אוטווה, קנדה – מגפת הקורונה משנה כמעט כל היבט של חיינו. היא גורמת לתמותה המונית ולסבל בל יתואר, ובה בעת מאיצה שורה של שינויים שינוי אקלימיים, דיגיטליים וחברתיים-כלכליים. מפות עשויות לתת מבע ויזואלי לשינויים האלה, החל מההשפעה של סגרים על פליטת גזי-חממה, עבור בתעבורה הימית והאווירית, דרך מוקדי הפגנות המוניות ועד למבצעי החיסונים.

מקרי מוות מדווחים מקורונה, מרץ 2021. הקורונה כבר הרגה יותר מ-0.05% מאוכלוסיית העולם (מקור: מרכז המחקר ג'ונס הופקינס לנגיף הקורונה)

מאז שזוהה המקרה הראשון של הדבקת אדם בנגיף הקורונה החדש, בדצמבר 2019, התפשט הנגיף ליותר מ-200 מדינות. יותר מ-133 מיליון בני אדם אובחנו כנשאי הנגיף ולפחות 3 מיליון מתו ממנו. המספרים האלה הם ככל הנראה הערכת חסר שכן מספר "המיתות העודפות" (מקרי המוות מעבר למספר הצפוי הממוצע) בשנה האחרונה ברחבי העולם הוא אפילו גבוהה יותר. למעלה ממחצית מהמתים דווחו בשש מדינות בלבד: ארה"ב, ברזיל, הודו, מקסיקו, איטליה ובריטניה.

הקורונה כבר הרגה יותר מ-0.05% מאוכלוסיית העולם, מה שמכניס אותה לרשימת עשר המגפות הקטלניות ביותר בהיסטוריה המתועדת. מבצעי החיסונים החלו זה מכבר, אולם המגפה רחוקה מלהסתיים. לא ניתן לחזות את עתיד המגפה, אך ניתן לצפות שההשפעות המתמשכות שלה יהיו שונות מאוד בין אזורים שונים וקבוצות דמוגרפיות שונות, וישפיעו באופן לא פרופורציונלי על קשישים, מיעוטים ועניים.

בארה"ב, למשל, שיעורי התמותה של אפרו-אמריקאים כמעט כפול מחלקם באוכלוסייה; ושיעור התמותה של היספנים גבוה מחלקם באוכלוסייה ביותר מ-40 ממדינות ארה"ב.

שמים צלולים: הצצה רגעית לעולם ירוק

בתחילת המגפה העולמית, ציפו רבים לירידה משמעותית בפליטת גזי החממה, שתיגרם מעצירת הכלכלה ומההסגרים שהוטלו על מיליארדים ברחבי העולם. בחודשים לאחר שארגון הבריאות העולמי הכריז על מגפה עולמית חלה ירידה של 17% בפליטת פחמן דו-חמצני (CO2) לעומת אותה התקופה ב-2019, וצניחה של 30% בפליטת חנקן דו-חמצני (NO2).

כיוון שהנתונים של פליטת גזים אלו נמצאו בניתור מתמיד גם טרם המגפה, יש לנו מידע אמין לגבי איפה ומתי חלה הירידה. נאס"א וסוכנות החלל האירופית מיפו את האופן בו פחתו פליטות הפחמן הדו חמצני בערים במהלך המגפה. לאחר שמפעלים נסגרו והתנועה בכבישים ירדה, זיהום האוויר במטרופוליני ענק כמו וואן, בייג'ינג ושנחאי ירד ב-60%-20% בין פברואר לנובמבר 2020. דפוסים דומים של ירידה בזיהום האוויר הופיעו בכל עיר שעל תושביה הוטל סגר.

רמות דו תחמוצת החנקן מעל סין ב-2019, 2020 ו-2021. הירידה בפליטת גזי החממה ובזיהום האוויר היתה קצרת מועד (מקור: סוכנות החלל האירופית)

אולם הירידה בפליטת גזי החממה ובזיהום האוויר היתה קצרת מועד. מדענים סבורים כי הירידה הכללית בפליטה העולמית של פחמן דו חמצני (CO2) לאורך כל 2020 עומדת על 7%-4% בלבד. כלומר: השפעת המגפה העולמית על מצב האטמוספירה זניחה. ריכוז הפחמן הדו חמצני באוויר נמצא במגמת עליה ברחבי העולם, והאטת ההתחממות העולמית בעקבות המגפה היא למעשה זעירה מאוד. צפיפות חלקיקי הפחמן באוויר הגיעה לשיא עולמי חדש ב-2020, למרות המגפה.

