לאחרונה הולך ומתגבש השינוי ל"חוק לשירות אזרחי" המוכר יותר כשירות לאומי, המשמש כחלופה אזרחית לשירות הצבאי ונעשה לרוב במסגרות חינוכיות, רפואיות או בפעילויות רווחה. כיום בישראל ישנם למעלה מ-18,000 מתנדבי שירות לאומי.
במסגרת התהוות החוק החדש בו תעסוק ועדת הרווחה בתחילת ספטמבר, התקיימו מספר דיונים בוועדות שונות. בוועדת הקליטה שדנה בתחילת החודש בסוגיית העולות החדשות שמתנדבות בשירות הלאומי, צפה בעיה חמורה – מעמדן של בנות השירות הבודדות אינו שווה למעמדם המיוחד של החיילים הבודדים, שמסדיר להם תנאים מיוחדים. אותן בנות שירות מטופלות וזכאיות לתנאים להם זכאית כל בת שירות ישראלית, וזאת למרות שהתנאים האופטימליים להם הן זקוקות שונים.
כחלק מהדיון בוועדה, זומנה בת השירות יעל אייזנברג, עולה מארה"ב שסיפרה על קשייה, "אני מקבלת 670 ש"ח בחודש, אך בניגוד לבנות השירות הישראליות להן מספיקים מצרכים בסיסיים של מזון ויש להן בית לאכול בו, לי אין כלום. לעשות שבת יוצא לי רבע מהמשכורת. בחורף כשאני צריכה לקנות שמיכה, לא נשאר לי כסף לארוחת ערב."
"אנחנו מדברים על עלייה משמעותית של בנות שירות בודדות, בעיקר מצרפת. אם בעבר זה היה כמה עשרות בנות, היום אנחנו מדברים על כ-400 בנות שירות בודדות", מספרת מרים לסר, סמנכ"לית עמותת 'קעליטה', ארגון הגג של עולי צרפת בישראל.
לדבריה של לסר דרושים מספר שינויים משמעותיים בתנאיהן של המתנדבות: "השוואת משכורת כמו לחייל בודד קרי, 200% מהמשכורת הרגילה, אופציה למענקים נוספים לבנות שירות כמו מענק 'גאות ושפל' שניתן לחיילים על פי רמת הסיכון בתפקידם, להתאים אופציות למענקים אחרים לבנות הבודדות, קופת חירום במידה וצריך משהו מעכשיו לעכשיו, ציוד בדירות שיתאים לבת שירות בודדת, כמו תנור, מכונת כביסה, פלטה לשבת, ארון בגדים יותר גדול, השוואה למספר ימי החופשה כמו לחייל בודד – 60 ימי חופשה ולא 15 כמו היום."
שינוי משמעותי נוסף שדורשת לסר הוא בליווי תנאי השירות (ת"ש) שלדברי הבנות, אינו תואם את צרכיהן. "אין לנו יום סידורים. אנחנו צריכות זמן מוגדר, אז אני הולכת ליום סידורים על חשבון היום החופשי", מספרת ליאורה כהן, (21) עולה חדשה מצרפת שעלתה לארץ לפני שלוש שנים. לסר מוסיפה כי על השינוי בתחום להתבטא בהתאמה לשפה, בדאגה לסופי השבוע של הבנות ובעיסוק בבעיות חריגות.
"אמרתי שאם אני עושה עלייה אני רוצה לעשות התנדבות", מסבירה כהן, "בגלל שאני דתייה אמרתי – אלך לשירות לאומי". כהן תסיים בקרוב את שנת ההתנדבות השנייה שלה בעמותת 'והדרת פני זקן'. בשנת ההתנדבות הראשונה שלה פעלה בבית הספר 'עופרים' בירושלים וליוותה ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
כהן מספרת כי היא מתגוררת בדירת שירות עם עוד שבע בנות, חלקן עולות וחלקן לא. "אני יכולה להגיד שאפשר להסתדר למרות הכל, אבל אני נתקלת בקשיים רבים, בגלל שאין לי פה משפחה, אין שבתות שאת יכולה לחזור להורים שלך. בשבת החברות חוזרות להורים ולי אין איפה להיות וכשאני נשארת בדירה אני צריכה לקנות הכל. צריכה פלטה לשמירת שבת, זה עולה כסף, אין לי בדירה. אני מקבלת את אותו השכר כמו בת שירות רגילה ועוד קצת ממשרד הקליטה אבל זה לא מספיק."
כהן מבקשת להודות לעמותת "שלומית" שהעניקה לה מכונת כביסה וגם התקינה רשת אינטרנט אלחוטית בדירה, אך מוסיפה: "אבל זה התפקיד של המדינה לדאוג לי, לא של עמותה".
לדבריה, תנאי השירות הבעייתיים משפיעים בסופו של דבר על המוטיבציה של עולות להתנדב: "היו לי חברות שעלו לארץ ושמעו על התנאים של השירות הלאומי וזה גרם להן לא לעשות שירות. הן אמרו שעדיף ללכת לעבוד."