בין עצי האורנים שמקיפים את הגן הלאומי חאן שער הגיא עומדים שרידי כלי רכב משוריינים, שלפני שבעים שנה נסעו בדרך עליה הוא משקיף. הם השריד הפיזי לקרבות הקשים שהתחוללו כאן, בהם נפלו מאות לוחמים שהגנו על שיירות המזון והאספקה לירושלים הנצורה במלחמת העצמאות.

גן לאומי חאן שער הגיא (צילום: דוד טברסקי)

הכניסה למרכז המבקרים של האתר מחזירה את האורחים אל ימי המלחמה ההיא, באמצעות משחק משימות אינטראקטיבי בדמות 'אתה הגיבור'. במשך 40 דקות שבמהלכן מוקרנים סרטים, קטעי קול ועדויות, מקבלים המשתתפים כרטיסיות אלקטרוניות שמציבות בפניהם דילמות הקשות שעמדו בפני המפקדים והלוחמים, ונדרשים לקבל החלטות: האם להתקדם לירושלים למרות ההפגזות הקשות או לחזור לחולדה, ומה דחוף יותר להעביר לעיר הנצורה – מים, דלק או תחמושת.

גן לאומי חאן שער הגיא (צילום: דוד טברסקי)

"מאמץ של ציבור גדול לחבר את ירושלים יחדיו"

הגן הלאומי ומרכז המבקרים הוקמו בלב פארק יצחק רבין, המשתרע על כלל אזור מבואות ירושלים. היו מוכנים לקבל קהל כבר בנובמבר האחרון. בעקבות הסגרים והקורונה, הם נפתחו לקהל רק ביום הבחירות, ה-23 במרץ. קדמו לכך שנים של מאבק על צביון המקום ושמו, והחלטה להנציח בהם את מלווי השיירות לירושלים לדורות הבאים.

"זו הייתה הסאגה המרכזית של מלחמת העצמאות", מספר ל'דבר' אסף סלע, בנו של אליהו סלע, הידוע בכינוי "רעננה", מהמפקדים הבולטים של המערכה על ירושלים, שנפטר לפני כשלוש שנים. "במרחב בין לטרון לירושלים נפלו שליש מהלוחמים שנפלו לאורך כל המלחמה, 8 מתוך 12 החטיבות שלחמו במלחמת השחרור לחמו שם. השיר של חיים גורי, 'באב אל וואד, לנצח זכור נא את שמותינו', הוא מהבולטים בשירי התקופה ההיא".

מפעל השיירות שנועד לספק את צרכיי היישוב היהודי בעיר הנצורה הפך לאחד הסמלים הבולטים של המלחמה – השתתפו בו אלפי אזרחים, נהגים ועובדים מכל שכבות העם. "זה היה מאמץ של ציבור גדול לחבר את ירושלים יחדיו", אומר סלע, ומספר על תחושת החירום ששררה ביישוב בתקופה סביב המצור "האסוציאציות היו לנינגרד, סטלינגרד –  צריך להבין את זה מהפרספקטיבה הזו".

לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין, הוכרז האזור כפארק על שמו. התכניות הראשונות לחאן שיספר את סיפור מורשת הקרב של חטיבת הראל בפלמ"ח וגבורתן של השיירות החלו להתגבש כבר ב-1996, בהוראת שר החקלאות דאז, רפאל איתן.

הפלמ"חניקים יוצאים למאבק

חמש עשרה שנים לאחר מכן ביטלה הממשלה את ההחלטה, וקבעה שבחאן יוקם מרכז למורשתו של השר רחבעם זאבי (גנדי), שנרצח בידי מחבל. עמותת דור הפלמ"ח, המורכבת מלוחמי הפלמ"ח ובני ומשפחותיהם התנגדה בחריפות להחלטה והחלה במאבק שכלל גם הפגנות של לוחמי פלמ"ח בני 80 ו-90. בשיאו של המאבק, בפסח 2017, הכריזו הלוחמים על המקום במעמד חד צדדי כאתר מורשת לשיירות ולחטיבת הראל.