עד כמה שהרעיון נשמע מפתה, חשבון הנפש של האנושות עם הטבע בשנת 2020 לא ירפא את כדור הארץ. בעוד שזיהום האוויר, הרעש והמים ירד זמנית במחצית הראשונה של השנה, לא יהיה ניתן לשמור על  הישגים אלה בעידן שלאחר המגיפה, אלא אם ינקטו צעדים קיצוניים להפחתת  פליטת הפחמן לצד שינויים מרחיקי לכת בהרגלי הצריכה.

מה שכן, המגפה כפתה על האנושות שינויי בחשיבה לטווח הארוך, והעלתה את המודעות לאפשרות של חלופה ירוקה יותר לסטטוס קוו.

שמים סגורים: תקועים במקום

המגפה שיבשה כמעט את כל מגזרי התעשייה ופגעה בכמעט כל שרשראות האספקה. למרות שסגרים, סגירת גבולות ושינויים בדפוסי העבודה והצריכה השפיעו כמעט על כל עסק בעולם, מעט ענפים נפגעו קשה כמו התחבורה האווירית. המגפה גרמה למשבר החמור ביותר של תחום התעופה אי פעם. עד אפריל 2020, מגבלות הנסיעות בין מדינות ובתוכן צמצמו את הטיסות ב -80%, והובילו חברות תעופה רבות לפשיטת רגל.

תנועה אווירית עולמית 7 במרץ מול 7 באפריל, 2020. מגבלות הנסיעות בין מדינות ובתוכן צמצמו את הטיסות ב -80% (מקור: FloghtRadar24)

בשיא המגיפה בשנת 2020, עלויות התובלה האווירית שילשו את עצמן, כשמערכת התובלה הבינלאומית שותקה כמעט לחלוטין. זה לא מפתיע שטביעת הפחמן של מגזר התעופה העולמי הצטמצמה ב-60% בין תחילת המגיפה לאמצע שנת 2020, והירידה במספר הטיסות תרמה לירידה בדיוק של תחזיות מזג האוויר. המדידות היומיות של טמפרטורת האוויר, הלחות, ומהירות הרוח, שמתבצעות ממטוסים, ירדו מ-900,000 ביום ל-300,000 בלבד.

אך המגיפה תרמה גם לירידה חדה בתנועת המכוניות, המשאיות והאוטובוסים, בגלל מגבלות תנועה שהטילו ממשלות ברחבי העולם. תוך מספר שבועות, ימי חול הפכו לסופי שבוע ושעות העומס נעלמו. בערים אירופיות כמו מילאנו, פריז, רומא, מדריד ולונדון, התנועה בכבישים צנחה ב-85%-70%. כמה ערים אף החלו להסב כבישים למדרכות ולסגור רחובות לתנועת כלי רכב ממונעים, לטובת הולכי הרגל ורוכבי האופניים

עומסי תנועה בכבישים, תחילת פברואר לעומת אמצע אפריל, 2020. בארה"ב מספר המכוניות שנסעו בכבישים היה הנמוך מאז שנות השבעים (מקור: TomTom Traffic index)

בארה"ב, נרשמה ירידה של לפחות 50% בתנועת כלי רכב בכל הערים הגדולות עד אמצע 2020, ומספר המכוניות שנסעו בכבישים היה הנמוך מאז שנות השבעים. בערים הודיות צפופות כמו בנגלור, צ'נאי, דלהי, קולקטה ומומבאי, התנועה הצטמצמה גם היא במחצית, מה שעוזר להסביר מדוע רמות החנקן הדו-חמצני (NO2) וריכוז החלקיקים (PM2.5) מעל אותם אזורים צנחו בכ-70%.

לראשונה מזה עשרות שנים חוו תושבי ערים רבות את האפשרות לראות את הנוף. נתיבי המים נהיו פתאום נקיים יותר, וזיהום האוויר – אחד מגורמי התמותה המובילים בעולם – נפל בחדות.

