את הפסגה פתחה סגנית הנשיא, קמלה האריס: "אף אזור בעולם אינו חסין, אם באירופה או באיים באוקיינוס השקט. מאוד חשוב לפעול מהר, זה ידרוש שיתוף פעולה עולמי, שימוש בטכנולוגיות חדשות, וייתן הזדמנות לקידום הבריאות. האמת הזאת מחזיקה את העולם, אני דוחקת בכולם להתאמץ. חברים, העתיד תלוי בעשייה שלנו. הנשיא ביידן היה מהראשונים להתייחס לשינוי האקלים, וכבר ביום הראשון שלו בבית הלבן פעל לחזרת ארצות הברית להסכם האקלים".
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש אמר: "גזי החממה מסוכנים, והטמפרטורה עולה ומשפיעה על כדור הארץ. אנחנו צריכים כדור ירוק אך אנחנו לקראת הרס. מנהיגים בכל העולם צריכים לפעול. כל המדינות צריכות להציג יעדים חדשים, ולשאוף לאפס פליטות עד 2050. יקיריי, צעירים דוחפים את המבוגרים לפעול ואנחנו בחזית. אני קורא לכל החברים לקחת חלק במאבק. אנחנו צריכים לנצח במלחמה ולהציל את הטבע.
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין: "הדיון היום ממחיש את החשיבות שכולנו מייחסים למשבר האקלים. אנחנו מאמינים שיש מסגרת אחת לצמצום פליטות הפחמן, והיא הסכם פריז. רוסיה מתייחסת בכובד ראש להתחייבויות הבינלאומיות שהיא לוקחת, במיוחד ביחס להפחתת פליטות. פחמן דו חמצני נשאר באטמוספרה שנים רבות, אנחנו צריכים לא רק להפחית פליטות חדשות, אלא גם לקבע מחדש את הפחמן שכבר נפלט במאות השנים. רוסיה מובילה בטכנולוגיה בתחום הזה".
נציגת הנוער: "נמשיך לפעול"
בפתיחת הוועידה דיברה גם נציגת הנוער, סיה בסטידה (18), שהיגרה עם משפחתה ממקסיכו לארה"ב בעקבות בצורת והצפות שהחריבו את הכפר שלה, ופעילה במחאת הנוער נגד משבר האקלים. "אני רק אחת מבני הנוער שכבר כעת הושפעו ממשבר האקלים. אני לא רוצה לעמוד כאן ולהקריא את הדרישות שלנו. אם הקשבתם לנו, הייתם יודעים מם הן עד עכשיו. משבר האקלים הוא תוצאה של מאות שנים של קולוניאליזם, קפיטליזם ו'גרינ-ווש'. עלינו להפסיק להגיד שעלינו למצוא פתרונות חדשים. כל הפתרונות כבר קיימים, וצריך ליישם אותם".
לדברי בסטידה, "הנוער חייב להיות חלק מהדיון על המשך הדרך למאבק במשבר, על מנת להבטיח שאף קהילה ואוכלוסייה מוחלשת לא תישאר מאחור. אתם קוראים לנו לרוב לא ריאליים ושאפתנים. אבל אתם התמימים, שחושבים שנוכל לשרוד בעתיד אם המצב ימשיך כרגיל. הגיע הזמן שנבין שמשבר האקלים הוא לא רק המשבר הכי גדול שניצב בפני האנושות, אלא גם ההזדמנות הכי גדולה לשינוי פני העולם."
"כדי שהוועידה הזו תשפיע חשוב שהקולות שלנו יישמעו. זה לא מספיק לשאול איזה עולם אנחנו משאירים לדורות הבאים, אלא גם אילו דורות אנחנו משאירים לעולם. כבני נוער נמשיך לפעול, כדי להבטיח שנוכל לחיות בהרמוניה עם אמא אדמה. עד שנראה שינוי משמעותי בפרדיגמה נמשיך לדרוש פתרונות רחבים והכי חשוב, אנחנו נצפה ונתארגן אם צריך".