מחלקת המשפטים הפדרלית של ארה"ב הודיעה שתפחית ו"בסופו של דבר תסיים" את השימוש בבתי כלא פרטיים בארה"ב ע"י הממשל הפדרלי. ההחלטה תשפיע על כ-20 אלף אסירים פדרליים הכלואים כיום במתקני כליאה פרטיים, ומתייחסת לאסירי הממשל הפדרלי בלבד, ולא לאסירים שנכלאים על ידי מדינות, מחוזות או רשות ההגירה – המהווים את רוב האסירים בארה"ב.

במזכר שנשלח בחמישי האחרון ללשכת בתי הכלא הפדרליים הורתה סאלי ייטס, המשנה לתובע הכללי, להפחית בהדרגה את השימוש במתקני כליאה פרטיים. למהלך הוביל דוח ביקורת שפירסמה המחלקה, שבו נמצאו במתקנים הפרטיים בעיות בטיחות וביטחון רבות יותר מאשר במתקנים המנוהלים בידי הממשלה. "לבתי סוהר פרטים היה תפקיד חשוב במהלך תקופה בעייתית, אבל עם הזמן מתברר שביצועיהם נמוכים בהשוואה למתקנים הממשלתיים" אמרה ייטס והוסיפה כי "לכשייסתימו הסכמי הפעלת המתקנים הפרטיים, המשרד לא יחדש אותם או שהוא יצמצם באופן ניכר את היקף פעולתם". במזכר לא נכללו לוחות זמנים לביצוע מעבר האסירים מאחריות פרטית לאחריות ממשלתית.

הממשל הפדרלי בארה"ב החל להשתמש בשירותי כליאה פרטיים בסוף שנות ה-90 כמענה לצפיפות אוכלוסיית האסירים בבתי הסוהר הממשלתיים. אוכלוסיית בתי הכלא הפדרליים צנחה בשלוש השנים האחרונות הודות לשינויים במדיניות הענישה, ובכך מצדיקים בממשל אובמה את הפסקת השימוש בשירותיהם. נכון ליוני 2016 כלואים בארה"ב 193,299 אסירים פדרליים, ש-12% מתוכם (כ-23 אלף) מוחזקים במתקנים פרטיים. יש לציין שמספרם של כלל האסירים ברחבי ארה"ב – מקומיים, מדינתיים ופדרליים – מוערך בכ-2.2 מיליון כלואים נכון לשנת 2014. לא יודע כמה מתוכם מוחזקים במתקנים פרטיים, אך אחת משלוש החברות המספקות שירותי כליאה פרטיים, CCA, כותבת באתר שלה כי במתקניה כלואים 70 אלף אסירים.

המשנה לתובע הכללי, סאלי ייטס (צילום: AP)

המשנה לתובע הכללי, סאלי ייטס (צילום: AP)

למרות שרבים מהאסירים הפדרליים המרצים את עונשם במתקנים פרטיים הם בעלי אזרחות זרה, ומוחזקים בעקבות עבירות הגירה, שינוי מדיניות הכליאה לא יכלול בתי סוהר פרטיים הפועלים תחת הסוכנות הפדראלית לאכיפת חוקי ההגירה והמכס, המחזיקה כ-34 אלף מהגרים הממתינים לגירוש.

בעקבות ההודעה הפדרלית, קרא ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיוננל" למדינות ארה"ב לקבל החלטה ברוח דומה ולבטל את בתי הסוהר הפרטיים. עד כה מספר מדינות, כדוגמת קנטאקי, כבר עשו זאת.

המועמדת הדמוקרטית לנשיאות הילארי קלינטון אמרה כי ארה"ב צריכה לעזוב את השימוש במתקנים פרטים להחזקת אסירים. קלינטון צייצה בחשבון הטוויטר שלה, כי היא "שמחה לראות שמשרד המשפטים מפסיק את השימוש בבתי סוהר פרטיים. זה צעד חיובי קדימה." עוד נמסר ממטה הבחירות של קלינטון כי לא יתקבלו תרומות מגורמים בעלי אינטרס בעד בתי כלא פרטיים ובמידה וכן תתקבל תרומה ממקור כזה, תועבר התרומה למטרות צדקה. מועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, דונלד טראמפ אמר בעבר כי הוא תומך בשימוש במתקני כליאה פרטיים. יצויין כי תעשיית בתי הכלא הפרטיים היא תורמת מרכזית למסעות התעמולה הרפובליקנים ובעיקר בשנים האחרונות.

בתי הכלא הפרטיים שיצומצמו או ייסגרו מנוהלים על ידי שלוש חברות פרטיות – 'חברת הענישה של אמריקה' (CCA), קבוצת גיאו וחברת 'ניהול ואימון'. בתגובה להודעה מסרו החברות כי הן מאוכזבות מהחלטת מחלקת המשפטים, וכי הן חולקות על מסקנות הביקורת שקדמה לה. לאחר ההודעה צנחו מניות CCA ב-50% בקירוב, ומניות חברת גיאו ב43%. כמחצית מהכנסת שתי החברות הללו מגיעה מהממשל הפדרלי.

מה קורה בעולם ובישראל?

הפרטת שירותי הכליאה היא נושא שנוי במחלוקת במדינות שונות בעולם, גם כאלה שמקדמות מדיניות הפרטה מואצת. הביקורת המרכזית כלפי הפעלת בתי סוהר על ידי חברות פרטיות היא שאינטרס הרווח שלהן עלול לעמוד בסתירה לזכויות האסירים או לאינטרס הציבורי: ראשית, המוטיבציה להפקת רווחים עלולה להוביל לצמצום הוצאות על איכות חייהם ורווחתם של האסירים, ושנית, לחברות יש אינטרס מובנה לכליאת אזרחים. ביקורת נוספת סביב מדיניות ההפרטה עוסקת בכך שהעברת שירות רגיש כל כך לגורמים פרטיים פוגעת בריבונות המדינה.

עד כה, שתי מדינות שהנהיגו הפרטה במערכת הכליאה חזרו בהן מצעד זה – ניו זילנד וקוסטה ריקה. בישראל החליטה הממשלה במרץ 2004 להקים בית סוהר פרטי, וחברת "מנרב" שבבעלות לב לבייב החלה בבנייתו בסמוך לבאר שבע. כנגד המהלך הוגשה עתירה לבג"ץ בטענה שהמהלך אינו חוקתי, ובנובמבר 2009 היא התקבלה על ידי שופטי בית המשפט העליון. בהכרעת הדין קבעו השופטים כי ניהול בית סוהר על ידי חברה פרטית הוא "פגיעה בלתי מידתית" בזכויות האדם ואסרו על קיומו. בעקבות הפסיקה קנתה המדינה את מבנה בית הסוהר מחברת מנרב והפעילה אותו על ידי שירות בתי הסוהר.