דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני כ"ה בכסלו תשפ"ב 29.11.21
23°תל אביב
  • 21°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 24°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 25°באר שבע
  • 25°אילת
  • 21°טבריה
  • 20°צפת
  • 24°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלכה

תקציב 2018-2017 / השרים הודיעו על תוספות למשרדם, אך התקציב קוצץ. איך זה קרה?

ההודעות לתקשורת של שרי הממשלה ומשרד האוצר היו זריית חול מכוונת בעיני הציבור. התוספות "האדירות" והמספרים ההיסטוריים ("לראשונה, התקציב יעמוד על סך של...") הסתירו קיצוץ עמוק בהוצאות הממשלה. הכנסת עדיין יכולה להפוך את ההחלטה

מאשרים את מסגרת תקציב 2018-2017 בישיבת הממשלה. אוגוסט 2016 (צילום: Emil Salman/POOL).
יניב כרמל

חלף שבוע מאז נס התקציב. כדרכם של ניסים, רב הנסתר על הגלוי, וגם אלו אשר חזו בפלא לא יצליחו לתארו, או להסביר כיצד בדיוק אירע המאורע. העיניים רואות אך אינן מבינות את אשר הן רואות.

הנס הוא כמובן העובדה שתקציב 2017 – 2018 "הורחב" במיליארדי שקלים במהלך ישיבת הממשלה הארוכה שהתקיימה לפני כשבוע, ובסופה התברר שהתקציב קוצץ במיליארדי שקלים, חרף התרחבותו. מעין גרסה מודרנית והפוכה לכד הקמח אשר לא יכלה וצפחת השמן אשר לא תחסר – השרים הודיעו על תוספות אדירות למשרדיהם, התקציב בכללו קוצץ.

נתאר, עד כמה שניתן, את התגלגלות העניינים המופלאה הזו במציאותנו הגשמית.

הוצאות הממשלה בשנת 2016 עמדו על 347.7 מיליארד שקלים. שאלת השאלות של התקציב לשנת 2017, ובעצם בכל שנה, היא בכמה יגדל התקציב לעומת השנה שקדמה לו. על פי הערכות כלכלני האוצר מסוף חודש מאי האחרון, על מנת לעמוד בסך התחייבויות הממשלה צריך התקציב של שנת 2017 לעמוד על 368.7 מיליארד שקלים, כלומר, תוספת של 21 מיליארד שקלים או 6%. כל שקל פחות מכך הוא למעשה קיצוץ בתקציב לעומת תקציב המדינה הנוכחי.

התוספת הקטנה לתקציב 2017 שהוצגה כ"הגדלה משמעותית" (גרפיקה: דבר ראשון).

התוספת הקטנה לתקציב 2017 שהוצגה כ"הגדלה משמעותית" (גרפיקה: דבר ראשון).

השחקן המרכזי: כלל ההוצאה

אך כלל מגבלת ההוצאה, המצאה דרקונית פרי מוחו של ראש הממשלה נתניהו אשר קובעה בחוק, מטיל חישוק מגביל על הגדלת ההוצאה. על פי החוק, על התקציב להיות מוכנס למיטת סדום ולהתקצץ בהתאם לכלל. כלל מגבלת ההוצאה מחייב הגדלת התקציב ב-2.7% בלבד, ובמונחי התקציב הנוכחי מדובר על תוספת של 9.4 מיליארד שקלים, מה שהיה מעמיד את התקציב על סכום של 357.1 מיליארד שקלים לשנת 2017.

לפני עשרה ימים יצאה בת קול ממשרד האוצר. הצעת התקציב לשנים 2017 ו-2018 הודיעה על גידול של 5.1% בתקציב, כלומר תוספת 2.4% לכלל ההוצאה. זהו גידול מרשים, ללא ספק, ביחס לכלל ההוצאה, אך גם תוספת זו משמעה קיצוץ, כאמור. על פי הודעת האוצר, תוספת שכזו משמעה קביעת תקציב המדינה לסך של 365.4 מיליארד שקלים, תוספת של 17.7 מיליארד שקלים.

