רוב הציבור כלל לא מודע לדירוג האשראי שלו, אבל נראה שהמשבר הכלכלי בתקופת הקורונה מאלץ יותר ויותר ישראלים לעסוק בו, מחשש שהיכולת שלהם לקבל הלוואת תפגע. לפי פרסום ב-Ynet אתמול (ראשון) מספר האנשים שביקשו לשנות או למחוק את דירוג האשראי שלהם זינק ב-10 אלפים בשנת 2020. נתון זה עלול להצביע על בעייתיות ברפורמה, ויכולות להיות לו השלכות על מנגנון הדירוג בכלל.
רמי קוסטוקובסקי, מנכ"ל חברת "קרדיט קלין" שמתמחה ייעוץ, מחיקה ושיפור דירוג האשראי, מסביר שתקופת הקורונה הביאה לעלייה משמעותית בביקוש לשירותי הסיוע במחיקה שמציעה החברה. הוא מדגיש שלא מדובר רק במחיקה מוחלטת מהמאגר- זכות שעומדת לכל לקוח על פי חוק מאגר נתוני אשראי, אלא מחיקה של נתונים שגויים ספציפיים שעלולים להימצא בדו"ח ולהשפיע לרעה על הדירוג הכולל.
ההמלצה הראשונה של קוסטוקובסקי היא לבדוק את דו"ח נתוני האשראי, אליו אפשר לגשת באתר בנק ישראל, ולעבור על המידע שהוא מכיל. לטענתו, פעמים רבות הדו"חות מכילים מידע שגוי, שהערעור עליו יכול לשפר באופן ניכר את הדירוג הסופי, או לחלופין שחסר מידע חיובי שיכול גם הוא להשפיע לטובה על הדירוג.
האם כדאי להימחק מהמאגר לחלוטין במקרה של דירוג אשראי שלילי?
"אנחנו לא ממליצים לעשות דבר כזה. במקרים חריגים מאד, אם זה האפשרות היחידה של לקוח להשיג איזשהו אשראי על ידי איפוס ההיסטוריה שלו, ואין שום דבר אחר לעשות, אולי זה יכול להיות טוב יותר מכלום, אבל בגדול אנחנו לא ממליצים לעשות את זה".
למה לא?
"מחיקה שמה עליך דגל אדום. מלווים רואים שמחקת את היסטוריית האשראי שלך, וזה ישר מסמן אותך כלקוח עם פוטנציאל סיכון גבוה. לא רואים בדיוק את הנתונים השליליים, אבל למה שיסמכו עליך אם בחרת להסתיר את המידע עליך?
"אנחנו ממליצים להשתמש בכלים שעומדים לרשותנו, שזה בעיקר למצוא בפינצטה נתונים שגויים ולערער עליהם. זה מאפשר לנו להגיש בקשה למחיקה ותיקון מידע, וזה מה שאנחנו עושים לרוב הלקוחות".
איך אפשר לשפר את דירוג האשראי?
"מעבר להתנהלות פיננסית נכונה יותר, אנחנו מזהים איפה בדו"ח נתוני האשראי יש עילות לערוער, ואיזה נתונים אנחנו יכולים לשפר ולמחוק כדי להגיע לדירוג הטוב ביותר. זה מה שאנחנו מציעים- לפענח את הדוח- להבין יחד עם הלקוח מה שלילי ומה חיובי, ולתת את הייעוץ הפיננסי הטוב ביותר האפשרי.
"התהליך כולל משיכת דו"ח הנתונים, הבנת המידע החיובי והשלילי המוצג בדו"ח, ואז לנתח בתוך הנתונים מה נכון ומה לא נכון על פי החוק. אחרי זה אנחנו מבקשים לתקן את הטעויות, מגישים בקשה לבנק ישראל למחוק את הנתונים השגויים ולתקן.
"אחרי שמבינים כמו שצריך את הדו"ח, אנחנו עושים מה שניתן במסגרת החוק- אם זה אומר להגיש מכתבים לבנק ישראל, לאחד הלוואות או משכנתאות, להגיש על אותן עוולות ערעור. זה לא עניין של שקרים, להיפך- הדו"ח הזה הוא הבסיס לבניית הדירוג, והוא צריך להיות הכי מדויק שאפשר. טיפלנו במעל 12 אלף אנשים בתשע השנים האחרונות. הקוד הוא שקיפות- אנחנו עוברים על הדוח יחד עם הלקוח, מסתכלים ביחד על מה הבעיות".
קורה הרבה שיש מידע שגוי?
"זה קורה לעיתים קרובות, כן. זה תהליך מאד מסורבל, והמון פעמים אנחנו מוצאים שגיאות- הוצאות לפועל, פשיטות רגל, חובות לבנקים שהם לא תקפים. אם יש בזה שגיאה אנחנו בדרך כלל גם מצליחים לבטל את זה בדו"ח.
"יש גם מצבים שבהם מגישים מידעים חיוביים. היה לי מישהו שהיה בחובות לבנק כלשהו ומחלו לו על החוב. זה נתון חיובי, אבל מה? הוא לא הופיע בדו"ח. החוב כן הופיע, אבל העניין הקטן של המחילה לא הופיע, וזה פגע לו מאד בדירוג".
יש לערעורים האלה השפעה גדולה על הדירוג הסופי?
"השפעה גדולה מאד. צריך לזכור שהמשקל של הנתונים השליליים הוא גדול יותר מזה של הנתונים החיוביים, ובגלל זה גם אם יש קצת מידע שלילי יש לו השפעה כבדה. ברגע שיש מעט נתונים שליליים והרבה חיוביים, המשקל הסגולי של השליליים מבחינת האלגוריתם שמדרג הוא הרבה יותר כבד.
אפשר גם לעשות את זה לבד?
"כן, אין חובה חוקית להיעזר באף אחד, כל אחד יכול להגיש ערעורים לבנק ישראל על מידע שגוי בדו"ח. אבל בסוף לא כולם יודעים לעשות את זה, ולא ידועים איך להגיש את הבקשות ולהתמודד מול הבירוקרטיה של בנק ישראל. אנחנו עוזרים לפעמים לאנשים שלא יודעים לקרוא ולכתוב עברית, או שאין להם יכולת לטפל בסיפור הזה.
"גם ביטוח לאומי אומר שאפשר את הכל לעשות לבד, ויש חברות כמו לבנת פורן. אנחנו החברה המקבילה שלהם בשוק דירוג האשראי. אנשים יכולים לבדוק לבד מה הזכויות שלהם, לעבור על הדוח ולמצוא שגיאות".