אי השוויון החדש: פערים דיגיטליים

בשל העוצר ומגבלות הנסיעה שהוטלו על מיליארדים, המגפה האיצה את הדיגיטציה ברוב חלקי העולם. בעבור חלקים נרחבים מהאנושות, כמעט כל תחומי החיים עברו לרשת. החל מקניות, עבור בעבודה ועד חינוך ופנאי. השירותים הדיגיטליים התרחבו, והשימוש הכולל העולמי באינטרנט עלה ב-70%-50% בחודשים הראשונים של 2020, מה שהעלה שאלות בנוגע ליכולתן של ממשלות לספק תקשורת אינטרנט בפס רחב בקנה מידה גדול מספיק.

נגישות עולמית לאינטרנט, 2019 ו-2020. במדינות כמו סומליה, 98% מהאוכלוסייה אינה מקושרת לרשת כלל (מקור: M-Lab at code for science&society)

נכון למרץ 2021 היו בעולם יותר מ-4.6 מיליארד משתמשי אינטרנט פעילים, לעומת כ-3.9 מיליארד בשנת 2019. המשמעות היא שכמעט 60% מאוכלוסיית העולם מחוברים לרשת. רובם מחוברים באמצעות מכשירים המוחזקים ביד כמו טלפונים סלולריים. על פי מומחים לתעשיית הסלולר, לפחות 93 מיליון משתמשי טלפון חדשים, 316 מיליון משתמשי אינטרנט חדשים ו -490 מיליון משתמשים חדשים ברשתות החברתיות, נכנסו לאינטרנט בין ינואר 2020 לינואר 2021. במרבית המדינות נרשמה עליה בשימוש באינטרנט, וזו הורגשה במיוחד בדרום אמריקה, מזרח אירופה וחלקים מסוימים של אפריקה ואסיה.

אך בעוד השימוש באינטרנט גדל באופן דרמטי, הפערים הדיגיטליים בין מדינות וערים ובתוכן מתמידים. במדינות עשירות כמו אוסטרליה, קנדה, הולנד ודרום קוריאה, תשעה מתוך עשרה אנשים אומרים שהם משתמשים באינטרנט או מחזיקים במכשיר דיגיטלי המחובר לאינטרנט. אך בהודו ובקניה הנתון נע סביב 38% ו-48% בהתאמה. במדינות כמו סומליה, 98% מהאוכלוסייה אינה מקושרת לרשת כלל.

גם במדינות עשירות יש פערים דיגיטליים מתמשכים. בארה"ב קיים פער ניכר בין אזורים עירוניים וכפריים, כמו גם בין תושבים עשירים ועניים. לכ-6% מהאוכלוסייה אין חיבור מהיר לרשת. לרבים אחרים אין גישה למהירות ההורדה המינימלית שקבעה הממשלה בעבור אינטרנט בפס רחב. במדינות עשירות ועניות כאחד, אנשים צעירים, משכילים ובעלי הכנסה גבוהה, משתמשים ברשת יותר ממבוגרים, חסרי השכלה ובעלי הכנסה נמוכה.

רשתות סלולריות זמינות. עדיין ישנם 3.7 מיליארד אנשים ללא גישה לאינטרנט (מקור: OpenCelliD)

בסך הכל, עדיין ישנם 3.7 מיליארד אנשים ללא גישה לאינטרנט. בהתחשב בתלות הגוברת של האנושות בשירותים דיגיטליים, זהו נתון מדאיג ביותר. בעולם המחובר לרשת, גישה לאינטרנט היא עניין של הישרדות.

למרות הסגרים: יוצאים לרחובות

אלפי מחאות והפגנות התפרצו ברחבי העולם בעקבות המגפה, אך המניעים לתסיסה השתנו במידה ניכרת ממקום למקום ולאורך הזמן. חלק מההפגנות היו בתגובה למגבלות שנקטו ממשלות, ולהנחיות להישאר בבתים – במדינות מניגריה וספרד ועד ארה"ב ובריטניה.

