הקלה, אפילו רגעית ובת חלוף, היא תחושה נדירה בקרב השחורים בארצות הברית: החל בעבדות, עבור בהפרדה הגזעית, וכלה בענישה המתמשכת, כבר זמן רב שהציבור הזה שואף לנשום לרווחה מהדיכוי.

הרשעתו של השוטר לשעבר דרק שובין ברצח ג'ורג' פלויד אתמול (שלישי) בלילה איפשרה לרבים ברחבי ארצות הברית לחוש מעט תקווה. אבל למה בדיוק הם מקווים?

גורלו של שובין, שהורשע ברצח מדרגה שנייה, רצח מדרגה שלישית והריגה, על כך שחנק למוות את פלויד במאי האחרון, הראה לשחורים בארצות שבעבור מערכת המשפט האמריקאית, "חיי שחורים נחשבים".

"זו עשויה להיות תחילתו של תהליך השיקום של האמון שלנו בצדק", אמר עורך הדין מרתין לותר קינג השלישי, בנו של לוחם זכויות השחורים המפורסם מרתין לותר קינג הבן. "אבל עלינו להמשיך במאבקנו ולהציב את הדרישות שלנו. מקרה אחד, פסיקה אחת, לא משנה את העובדה שהגזענות הממסדית קיימת".

אלכסנדריה דה לה קרוז ממיניאפוליס הגיעה לכיכר ג'ורג' פלויד ביחד עם בתה בת ה-7. במקום התאספו מאות תושבים שהריעו בתגובה להחלטת בית המשפט. "אני חשה הקלה שמערכת הצדק עובדת", אמרה. בתה, ג'זל, לבשה סווטשירט עם הכיתוב "הפסיקו להרוג אנשים שחורים". אמה אומרת שזו תזכורה לכך שנותרה עוד עבודה רבה כדי לדאוג שתחושת ההקלה לא תהיה רגעית. "היה לי חשוב להביא לכאן את בתי, כדי שתראה מהי ארצות הברית באמת".

השחורים באמריקה כבר חוו רגעים דומים בעבר. לפני כמה שנים, הם עקבו אחר הרשעת השוטרים שהרגו את אוסקר גרנט, לקואן מקדונלד ו-וולטר סקוט. עדיין, חלק מבני משפחתם של הקורבנות ממשיכים להילחם באלימות המשטרתית, וטוענים שגם אחרי ההרשעות לא חל שינוי אמיתי בגזענות הממסדית.

גם במהלך משפטו של שובין, הסעיר את ארצות הברית מקרה נוסף של הריגת אדם שחור לא חמוש בידי שוטרים. הפעם היה זה דונטה רייט בן ה-20, שנהרג בברוקלין, קילומטרים ספורים צפונית למיניאפוליס.

קית' אליסון, התובעת הכללית השחורה הראשונה במינסוטה, אמרה שהחלטת בית המשפט היא תזכורת לקושי לעגן את השוויון בחוק. היא הצביעה על כך שאמריקה ממשיכה להתעלם מהבעיות השורשיות של הקהילות השחורות. "אנחנו ב-2021, ואנחנו עדיין סובלים מאותה בעיה. אין לזה סוף. אנחנו צריכים צדק אמיתי. זה לא מקרה אחד. זה שינוי חברתי שאומר שכולם שווים בפני החוק, איש אינו מעליו ואיש אינו מתחתיו".

רשאד רובינסון, נשיא היוזמה הווירטואלית "צבע השינוי" (Color of Change), מסכים עם אליסון. "אנחנו לא יכולים כל פעם מחדש לעורר מהומות או לקיים דיונים על הצורך להרשיע שוטרים על כך שהם הורגים אותנו".

אז למה בכל זאת יכולים לקוות השחורים באמריקה?

מיסקי נור, פעיל בקולקטיב "חזונות שחורים" (Black Visions), אומר שהוא מקווה שיותר שוטרים יבואו על עונשם. "אבל זה לא באמת יפסיק את הרג השחורים. אנחנו רוצים לחיות בעולם שבו שחורים חיים, לא מתים".

משפחתו של ג'ורג' פלויד אמנם חשה הקלה בעקבות ההרשעה, אבל זה לא סוף הסיפור מבחינתם. משפטם של שלושה שוטרים לשעבר שחשודים במעורבות בהריגת פלויד עדיין נמשך.

ברנדון וויליאמס, אחיינו של פלויד, כינה את ההרשעה "נקודת מפנה עבור אמריקה". הוא אמר שארצות הברית נזקקה להחלטה כזאת כבר זמן רב. "אנחנו צריכים שכל שוטר מעורב יבוא על עונשו. עד אז, עדיין מפחיד עבור שחורים להיתקל בשוטרים".