האינפלציה נוטה להישאר נמוכה אחרי מגיפות, למרות הוצאות ממשלתיות גדולות – כך עולה ממחקר שביצעו כלכלני בנק ההשקעות האמריקאי גולדמן זאקס. על פי המחקר, בשונה מהמצב אחרי מלחמות, אז מוציאה הממשלה כמויות גדולות של כסף כדי לנהל את המלחמה ולשקם את המשק מה שגורם לזינוק במחירים, ההוצאה הממשלתית בזמן מגיפות לא נוטה לגרום לעלייה משמעותית ברמות האינפלציה.
שאלת האינפלציה, עליית מחירים מתמשכת, הפכה בחודשים האחרונים למרכזית בשיח סביב תכניות הסיוע אחרי המגיפה. כמה כלכלנים בארה"ב, בהם לארי סאמרס יועצם לשעבר של קלינטון ואובמה, הזהירו כי צעדי הסיוע הנרחבים יובילו ל"חימום יתר של הכלכלה", לאחר עשור שהאינפלציה הייתה מתחת ליעד. מנגד, כלכלנים רבים בארה"ב בהם גם נגיד הפדרל ריזרב ג'רום פאוול, שרת האוצר ג'נט ילן, הכלכלן פול קרוגמן ורבים אחרים טוענים שלא מדובר בסכנה משמעותית, וכי בכל מקרה ניתן להכיל אינפלציה מתונה. גם בישראל יש שמזהירים מפני עליה באינפלציה לאחר עשור של קיפאון כמעט מוחלט במחירים, למרות סיוע ממשלתי מצומצם יותר.
"ברור לחלוטין שההיסטוריה לא מראה קשר ישיר בין מגיפות לבין עלייה ברמות האינפלציה" כתבו החוקרים. המחקר בחן שורה ארוכה של מגיפות ומלחמות, החל מהמאה ה-17 ועד ימינו, ואת השפעתם על המחירים במשק, ומצא כי בעוד מלחמות משפיעות באופן ניכר על רמות האינפלציה, מגיפות לא נוטות לגרום לעליית מחירים משמעותית. החוקרים מבהירים כי יש לבחון כל מקרה של מלחמה או מגיפה לגופו, ומציינים כי משבר הקורונה יוצא דופן לעומת מגיפות קודמות בעיקר בגלל היקף התגובה התקציבית של ממשלות העולם, אבל מציינים גם כי אופי המשבר גרם לפגיעה חסרת תקדים בפעילות הכלכלית.
על פי החוקרים, אחת הסיבות להבדל בין האינפלציה אחרי מלחמות וזו שאחרי מגפות היא ההשפעה על הביקושים. לטענתם, בזמני מגיפה, ההוצאה הממשלתית המוגברת משלימים את הפגיעה בהכנסות כתוצאה מהמשבר, ונוטים לא לייצר ביקושים, אלא לשמור עליהם מפני השפעות המגיפה. "יש היסטוריה ארוכה של הוצאה ממשלתית שמטרתה מימון המלחמה ובנייה מחדש לאחריה, שמגבירים את הביקושים במשק לעומת המצב לפני האירוע" כותבים החוקרים. "לעומת זאת, בזמני מגיפה, גידול בהוצאות הממשלה משמש למלא את הפער שנוצר בביקוש לסחורות ומוצרים בעקבות הפגיעה בפעילות הכלכלית, ולכן משפיעה באופן שונה לחלוטין ההיצע והביקוש".
סיבה נוספת שמציינים החוקרים הוא ההשפעה שונה של מלחמות ומגיפות על הון פיזי. מלמות נוטות לגרום להרס של מבנים, ציוד ותשתיות בקנה מידה שדורש השקעה ממשלתית נרחבת, ומגדילה באופן דרמטי את ההוצאה מבלי לפגוע בביקוש לסחורות ומוצרים. לעומת זאת, מגפות לא נוטות לפגוע באופן משמעותי בהון פיזי.