אך כבר בתוך הצעת התקציב נראו סימנים שהדברים אינם כפשוטם. הצעת התקציב הרי כוללת קיצוץ כבר בשנת 2016, קיצוץ שאין לו כל הצדקה הגיונית לאור עודפי הגבייה העצומים השנה ותת-הביצוע המסיבי בתקציב עד כה. הקיצוץ בתקציב משפיע על התוספת לתקציב של השנה שלאחר מכן, כך על פי הכלל ה"מדעי" וה"מתמטי" של כלל ההוצאה, שהופך את תקציב השנה הנוכחית לבסיס החישוב לתקציב השנה שלאחר מכן. מחשבה קונספירטיבית עלולה לייחס למשרד האוצר כוונה לצמצם את תקציב 2017 באופן מלאכותי על ידי הקיצוץ הלא-נדרש ב-2016.

וכך החלו במהלך שבוע שעבר לרוץ הערכות שונות לגבי גודל התוספת לתקציב והיקף מסגרת התקציב לשנת 2017. גם אנו ב'דבר ראשון' הערכנו בסופו של דבר, ערב ישיבת הממשלה הגורלית על גודל מסגרת התקציב, כי התוספת המתוכננת היא 16 מיליארד שקלים. זה לא 5.1% כפי שהצהירו באוצר בכל מקום (והשתמשו כנראה בתקציב 2016 המקוצץ, כנקודת ייחוס), אלא 4.6%. אבל, גם זה בסך הכל יותר טוב מכלל ההוצאה הדרקוני.

רגעים של קיצוץ

ואז במהלך יום חמישי שבוע שעבר, בעוד הממשלה מתכנסת – ובשוליה מקיימים השרים ואגף התקציבים משא ומתן עלום – החלו להציף את קבוצות הווטסאפ של העיתונאים הודעות לתקשורת. התוספות לתקציב נאמדו במיליארדים רבים. והנה כמה מהדוגמאות הבולטות: השר בנט הודיע על תוספת של 4.7 מיליארד שקלים לתקציב החינוך, השרה רגב הודיעה על תוספות של 650 מיליון ₪ לתרבות, סל התרופות התרחב במאות מיליונים, גם שר המדע אקוניס ושר האנרגיה שטייניץ חגגו עליות חסרות תקדים בהיקף משרדם.

רק בבוקר התפזר ערפל התוספות וההבטחות, שנופחו (בעיקר בדרך של ספירה יצירתית של התוספות בתקציב הדו-שנתי כאילו הן כולן ניתנות כאן ועכשיו). המספר הסופי והמשמעותי, גודל העוגה אשר על גודלן היחסי של פרוסותיה ימשיכו לריב השרים והשרות ואנשי אגף התקציבים באוצר, נקבע. המספר הסופי הוא: 359.7 מיליארד שקלים. תוספת של 12 מיליארד שקלים, שהם 3.4% תוספת בלבד. זה כבר לא כל כך רחוק מכלל ההוצאה, ודי רחוק מ-6% תוספת שנדרשים כדי לעמוד בכל התחייבויות הממשלה ל-2017, או ה-5.1% שהאוצר התהדר בו בהודעות לתקשורת.

359.7 מיליארד שקלים הם סכום קטן, שמשמעותו קיצוץ משמעותי בהוצאות הממשלה. קיצוץ שאינו נדרש, לאור ההכנסות הגבוהות של המדינה, ואינו נבון, לחושך ההאטה הכלכלית המתמשכת.

כוחו של הציבור

ישנו עוד היבט מסויים של המציאות הניסית שתוארה מעלה, והוא הפלא שבדיווח עליו. דה-מרקר וכלכליסט הודיעו בבוקר בו אושר התקציב על העלייה האדירה במסגרת התקציב בסך 5.2%, כשהם לוקחים את הנתון הזה ישירות מהודעת האוצר. לזכות כלכליסט ייאמר כי הודעה זו לוותה בניתוח ביקורתי של הכתב עמרי מילמן, שטען שרב הנסתר על הגלוי בהודעות האוצר והשרים. בגלובס לקחו את הודעות האוצר ומחקו את הנתון המופרך (או שאולי צריך לומר שקרי?) על העלייה בתקציב.

ככלות הכל ובשורה התחתונה, תקציב המדינה יגדל בשנת 2017 בשיעור זעום, של 12 מיליארד שקלים בלבד, שהם 3.4% גידול. חשוב לעמוד על הנתונים האלו ולהבהיר שהם אינם גזירת גורל. למעשה, הכנסת עדיין עשויה להחזיר את התקציב הזה לאוצר ולתת לו את הציון המתבקש: לא מספיק.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!