הפגנות ומחאות בעולם, 1 בינואר מול 1 ביוני 2020. אלפי מחאות והפגנות התפרצו ברחבי העולם בעקבות המגפה (מקור: ACLED)

ההפגנות הונעו על ידי דחפים ליברטריאניים, ספקנות כלפי חיסונים, אובדן פרנסה והנחיות בריאותיות קפדניות מדי, ומשכו עירוניים אמידים לצד ציבורים עניים יותר מאזורים כפריים.

ארה"ב, באופן מיוחד, חוותה גלי תסיסה משמעותיים במהלך שנת 2020, ואז חוותה גם את אחד הפרקים המרהיבים ביותר של מחאה אלימה בתולדותיה ב-6 בינואר 2021, כאשר תומכי הנשיא היוצא טראמפ הסתערו על הקפיטול.

הפכנות ומחאות בארה"ב, 6 בינואר 2020. ארה"ב חוותהאת אחד הפרקים המרהיבים ביותר של מחאה אלימה בתולדותיה (מקור: ACLED)

במקרים רבים כעסו מפגינים על שילוב של גורמים, החל משחיתות וקושי כלכלי ועד דיכוי פוליטי ומדיניות בריאות הציבור. הפגנות אחרות הונעו על ידי שיטור פוגעני.

הפגנות של BLM ברחבי העולם, מאי-נובמבר 2020. המפגינים לקחו על עצמם להשמיע קול בעבור גברים ונשים שחורים שנהרגו, נפצעו ונעצרו (מקור: Cresote Maps)

בין מאי לנובמבר 2020 התקיימו הפגנות תחת הססמה "חיי שחורים משנים" (Black Lives Matter) בכ-4,446 ערים ועיירות ברחבי העולם. אף על פי שהפגנות אלה הוצתו במקור עם הריגתו האכזרית של ג'ורג 'פלויד בידי קצין משטרה במיניאפוליס, עד מהרה לקחו על עצמם המפגינים להשמיע קול בעבור גברים ונשים שחורים שנהרגו, נפצעו ונעצרו במדינות אחרות. הפגנות נגד הגזענות התפשטו מניו יורק ולונדון לנור-סולטן, טוקיו, אידליב ואוקלנד.

חיסון: הסיכוי היחיד

להפתעתם של כמעט כולם, חיסונים לקורונה פותחו והופצו בקצב חסר תקדים, והוזרקו לזרועותיהם של מיליונים רבים תוך פחות מ-12 חודשים. נכון לתחילת אפריל 2021, כ-169 מדינות וטריטוריות החלו במבצעי חיסון, לרבות 63 מדינות בעלות הכנסה גבוהה, 66 עם הכנסות בינוניות ושש מדינות עם הכנסה נמוכה. תכניות מאסיביות בהנהגת ארגון הבריאות העולמי ושותפויות ציבוריות-פרטיות שונות פועלות להאצת אספקת החיסונים, אך התנגדות לחיסונים ו"לאומנות-חיסונים" ממשיכות לעכב מאמצים אלה.

מהירות חלוקת החיסונים משתנה באופן משמעותי. עד לאפריל 2021 ניתנו קרוב ל-710 מיליון מנות חיסון, או כ-9.2 מנות לכל 100 בני אדם ברחבי כדור הארץ. מדינות כמו ישראל, צ'ילה, איחוד האמירויות הערביות, בריטניה וארה"ב מקדימות את יתר המדינות בהרבה, ושיעורי החיסון בהן נעים בין 30% ל-100%. לעומתן, עשרות מדינות טרם החלו בתהליך. ככל שמתפשטות וריאציות חדשות של הנגיף, הסיכונים בכך שלא כל העולם מתחסן הופכים לחריפים יותר.

השוואת קצב החיסונים דצמבר 2020 עד מרץ 2021. ככל שמתפשטות וריאציות חדשות של הנגיף, הסיכונים בכך שלא כל העולם מתחסן הופכים לחריפים יותר (מקור: העולם בנתונים)

משבר הקורונה רחוק מלהסתיים. בקצב החיסון הנוכחי יידרשו שנים עד שמדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית יקבלו מספיק מנות כדי לחסן את אוכלוסיותיהן. אם התהליך לא יואץ, רוב המדינות המתפתחות יצטרכו להמתין עד 2024 כדי שאוכלוסיותיהן יהיו מחוסנות לחלוטין. זה יפגע בשאיפות הפיתוח שלהן ויהווה סיכון מתמשך לבריאות האנושות כיוון שאוכלוסיות לא מחוסנות הן כר פורה להתפתחות מוטציות חדשות של הנגיף.

