זינוק חסר תקדים בחיסכון הפרטי העולמי במהלך משבר הקורונה: על פי סקירה של סוכנות הדירוג מודיס משקי הבית בעולם חסכו 5.4 טריליון דולר בזמן המגיפה. סכום כסף זה עשוי להביא לעלייה דרמטית בביקושים בזמן הקרוב ולתרום להתאוששות כלכלית כשהמשקים באירופה וארה"ב יפתחו מחדש.
מדובר בחסכונות עודפים, או במילים אחרות גידול בחסכונות של משקי הבית לעומת הרמה בסוף שנת 2019, שחברת דירוג האשראי מעריכה שעמדו לרשות משקי הבית בסוף הרבעון הראשון של 2021. הגידול המשוער ברמות החיסכון של משקי הבית עומד על יותר מ-6% מהתוצר העולמי לעומת סוף שנת 2019. זאת כתוצאה מהירידה החדה ביכולת לצרוך במהלך משבר הקורונה, יחד עם רשת הביטחון שפרסמו ממשלות העולם לאזרחיהם, וששמרו על רמת הכנסה ניכרת גם למי שהוצא לחל"ת או פוטר בעקבות המשבר.
על פי מודי'ס, בחלק גדול ממדינות ה-OECD, מדובר בשיעורי החיסכון הפרטי הגבוהים ביותר שנראו מאז תחילת המאה. "השילוב בין שחרור ביקושים משמעותיים בסיום הסגרים באירופה וארה"ב וקיומם של חסכונות משמעותיים למשקי הבית צפוי להביא לעלייה ניכרת בצריכה הפרטית" כתב מרק זנדי, הכלכלן הראשי של מחלקת המחקר בחברה.
לרמות הגבוהות של החיסכון בקרב משקי הבית עשויות להיות השלכות נרחבות על היציאה ממשבר הקורונה. כך למשל, במודי'ס מעריכים גם שהוצאה של רק שליש מהסכום שנחסך למשקי הבית בתקופה הזו בסיום תקופת הסגר תביא לעלייה של כ-2% בצמיחה העולמית השנה ובשנה הבאה.
החוקרים מעריכים כי בארה"ב בלבד, העלייה ברמות החסכון של משקי הבית עומד על כ-2 טריליון דולר לעומת סוף שנת 2019. אם משקי הבית האמריקאיים אכן יבחרו להוציא חלקים ניכרים מהחיסכון שצברו בחודשים האחרונים הדבר יצטרף לתכניות ההשקעה הגדולות שיוזם ממשל ביידן- מתוכם חבילת סיוע בהיקף של 1.9 טריליון דולר שכבר מיושם, ויתרום להתאוששות משמעותית בביקושים ובפעילות הכלכלית.
הגידול נרשם בכל מדינות ה-OECD. על פי נתוני הארגון, בארה"ב עמד הממוצע לשנים 2000-2019 על חיסכון של כ-6% מהתזרים למשק בית, ונכון לנתוני 2020 עומד שיעור החיסכון על 16% מהתזרים. בגרמניה עמד שיעור החיסכון בשנים קודמות על כ-5.9% מהתזרים, וגדל בעקבות המשבר לרמה של כמעט 17%. באירלנד ניכר הגידול המשמעותי ביותר- לעומת ממוצע של 4% בשנים 2000-2019, משבר הקורונה הביא את השיעור הממוצע של חסכון משקי הבית לכ-23% מהתזרים. לגבי ישראל לא קיימים נתונים נכון להיום.
הנתונים מצטרפים לדיון הער בעולם הכלכלי לגבי היקף שאלת האינפלציה. בעוד במודי'ס נזהרים מתחזית מדוייקת לגבי השפעת החסכונות על שיעור האינפלציה, רבים מאלו שמתנגדים לסיוע הנרחב שהציעו מדינות ה-OECD לאזרחיהן בתקופת המשבר מציינים כי הזינוק בביקושים עלול להביא לזינוק ברמות האינפלציה ביום שאחרי הסגרים.
לעומת זאת, מספר גורמים כלכליים בכירים שוללים את הטענה הזו כסיבה להפסיק את הסיוע למשק, שעוד מתמודד עם השלכות משבר הקורונה. נגיד הבנק הפדרלי של ארה"ב, ג'רום פאוול, אמר בשבוע שעבר כי הוא לא צופה זינוק משמעותי באינפלציה בזמן הקרוב, וכי הוא מתכנן להשאיר את הריביות ברמה נמוכה עד ששיעור האינפלציה יעלה על היעד של הבנק לתקופה משמעותית. "כשזה מגיע לשאלת האינפלציה, אני הייתי רוצה לראות שיעורים של מעל ל-2% לאורך תקופה ממושכת. כשנגיע לשם, זאת תהיה הנקודה שנעלה ריביות, אבל לא נעשה את זה לפני כן", אמר. שיעור האינפלציה בארה"ב עומד כיום על כ-1.6%.
גם הכלכלן חתן פרס הנובל פול קרוגמן התייחס לשאלת האינפלציה, וציין כי להערכתו העלייה בביקושים בסיום המשבר יביאו לעלייה חד פעמית וזמנית במחירים, אבל לא למגמת עלייה באינפלציה לאורך זמן. "המצב כרגע הוא שההתאוששות הכלכלית המהירה תביא לצוואר בקבוק של ביקושים, וכנראה לעליית מחירים חדה בענפים מסוימים- באופן זמני. זאת אומרת שלא יהיה מדובר בעלייה במדד האינפלציה לאורך זמן, אלא רק זינוק חד פעמי", כתב בחשבון הטוויטר שלו.
