ירידי תעסוקה לשילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה נותנים במה נוספת לאנשים למצוא את מקומם ולהרוויח שכר רגיל.

כמה ירידים שהתקיימו בחודשים האחרונים, הצליחו לחבר בין 35 מקומות עבודה, ביניהם גדולים ומוכרים כמו בזק און-ליין, הום סנטר, קבוצת קסטרו-הודיס, שופרסל, מלון דן תל אביב, יוניליוור, קרביץ, קופת חולים כללית וסטופמרקט לבין כ-300 אנשים.

בישראל חיים כיום כ-1.5 מיליון איש עם מוגבלויות, ש-50% מהם בגילי שוק העבודה (64-18). מחקרים שנערכו לפני משבר הקורונה מציגים את תמונת המצב בישראל, שלפיה אחוז המועסקים באוכלוסייה הכללית הוא 79%, ואילו בקרב אנשים עם מוגבלויות הוא נמוך מ-50%.

בקבוצת 'שכולו טוב' גייסו את החברות וקיימו ירידים דיגיטליים מיוחדים כדי ליצור מפגש ישיר בין מעסיקים לבין אנשים עם חסמים תעסוקתיים, שעברו תהליך הכשרה מקצועי במסגרת מיזמי ההכשרה של הקבוצה. החברות הציעו משרות במגוון תחומים, כמו שירות לקוחות, מכירות, אדמיניסטרציה, עבודות ייצור ועוד.

המעסיקים ביריד התחלקו לשמונה חדרים בזום, ובכל חדר מיפו העסקים את האפשרויות הקיימות וענו על שאלות כמו לאילו משרות הם מחפשים עובדים, מהן דרישות התפקיד וכיצד מתנהל תהליך הגיוס. במהלך הדיון, הצ'אט נפתח לצורך שאלות שוטפות מצד מקבלי השירות. עם סיום המפגש, הקבוצה סייעה למקבלי השירות לגשת למשרות. הליווי כולל הכנה לריאיון, חפיפה לתפקיד, וליווי מקצועי גם במהלך ביצוע התפקיד.

עידו, בן 37 מחיפה (השמות המלאים של המרואיינים בכתבה שמורים במערכת לטובת שמירה על פרטיותם), השתתף ביריד שהתקיים בינואר ומצא עבודה. "הבעיה שלי היא חוסר הסתגלות בעבודה", הוא מספר ל'דבר'. "קשה לי להתמיד וזה בא לידי ביטוי הרבה שנים".

היועצת התעסוקתית שלו מטעם המדינה הפנתה אותו ליריד. "בהתחלה לא מאוד התלהבתי. לא היה לי הרבה אמון בעניין זה, אבל החלטתי ללכת בכל זאת ולתת הזדמנות. זה היה בזום ולא ידעתי אם זה יעזור". לבסוף עידו מצא עבודה, אבל הוא לא משוכנע שזה קרה בזכות היריד. "פעם היית בא ומחלק קורות חיים בלייב, והפעם הראשונה שזה עבד היה בזום. זו מקריות לדעתי. לא הייתי אפילו בכל היריד ועזבתי מוקדם".

עידו מספר שהיו ביריד הרבה עבודות שלא נראו רלוונטיות עבורו. "היו כל מיני עמותות ודברים שלא תפסו את עיני. היה מישהו בבית חולים פלימן שדיבר אלי. חשבתי שזה יכול לעבוד. יש משהו מעניין בעבודה הדינמית של עזרה. המפגש של אנשים עם אנשים שדורשים תמיכה מעניין אותי. אני עוזר של הפיזיותרפיסטים. אני מביא להם את החולים. צריך לסדר את החדר, להכניס את החולה לאופניים או לסחוב אותו. אני כוח עזר רפואי".

בסיום היריד קיבל עידו ליווי שסייע לו להמשיך את הקשר עם המקום. הוא שלח קורות חיים, ולאחר מכן קיבל עזרה לשליחת מסמכים נוספים שנדרשו. "בלי הליווי התעסוקתי לא הייתי מצליח. היא נתנה את ההזדמנות עם היריד, ולא יודע אם הייתי מסתדר עם המסמכים".