בהשתלטות מונופוליסטית על אספקת החיסונים, מדינות עשירות מאיימות לא רק על המדינות המתפתחות, אלא גם על כלכלתן שלהן. מחקר שנערך לאחרונה הצביע על כך שהכישלון בחיסון אוכלוסיות המדינות העניות באמצע שנת 2021 יביא להפסדים של 9 טריליון דולרים, ורוב העלויות הללו ייפלו על מדינות עשירות כמו קנדה, ארה"ב ובריטניה. עם זאת, אם מדינות עניות יותר יוכלו לחסן לפחות מחצית מאוכלוסייתן עד סוף שנת 2021, העלויות יהיו נמוכות בהרבה – בטווח של 3.8-1.8 טריליון דולרים.

גישה לא שוויונית לחיסונים תיצור עולם יותר בלתי שוויוני. "מאיץ הגישה לכלים למאבק בקורונה", פלטפורמה בינלאומית מרכזית בהובלת ארגון הבריאות העולמי שנועדה לספק משאבים למדינות מתפתחות, הצליחה עד כה לגייס רק 11 מיליארד מתוך 38 מיליארד הדולרים שהציבה לעצמה. זה חלק זעום מהעלויות הפוטנציאליות של לאפשר למגפה להמשיך להשתולל.

כל עוד הנגיף ממשיך להתפשט, לא רק חיים ומקומות פרנסה יהיו בסכנה, אלא גם שרשראות האספקה הגלובליות. המגפה ממשיכה לאיים על הייבוא והייצוא העולמיים, כמו גם על זרימת הכספים הקשורה בהם, שהיא משמעותית בעבור אזרחי מדינות מתפתחות הרבה יותר מכספי סיוע.

גם לפני שהכתה המגפה, מדינות מתפתחות רבות סבלו מחובות הרסניים. הקורונה העצימה את המצב הזה. במדינות רבות, תשלום החובות הללו "שתה" את מרבית הכנסות המדינה, ובכך הקטין את יכולתן של ממשלות לספק שירותי בריאות, חינוך, ושירותים חיוניים נוספים.

חוב לאומי כאחוז מהתוצר 2019, 2020, תחזית חוב הלאומי כאחוז מהתוצר ב-2025. מה שנדרש כעת הוא פעולה דחופה, לא מילים מעוררות השראה (מקור: קרן המטבע הבינלאומית)

גרוע מכך, רוב הנושים הפרטיים עדיין מסרבים לקחת חלק בהשהיית החובות שהציעו המדינות המפותחות; והבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית נאבקים לגייס משאבים לטובת הקלות חוב. כניסתו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לבית הלבן מסייעת למסגר מחדש את הדיון בנושאים אלו, אבל מה שנדרש כעת הוא פעולה דחופה, לא מילים מעוררות השראה.

כמו במאות קודמות, המגפה הנוכחית לא רק תעלה את שיעורי התמותה והאובדנות. היא גם תביא לשינויים דרמטיים באופן בו אנחנו והדורות הבאים חיים. נוסף על הסבל העצום שהן גורמות, מחלות עשויות גם להאיץ מגמות, כמו גם ליצור הזדמנויות חדשות ולהחריף בעיות ישנות.

זה בוודאי נכון לגבי מגפת הקורונה. ב-2020 ו-2021, המגפה האיצה תמורות בעולם הדיגיטלי וקידמה את הכלכלה הדיגיטלית. אבל היא גם חידדה באופן עמוק צורות רבות של חוסר שוויון, והותירה מורשת חברתית ופוליטית סבוכה, שיידרשו שנים רבות להתירה.

***

רוברט מוגאה הוא מייסד שותף של מכון איגארפה וקבוצת SecDev; חבר במועצת העתיד העולמית על הערים של המחר בפורום הכלכלי העולמי; ויועץ לדוח הסיכונים הגלובליים.

©project Syndicate, 2021

תרגום: אוריאל לוי