ראש ממשלת איטליה מריו דראגי, שכנגיד הבנק האירופי היה אחד הסמלים של מדיניות הצנע ביבשת אחרי המשבר הפיננסי של 2008, הוא מי שמוביל את המאמצים ליישם את התכנית הפיסקלית הגדולה ביותר באירופה. בניסיון לחלץ את איטליה מהמשבר הוא כבר אישר תכניות פיסקליות של מעל ל-70 מיליארד אירו בצעדי חירום. דראגי גם מתכנן להמשיך ולהגדיל את ההוצאה הממשלתית, ולהביא את הגירעון האיטלקי לרמה של 11.8%.
רק בשבוע שעבר הודיע ראש ממשלת איטליה על חבילה פיסקלית נוספת בהיקף של 40 מיליארד אירו, כ-2.5% מהתוצר המקומי. החבילה אמרוה לממן צעדים להקלה על המשק, יחד עם צעדים ראשונים של תכנית השקעה ממשלתית. ההודעה האחרונה של דראגי באה אחרי שבחודש מרץ הודיעה ממשלת איטליה על צעדים תקציביים בהיקף של 32 מיליארד אירו לתמיכה בעסקים ובעובדים שנפגעו ממשבר הקורונה.
לדראגי רקורד מעורב כשמדובר בניהול מדיניות יציאה ממשברים כלכליים. מצד אחד, כנגיד הבנק האירופי היה ידוע בזמנו כסממן המתון יותר בקרב ההנהגה הכלכלית של אירופה. במהלך כהונתו וביצע הרחבה מוניטרית משמעותית, ששיחקה תפקיד מרכזי ביציאה של כלכלות אירופה מהמשבר של 2008.
מהצד השני, כנגיד הבנק, דראגי התנגד לניסיונות לבצע הרחבות תקציביות בחלק ממדינות אירופה בתגובה למשבר. עמדה שתרמה להעמקת והארכת המיתון במדינות כמו ספרד, יוון ופורטוגל.
מה שמאפשר לו היום לדחוף להרחבה תקציבית גדולה כל כך היא העובדה שהחוקים הפיסקליים הנוקשים של האיחוד האירופי למעשה הושעו עד לשנת 2022, כדי לאפשר לממשלות האיחוד לטפל במשבר ולממן את תכניות ההאצה הכלכלית שיבואו בסופו.
למרות זאת, איטליה עומדת יחסית לבדה בחזית ההוצאה הממשלתית באירופה. אפילו קרן המטבע הבינלאומית קראה בשבוע שעבר למדינות האיחוד להגדיל באופן ניכר את היקף ההוצאה על משבר הקורונה, וציינה את איטליה כאחת המדינות שמיישמת את המדיניות המוצעת. הקרן קראה למדינות להגדיל את ההוצאה בכ-3% תוצר בממוצע השנה כדי לצמצם את נזקי משבר הקורונה לכלכלות שלהן.
כך או אחרת, נראה שדראגי הפך את עורו במהלך משבר הקורונה בכל הנוגע לסיוע תקציבי בזמן משברים. על אף העובדה שעל פי הערכות קרן המטבע הבינלאומית הכלכלה האיטלקית צפויה לצמוח בקצב גבוה יותר לעומת חברותיה לאיחוד, 4.2% כבר ב-2021, דראגי מוביל את המאמץ לבצע את תכנית ההשקעות הנרחבת ביותר באירופה. הציפייה של ממשלת איטליה היא שההשקעה הממשלתית תשתלם גם בטווח הבינוני, בדמות האצה נוספת של הכלכלה האיטלקית.
"אם היינו שופטים את המהלך הזה דרך העיניים של אתמול הייתי מאד מודאג", אמר דראגי במסיבת עיתונאים ברומא בשבוע שעבר, "אבל נקודת המבט שלנו היום שונה בגלל שהמגיפה הפכה נטילת חוב גדול מאד לאקט לגיטימי. אם החוב משמש כדי להחזיר חברה באופן בר קיימא לשוק, מדובר בחוב טוב שיכול לעזור לחברה לתמוך בעצמה".
דראגי גם ענה לטענות שמדובר בסכומים גדולים מדי של הוצאה ממשלתית. "אני לא חושב שאם זה היה 30 מיליארד ולא 40 מיליארד אנשים לא היו נבהלים מזה", טען, "ובכל זאת, הצמיחה היא קריטריון המפתח: ההשקעה צריכה להביא לצמיחה ברת קיימא."
עוד לפני המשבר הייתה איטליה אחת המדינות האירופיות בעלות יחס החוב תוצר הגבוה ביותר, וזו אחת הסיבות בגללן התנגד דראגי בעצמו להרחבה תקציבית במדינה לפני כעשור. התכניות החדשות של ראש הממשלה צפויות להביא את יחס החוב תוצר של איטליה ללא פחות מ-160%.
כך ,למעשה, מסמן דראגי את הצד השאפתני יותר בקרב מובילי המדיניות באיחוד האירופי, ודוחף לתגובה כלכלית דומה יותר לזו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בארה"ב, שם מתוכננת חבילת השקעות ממשלתית בהיקף של 2 טריליון דולר.