עידו התחיל לעבוד בבית חולים פלימן בסוף פברואר. "אני מרגיש שאני אוהב את העבודה. אני עובד ארבע שעות ביום כי אני לא אדם חרוץ. בעתיד אני מתכוון להתקדם. אני מתכוון להתמיד פה". בינתיים הוא מוצא את מקומו. "יש פה אווירה טובה, אנשים טובים. אנשים שעוסקים בטיפול הם באופן בסיסי טובים, וכיף לבוא לעבוד". עבורו היריד היה משמעותי, והוא ממליץ עליו גם לאחרים: "אני חושב שמי שרוצה באמת למצוא עבודה, צריך לבוא ליריד ולא לחפש תירוצים. אם אכפת לך, תשקיע זמן".

"אחרי תקופה שלא עבדתי, זה כיף"

גם עבור שיר, בת 24 מאור עקיבא, היריד בו השתתפה במרץ האחרון היה מוצלח. זאת התעסוקה הראשונה שלה בשכר רגיל, והליווי היה משמעותי עבורה. "המלווה שלי מ'שכולו' טוב אמרה לי אולי לנסות להשתתף, 'אולי כן תמצאי עבודה'. אמרתי 'יאללה, אני אלך לנסות'".

שיר מתגוררת בהוסטל בעצמה, ומצאה עבודה כסייעת צמודה לילד בגיל 3 במעון ויצו לשעתיים ביום בשכר מינימום רגיל. "לילד קצת קשה להבין, אבל מצבו השתפר וזה נחמד. עכשיו הוא מתחבר קצת לילדים אחרים. הוא כבר כמה פעמים נתן לי חיבוק ואמר לי בוקר טוב. קשה לו. אני מדברת איתו ופונה אליו יפה, ואם הוא בוכה, אני שואלת אותו מה קרה ומבררת מה מציק לו. אני עובדת כרגע שעתיים ונותנת עוד שעה וחצי בהתנדבות. לפעמים אני תורמת מעצמי ונשארת עד 16:00".

הליווי של שיר ביריד ואחריו עזר לה למצוא תעסוקה. "נכנסתי ליריד, למקום שמדברים בו על ילדים, אבל לא כל כך הבנתי מה קורה. כל שנייה התכתבתי עם המלווה שלי, לא הייתי בטוחה שאני בקבוצה הנכונה. הייתי צריכה ליווי בתוך היריד. זה עזר לי למצוא עבודה".

שיר חיפשה עבודה בחינוך עם ילדים בזמן הקורונה, אבל לא הצליחה למצוא משהו שיתאים לצרכיה. עכשיו היא מרוצה יחסית, והייתה רוצה להגדיל את מספר השעות ביום. "הייתי ממליצה על היריד לאחרים. אחרי תקופה שלא עבדתי, זה כיף".

עבור המעסיקים, שילוב של אנשים עם מוגבלויות הוא אתגר. החוק מחייב את חלקם ש-3% מכוח העבודה יהיה אנשים עם מוגבלויות, ויש כאלה עם רצון טוב. ירון וייס, מנהל גיוס בחברת בזק און-ליין שהשתתפה ביריד האחרון בשבוע שעבר, אמר: "אנחנו מאמינים מאוד בגיוון תעסוקתי ושילוב עובדים עם מוגבלויות, גם כערך חברתי וגם כמקור גיוס נוסף. עם 'שכולו טוב' אנחנו כבר עובדים כמה שנים, והליווי המקצועי שהעובדים שמגיעים מטעמם מקבלים מאוד מסייע לנו כמעסיק".

טל נויברגר, מנהל תעסוקה נתמכת ארצי מטעם 'שכולו טוב', אמר: "אנחנו מאמינים שאין תחליף למפגש ישיר בין מעסיקים לאנשים עם מוגבלויות, זה האמצעי הטוב ביותר להפחתת הסטיגמות והחששות. לשמחתנו גילינו מעסיקים רבים שמוכנים לשיתוף פעולה ומבינים את הערך של גיוון תעסוקתי".

קבוצת 'שכולו טוב' פועלת לשיקום והכשרת אנשים עם מוגבלויות. בכל שנה הקבוצה מלווה לשיקום תעסוקתי כ-6,000 מקבלי שירות. הקבוצה פועלת למען שילוב אנשים עם חסמים תעסוקתיים בחברה על ידי שיקום פרואקטיבי במגוון מותגים שמהווים מרכזי הכשרה תעסוקתיים וחברתיים.