אסף סלע (מימין) עם אביו אליהו סלע ('רעננה'), קצין המבצעים של חטיבת הראל. "אבי אמר במעמד ההכרזה – 'חשוב לנו שהסיפור הזה יסופר לדורות הבאים'" (צילום: אלבום פרטי)

"המאבק שלנו לא היה נגד גנדי, אלא בעד הנצחת גבורת המערכה על ירושלים", מספר סלע, שהוא ואביו השתתפו במאבק. בהמשך השנה נתניהו הזמין את לוחמי הפלמ"ח ומשפחת זאבי, והצדדים הגיעו לפשרה והחליטו שבחאן יוקם מרכז למבקיעי הדרך לירושלים הנצורה במלחמת העצמאות. "אבי אמר במעמד ההכרזה – "לכם, דור ההמשך, אם תרצו אין זו אגדה. היה חשוב לנו שהסיפור הזה יסופר לדורות הבאים".

המיצג באתר נבנה במיוחד לגילאי 15- 25, ויהיה פתוח לאורך כל השנה, במסגרת נהלי התו הסגול. הדילמות והעדויות מאפשרות להבין את ההקרבה והאומץ של נהגי המשאיות והלוחמים הצעירים, שסיפורם מוקרא כקטעי יומן בזמן 'נסיעה' במשוריינים. "חשוב לנו שבני הנוער והצעירים יבינו מי היו אותם אנשים שהבקיעו את הדרך לירושלים והובילו למפנה הגדול במלחמה", אומר סלע.

"העדויות חדרו עמוק פנימה"

בשבועיים האחרונים, עם ההקלה במתווה הקפסולות במערכת החינוך, מגיעים אליו בני נוער רבים ממסגרות חינוכיות שונות, לסיורים של עד 20 משתתפים בכל פעם.

טל כרמי, מנהלת הגן הלאומי חאן שער הגיא (צילום: דוד טברסקי)

"יש עוד מרכזי מבקרים שמספרים את הסיפור הזה, אבל אין שום דבר שדומה לזה", אומרת טל כרמי, מנהלת החאן, "לילדים מבית ספר זה הרבה יותר אטרקטיבי ממוזיאון מוצגים שדורש לקרוא".

קבוצה אחת שהגיעה למקום הותירה בכרמי רושם עמוק: "מדובר במעון של נוער בסיכון", היא מספרת בהתרגשות, "הם הגיעו לכאן וישר התפרעו בחוץ, היה קשה לאסוף אותם. אבל איך שהם נכנסו פנימה המקום בלע את תשומת הלב שלהם, קולם נדם, והם היו מרוכזים 45 דקות. העדויות חדרו עמוק פנימה". לדבריה, גם קבוצות של מבוגרים בני 80 ו-90, בני הדור שבנה את הארץ, יוצאים מהמיצג נרגשים מאוד. "העדויות שהספקנו להקליט הן מסמך יקר ערך, אבל הכי מרגש אותנו שאנחנו מצליחים להעביר את זה הלאה".

ערבות הדדית או דבקות במטרה

ביציאה ממרכז המבקרים מחכה למשתתפים הפעלה נוספת – לדרג את הערכים החשובים ביותר בעיניהם במאבק על ירושלים: ערבות הדדית, דבקות במטרה, ירושלים ואמונה. קבוצת מורי דרך, שהגיעה לאתר כדי להכיר אותו לקראת חזרתם של הטיולים המאורגנים, מבצעים יחד את המשימה.

הפעלת 'דירוג ערכים' בגן הלאומי חאן שער הגיא (צילום: דוד טברסקי)

"נעשתה כאן הרבה חשיבה לגיל המודרך, וזה נותן תקווה שהדורות הבאים ירצו לבוא לכאן ויצאו ערכיים יותר", אומר דובי פישלר, סוכן נסיעות. "המוזיאונים בשנים האחרונות מנסים ליצור חוויה, זו אחת המטרות שלהם", אומר עמוס מזור, מורה דרך, "טוב שלא הפכו את המקום הזה על שם גנדי, הוא לא ראוי יותר מכל אחד אחר. גם השם של חטיבת הראל פחות חשוב פה, הרעיון הוא שחשוב. המפעל הגדול שנעשה כאן צריך להיות המרכז".