בעלי עסקים בעוטף עזה ובשדרות רק התחילו להרים את הראש מהשנה הקשה של משבר הקורונה, ושוב טילים נורים מעזה והגזרה שוב מתחממת. הם מתכוננים לעוד הסלמה, עוד סגרים ועוד קשיים.

"כבר כשקמתי בבוקר מהמיטה ידעתי שאני אפתח את הפלאפון ואראה ביטולים, שזה אומר ששולחים למלצר הודעה שאין לו למה לבוא, ולטבח שתהיה היום רק חצי משמרת. ככה זה עובד כבר שנים על שנים, זה לא מפתיע לא אותי ולא אף אחד אחר". אומר זולי מור (49) ל'דבר' אחרי לילה של רקטות שנחתו על אזור העוטף.

מור פתחת את סינס, מסעדת פירות ים ובשר בצומת גבים לפני שמונה שנים. מאז הוא הספיק לעבור שתי מלחמות ולא פחות מ-12 'סבבים' של ירי מעזה. בשנה האחרונה הייתה זו הקורונה שסגרה לו את המסעדה שוב ושוב. "בכל שנת 2020 היינו פתוחים רק 4 חודשים, בינואר-פברואר וביוני-יולי. היו לנו הפסדים עצומים, והכסף שקיבלנו מהמדינה הספיק בערך לביסלי ובמבה לילדים. זה לא כיסה אפילו את השכירות. הפסדנו מאות אלפי שקלים בשנה הזו" הוא אומר ל'דבר'.

"המתיחות עכשיו בעזה בהחלט מורגשת", הוא מספר. "בשבת שעברה המסעדה הייתה כמעט מלאה, אבל השבת הזו הגיעו אולי 38 אנשים למסעדה. רובם אנשים מבוגרים מהסביבה שהמצב הביטחוני פחות מטריד אותם".

את המסעדה בגבים מור פתח אחרי עשרות שנים בעסקי המסעדנות, בהן היו לו מסעדות גם בתל אביב וגם בחו"ל. הוא החליט לעבור לעוטף אחרי שהבין שאין באיזור משהו בסגנון, ועבר עם משפחתו לגבים, למרות המתיחות.

מסעדת סינס (צילום: נועה שרביט).

לדבריו, בימים נורמליים, באים למסעדה הרבה לקוחות מבאר שבע ואשקלון, אבל כשיש בלאגן אנשים לא מתקרבים לאיזור. "כשחזרתי הביתה ב-17:30 הכביש היה ריק ולא היה אף אחד. יש מתיחות ולחץ, ואני מבין את זה, גם אני אמרתי לילדים להיות צמודים לבית, לא לצאת למגרש ולא לכדורגל. ככה זה נראה החיים בעוטף".

"אזור העוטף הוא לא צפוי" אומר מור "זה יכול לחזור לשקט, או להתפוצץ בעוד שעתיים, ואז שש שעות אחרי זה יחזירו פה אותנו ל'שגרה'. זו המציאות של השנים האחרונות", הוא מוסיף במין נימת ייאוש. "הסבבים קצרים, של 24-48 שעות, אבל כל סבב כזה גורר אחריו לפחות 3-4 ימים שאין בהם עבודה".

לפני הקורונה, התאחדו כל המסעדות מהסביבה למחאה, והגיעו אפילו עד לבית ראש הממשלה. אבל בינתיים, הוא לא חושב שמשהו יצא מזה. "וזה לא חדש, זו ההתנהלות של מדינת ישראל בדברים הללו. אם יחזור השקט מחר או מחרתיים בשלישי אני מאמין שנחזור לשגרה, אבל כמובן שעל פיצויים אין מה לדבר".

"ממשיכים, אין מה לעשות"
יאיר אלבז (47), בעליו של הקייטרינג הותיק "הפגז של אלבז" פתח בשנה האחרונה את מסעדת הבשרים "הטאבון פרנה" במרכז שדרות. הטאבון החזיק אותו בזמן שהקייטרינג היה סגור. רק לאחרונה חוזרים האירועים גם בקייטרינג. "הייתה לנו שנה מאוד קשה, הרסנית אפילו, כמו להרבה מאוד עסקים בעיר ובארץ בכלל. שנה שלמה נשמנו עמוק והסתדרנו, ניסינו להתגלגל בכל הכוח. למזלי, קמנו מזה".

אלבז לא מתרגש מהיירי מעזה, מבחינתו מדובר כבר כמעט בשגרה. "אנחנו ממשיכים, אין מה לעשות. הייתה שנה על הפנים, נשרוד עוד שבוע. זה החיים פה", הוא אומר בהשלמה טעונה. "שאף אחד לא ינסה לצייר את זה אחרת, ככה חיים פה כל הזמן. כל טריקה של דלת וכל פיצוץ של צמיג מקפיץ פה את כל העיר, אבל אנחנו בזה כבר 20 שנה, ומתורגלים לחיות עם זה, לצערי הרב".

"כמו תמיד, נסגור את העסק ליום יומיים בהסלמה, וגם אם לא נסגור זה יהיה אותו דבר, אנשים לא כל כך יוצאים. גם אם אחר כך תהיה רגיעה והפסקת אש, אנשים עדיין יפחדו עוד כמה ימים לצאת. הרבה מהלקוחות של העסק מגיעים מהאזור. כשיש הסלמה בדרך כלל גם אחרי שנגמר, לוקח יום-יומיים עד שממש חוזרים לשגרה ואנשים מגיעים. אבל אם המצב יתדרדר זה לא יהיה פשוט".

יאיר אלבז: "גם אחרי שנה של רגיעה יש הסלמה בסוף, ובתל אביב אנשים עדיין יושבים בבארים". (צילום: אלבום פרטי)

אלבז כבר מיואש מהמחשבה שניתן להפסיק את הירי מעזה: "אני כבר לא מאמין. אני מת על הפוליטיקאים ואנשי הרוח שמבטיחים, אבל אי אפשר לעשות כלום. אין פיתרון. אין. זה מרגיש חרא. אין מה להגיד. אני אוהב את העיר הזו, נולדתי בה, גדלתי בה, כל המשפחה שלי פה. באמת אוהב את העיר הזו מאוד. אבל החיים פה קשים, גם אחרי שנה של רגיעה יש הסלמה בסוף, ובתל אביב אנשים עדיין יושבים בבארים. ככה זה כבר 20 שנה".

אלבז שומר שבת, ורק במוצאי השבת פתח את הטלפון וראה מה קרה ב-24 השעות האחרונות. "ראיתי את כל הפייסבוק וכל ההתראות. כל העוטף חטף, איכשהו על שדרות דילגו הפעם. חבר שלי שעובד בביטחון בעיר אמר לי שהלילה היה חם מאוד. אני כבר מכין את עצמי לכמה ימים לא פשוטים פה".

מיד עם סיום הריאיון, הזעקת "צבע אדום" נשמעה גם בשדרות, ואלבז רץ למקלט.