הרפורמה המהפכנית שמתכנן ממשל ביידן במס החברות היא לא רק עניין פנים אמריקאי, אלא החלטה שתשפיע על השקעותיהן של חברות אמריקאיות בעולם כולו, כולל בישראל. שרת האוצר, ג'נט ילן, הציגה תכנית לפיה שיעור המס שמשלמות חברות אמריקאיות יעלה, גם ללא שיתוף פעולה של מדינות אחרות במסגרת ״מס חברות מינימלי״.
למה הם עושים את זה?
מס חברות הוא המס שמשלמות חברות על הרווחים שלהן. בעשורים האחרונים מתנהל בעולם ״מירוץ לתחתית״, במסגרתו מדינות שונות מורידות את שיעור המס כדי למשוך אליהן חברות ענק. המצב הזה יצר ״מקלטי מס״; מדינות שמציעות מס נמוך במיוחד בתמורה לרישום החברה בהן, גם אם מרכז הפעילות הריאלית של החברה נמצא במקום אחר.
ממשל טראמפ הוריד במהלך 4 שנותיו את מס החברות מ-35% לשפל של 21%. המהלך שמובילים הנשיא ג'ו ביידן ושרת האוצר ג'נט ילן נועד להאבק במקלטי המס, ולממן חלק מתכנית ההשקעות השאפתנית של ממשל ביידן.
איך זה יעבוד?
מס החברות בארה״ב יעלה מ-21% ל-28%. ילן גם פועלת לאימוץ ״מס מינימלי״ של 21% במדינות המפותחות, והעבירה בקשה רשמית ל-OECD, במטרה לעצור את ״המירוץ לתחתית״.
ברפורמה של ילן יש צעד משמעותי נוסף שממשלת ארה״ב מעוניינת לקדם: קביעת רף מיסוי מינימלי של 21% על חברות אמריקאיות שפועלות בעולם. אם למשל חברה אמריקאית משלמת באירלנד מס חברות של 12.5%, היא תצטרך לשלם בנוסף 8.5% מס על כל רווחיה למשרד האוצר האמריקאי, כדי להשלים את המס ל-21%.
גביית מיסים מחברות אמריקאיות ברחבי עולם, היא צעד מורכב שדורש תיאום בין משרד האוצר האמריקאי לרשויות במדינות השונות. אבל ברמה העקרונית ניתן ליישמו גם בלי שאותן מדינות יצטרפו לאמנת מס החברות המינימלי.
מה המצב בישראל?
מס החברות בישראל ירד בשנים האחרונות והוא עומד על 23% (״שיעור המס הסטטוטורי״). הממשלה מעניקה שורה רחבה של פטורים ממס במטרה לעודד השקעות בארץ, וההטבות משפיעות על חלק גדול מהחברות שפועלות במשק הישראלי. התוצאה היא שמס החברות האפקטיבי, השיעור שרוב החברות משלמות בפועל בישראל, והוא נמוך בכ-3% ממס החברות שעומד על 23%.
אם התכנית של ילן תעבור, חברה אמריקאית שתקבל פטור או הטבה מישראל, עדיין תאלץ להשלים את ההפרש ל-21%.
בשונה מהרוח שנושבת בעולם, יו״ר מפלגת ״ימינה״, נפתלי בנט הציע במהלך הבחירות להוריד את מס החברות בישראל, מתוך הנימוק של משיכת משקיעים. אותו נימוק שתואם את תפיסת ״המירוץ לתחתית״ בו נאבקים היום במדינות המפותחות. אם הצעדים הכלכליים של בנט יתממשו במקביל להנהגת מס חברות מינימלי, המשמעות תהיה שאת המיסים עליהם תוותר ישראל, יקבלו מדינות העולם.
איך זה ישפיע על חברות שמשקיעות בישראל?
המנגנון המרכזי דרכו ניתנות הטבות מס לחברות שמשקיעות בישראל הוא חוק עידוד השקעות הון. החוק קובע מס חברות מופחת לחברות שמשקיעות באזורי עדיפות, אותן מגדירה הממשלה.
אינטל, למשל, השקיעה לאחרונה סכום של 40 מיליארד שקלים בפיתוח הפעילות שלה בישראל, והתחייבה לקלוט עוד אלף עובדים ישראלים. בתמורה היא תשלם רק 5% מס חברות.
המדיניות הזו נהוגה בעיקר בענף ההייטק, במטרה למשוך חברות בינלאומיות. כיום, החוק לעידוד השקעות הון קובע מס חברות של 16% על חברות יצואניות גדולות, וחלק מהחברות הגדולות ביותר, אלו עם מחזור עסקים של מעל ל-10 מיליארד שקלים בשנה, משלמות רק 6% מס.
זינוק פתאומי מ-6% ל-21% צפוי לזעזע את החברות האמריקאיות המושקעות בישראל, אבל מספר גורמים עשויים להקל על המכה שצפויה למשק הישראלי.
ראשית, הקושי ביישום. אופן גביית המס מורכב מאד, ולארה״ב (או כל מדינה אחרת שתצטרף לרפורמה) יהיה קשה מאד למצות את מלוא ההפרש. בנוסף, הרפורמה קובעת שחברות אמריקאיות ידרשו לשלם את שיעור המס המינימלי בכל מקום שבו יפעלו, ולכן התמריץ לעזוב את המשק הישראלי ואת ההשקעות המשמעותיות שנעשו בו לטובת פעילות במדינה אחרת נמוכה. הפגיעה בהכנסות החברות עלול להפחית את התמריץ לבצע השקעות חדשות.
לבסוף, על אף הפריון הממוצע הנמוך לעובד בישראל, בענפים בהם קיימת השקעה משמעותיות של חברות זרות, ההון האנושי בישראל הוא גורם משמעותי בהחלטה להשקיע. חברות הייטק מעוניינות להשקיע דווקא בישראל, על אף העלות הגבוהה והשכר הגבוה באופן יחסי של עובדי ההייטק הישראליים, בגלל היתרונות של העובד הישראלי.
ישראל היא לא המדינה אליה מכוונת רפורמת המס האמריקאית, ואפשר להעריך שההשפעה על המשק הישראלי, גם אם תורגש, תהיה מוגבלת. אבל כיוון השפעה אחר שיש לקחת בחשבון הוא שאם מדיניות המס העולמית תשתנה, הדבר יכשיר את הקרקע לשינוי דומה גם בישראל.
