"עד סוף 2022 המשק הישראלי צפוי למחוק כמעט לחלוטין את השפעת המשבר על רמת התוצר", כך אמר היום (שני) נגיד בנק ישראל אמיר ירון במסיבת עיתונאים עם פרסום החלטת הריבית.

במסיבת עיתונאים התיייחס ירון לשאלת דבר בנוגע למהלך אותו מובילה ג'נט יילן לגבי מס החברות ואמר: "הפרטים לא ידועים עדיין. הנושא כנראה יקודם, אבל כדי לבצע הערכה מקצועית אי אפשר בלי לראות את הפרטים. אם זה יעשה על ידי המדינות הגדולות לנו יהיה קשה להתעלם מאמנה כזו".

ירון הדגיש את הצורך לקדם את הרפורמות אותן הציע בנק ישראל "בהקדם האפשרי" ואמר: "יש צורך מידי בתכנון, התנעה ותקצוב, תוך אחריות פיסקאלית, של הרפורמות המבניות להן המשק זקוק על-מנת להיטיב עם צמיחת הכלכלה לשנים שלאחר המשבר" אמר והתייחס למצב הפוליטי, "אלו צריכים להיות הדגשים של כל ממשלה שתקום".

הוא התייחס לשינוי הגישה בארה"ב בנוגע לאינפלציה ולהודעת פאוול כי יגלו סובלנות גם לאינפלציה שתעבור זמנית את טווח ה-2% ואמר כי גם הגישה בישראל ביחס ליעד האינפלציה נבחנת. "בגלל הטווח של 1-3%, בישראל יש הרבה דרגות חופש . יש לנו את הסבלנות לתת לאינפלציה לתפס בתוך תחום היעד".

לפי התחזית הנוכחיות של חטיבת המחקר, אמר ירון, גדילת התוצר "צפויה להיות גבוהה יותר בהשוואה לתרחיש החיסון המהיר שהוצג בינואר. על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 6.3% בשנת 2021, וב-5% בשנת 2022". הנגיד הסביר כי לפי התחזית המחודשת, "רמת התוצר בשנת 2022 צפויה להיות נמוכה רק בכ-1.4% מהרמה שהייתה צפויה טרם המשבר, כלומר, שעד סוף 2022 המשק הישראלי צפוי למחוק כמעט לחלוטין את השפעת המשבר על רמת התוצר".

על הפגיעה בתוצר בשנת הקורונה אמר כי היא אמנם גדולה, אבל "עם זאת בראייה בינלאומית זוהי התכווצות תוצר קטניה יחסית, עובדה המצביעה על החוסן והדינמיות של הכלכלה הישראלית. תוצאה זו היא במידה רבה בזכות ענפי הטכנולוגיה המתקדמת שהמשיכו להוביל ואף להתרחב, לצד תמיכה פיסקלית בדמות סיוע ממשלתי במשבר שמנע התכווצות גדולה יותר, ומאידך מגבלות בריאותיות חמורות יחסית שהופעלו במהלך המשבר".