישר, רוחני. גם כשמצאו אותו אחרי הנפילה הוא היה עם טלית ותהילים. לא שינה מהדרך של המשפחה. הוא נפל בהסתערות על הכוכים של המצרים, אחרי שיהודה קן דרור התנדב לנסוע עם הג'יפ שלו לבד כדי שהמצרים ירו עליו ואז הכוחות יבינו איפה הם יושבים", מספר לווינשטיין. "קיבלנו את כנפי הצניחה שלו עם הרקע האדום".

מודעות האבל שפורסמו על ידי משרד הביטחון ועל ידי המשפחה, לאחר נפילתו של שלמה-אלכסנדר לווינשטיין

לווינשטיין, שהתגייס בעצמו לצה"ל, מספר שהמשפחה זוכרת בדרכה. "את הזיכרון שלו אנחנו מציינים בלימוד ביום הנפילה, ויום הזיכרון לחללי צה"ל מזכיר לנו דברים קשים, אבל כל אחד עם ההרהור שלו. טיפלתי לא פעם במקרים קשים בצבא, אז אני יודע מה זה. אצלנו מאוד מקדשים את היום הזה, משתתפים בצער. רק נדמה שכל החרדים לא מכבדים".

"עדיף שבנאדם ישב וילמד" הוא אומר, "אבל כשאתה רוצה לצאת לעבוד, אז צריך לראות איך מתנהלים. אז יש את נצח יהודה, הם רוצים לצאת והם מתגייסים, ועדיף שתהיה מסגרת במקום להסתובב. אנחנו נשארנו עם הקווים שלנו, זה לא סותר, ומשתדלים על בין אדם לחברו, זה חשוב מאוד".

"לא קרה שמשפחה חרדית תתנכר לחלל שלה"

טקס הזיכרון שנערך אתמול הוקדש לזכר חללי צה"ל והמסלולים החרדיים. הרעיון היה לתת במה לשכול החרדי" אומר יוסי לוי, מנכ"ל עמותת 'נצח יהודה' שיזמה את הטקס. "זה לא טקס רק לחרדים, אבל המטרה שלו היא לאפשר, בפעם הראשונה, גם לשכול חרדי ממקום. חרדי לא ילך לטקס של צה"ל שיש בו שירת נשים וקטעים של בן גוריון. הצבא לא יכול לעשות את זה אז יזמנו את הטקס לפני שלוש שנים, הגיעו 1,200 איש ומאז הוא עובדה מוגמרת".

מתוך טקס הזיכרון לחללי צה"ל החרדים (צילום: נצח יהודה)

"יש כיום 700 חיילים חרדים במסלולים השונים בצה"ל המוגדרים בודדים, ממש בלי עורף משפחתי" מספר לוי, "אנחנו מסייעים להם בדיור, אבל לא קרה שמשפחה חרדית תתנכר לחלל שלה".

הוא מעיד על עצמו שהוא הסיפור הקלאסי של 'נצח יהודה': נולד בירושלים, גדל בחינוך חרדי קלאסי בישיבת מיר, וכשהבין שהלימוד פחות מאתגר אותו בחר להתגייס. "עשיתי  קורס מ"כים וקורס קצינים והשתחררתי כקצין אג"ם", הוא מספר.

נוסף לזיכרון ולשכול, אומר לוי, יש לטקס מטרה נוספת, הקשורה ביחס לחיילים החרדים: "רצינו לשדר עוצמה. רציתי להודיע לכולם – חבר'ה אנחנו עשרות אלפים שבחרו בדרך הזו ואתם לא יכולים להתעלם מאיתנו". דומה שהמהלך הצליח. בטקס, שהתקיים השנה בפעם השלישית, נאמו ראש העיר ירושלים, משה ליאון; יו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי; והראשון לציון ורבה הספרדי של ירושלים, משה עמאר.