דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט"ו בניסן תשפ"ד 23.04.24
25.9°תל אביב
  • 23.7°ירושלים
  • 25.9°תל אביב
  • 27.2°חיפה
  • 25.3°אשדוד
  • 29.8°באר שבע
  • 30.6°אילת
  • 25.4°טבריה
  • 26.4°צפת
  • 25.8°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך ורווחה

מסקנות משרד הביטחון מהטיפול באיציק סעידיאן: יש להפסיק לנבור בעברם של פצועי צה"ל בקביעת נכותם

תחקיר שערך סמנכ"ל המשרד חושף את הקשיים שהערימו המערכות הבירוקרטיות על סעידיאן | בין ההמלצות: קיצור תהליך ההכרה בנכות, רפורמה בקריטריונים לקביעת פוסט טראומה, הגדלת התגמולים והרחבת כח האדם באגף

איציק סעידיאן (צילום מסך: מתוך כתבה בחדשות 12)
איציק סעידיאן (צילום מסך: מתוך כתבה בחדשות 12)
אסף צבי

הוועדות הרפואיות באגף השיקום של משרד הביטחון קובעות לפצועי צה"ל רק חלק מאחוזי הנכות המגיעים להם, הקשר עם הנכים מתאפיין בעומס בירוקרטיה ובקשיי תקשורת בין הגורמים השונים לנכה, ואחוזי נכות נקבעים באופן זמני ובכך מקשים על השיקום – אלו הן רק חלק ממסקנות צוות בדיקה של משרד הביטחון מהמקרה של איציק סעידיאן, נכה צה"ל המתמודד עם הלם קרב, שהצית עצמו מול משרדי אגף השיקום בפתח תקווה.

התחקיר נערך על ידי צוות בדיקה שמינה מנכ"ל המשרד, בראשות סמנכ"ל וראש אגף התכנון, אליעז קרני. הממצאים מעידים על התמודדות קשה וארוכה של סעידיאן מול הבירוקרטיה ונהלי האגף, שהובילו להידרדרות במצבו הנפשי, לצד ניסיונות של עובדי האגף שהיו עמו בקשר לסייע לו ככל יכולתם. חברי הצוות אף מציינים "בזהירות המתבקשת' שראוי היה שהוועדה הרפואית היתה קובעת כי כל אחוזי הנכות של איציק סעידיאן משויכים לשירותו הצבאי ולא לעברו בטרם השירות.

התחקיר מתאר בפירוט את התנהלות האגף בעניינו של סעידיאן ואת המצוקות אליהן נקלע, וכולל המלצות לשינוי ההתנהלות של האגף, החופפות ברובן למסקנות ועדה שבדקה את האגף בראשות האלוף במיל' איל בן ראובן והגישה את מסקנותיה בינואר השנה.

הצוות המליץ להפסיק את הבירור של עברם של נכי צה"ל בתהליך ההכרה, לקצר משמעותית את התהליך, ולהנהיג מסלול ירוק למי שנפצע בשירותו הקרבי. בנוסף הוצע לערוך רפורמה בקריטריונים ובקביעת ההכרה לסובלים מפוסט טראומה, להגביל את קביעת הנכויות הזמניות כדי לאפשר שיקום אפקטיבי, ולהקים גוף בקרה וביקורת על פעילות הועדות הרפואיות. הצוות המליץ גם להגדיל את תקינת כח האדם באגף השיקום, ולעדכן מיידית את גובה התגמולים לנכי צה"ל.

ממצאי התחקיר הוצגו אמש (שלישי) למשפחתו של סעידיאן על ידי בכירי משרד הביטחון, בראשות מנכ"ל המשרד אמיר אשל, בפגישה שנערכה במשרדי אגף השיקום בתל השומר. בנוסף הם הוצגו לשר הביטחון בני גנץ ואושרו על ידו. לפי הודעת המשרד, ההצעות לשינוי יוטמעו ברפורמת 'נפש אחת' שמוביל גנץ באגף השיקום.

אלו מסקנות התחקיר המלא שערך המשרד, כלשונן, בהשמטת חלק מהפרטים מטעמי צנעת הפרט.

תהליך ההכרה: רק מחצית מדרגת הנכות שנקבעה לסעידיאן יוחסה לשירותו הצבאי

  • איציק סעידיאן התגייס לשירות חובה בצה"ל ביום 17.11.2013. הוא שובץ לתפקיד לוחם בגדוד 13 בחטיבת גולני והשתתף בלחימה בסג'עייה במסגרת מבצע "צוק איתן".
  • ביום 7.6.2017 הגיש סעידיאן, באמצעות עורכי דינו, תביעה להכרה כנכה צה"ל לאגף השיקום במשרד הביטחון.
  • ביום 14.6.2017 נשלחה לסעידיאן הודעת קצין תגמולים לפיה תביעתו מצויה בבירור, ועד למתן החלטה בה יוכל לקבל טיפול רפואי באמצעות מחוז שיקום ירושלים. ביום 22.6.17 נשלח אליו מסמכי מידע אודות דרכי יצירת הקשר עם אגף השיקום, וכן פרטי הקשר של הגורמים המטפלים. ביום 6.9.17 הוזמן סעידיאן לפגישה אצל הרופא המחוזי המוסמך אך לא התייצב.
  • ב-7.8.2017 נשלח אליו מכתב מקצין תגמולים, שבמסגרתו התבקש להמציא תצהיר שיעיד על הנסיבות/האירועים/תנאי השירות שהיה בכוחם לגרום להופעת המחלה או להחמרתה. בחודשים שלאחר מכן פעל קצין התגמולים לאיסוף חומר מבתי הספר שבהם למד, מקידום הנוער, מהמשטרה ומבדיקות שעבר טרם גיוסו.
  • לאורך כל הליכי בחינת ההכרה, קיבל סעידיאן טיפול רפואי במימון אגף השיקום ונעשו ניסיונות רבים לסייע לו ולשלבו במסגרות טיפוליות.
  • ביום 30.8.2018 הופיע סעידיאן בפני רופאה מומחית בפסיכיאטריה, מטעם קצין התגמולים. בחוות דעתה המליצה המומחית להכיר בקשר גרימתי בין שירותו הצבאי לפוסט טראומה ולזקוף מחצית מנכותו הכללית לאירועים מחוץ לשירות הצבאי ומחצית לאירועים הקשורים לשירותו הצבאי.
  • ב-17.9.2018 נשלחה לסעידיאן החלטת קצין התגמולים, לאשר את תביעת ההכרה בנכות שנגרמה לו במלואה בגין תסמונת פוסט טראומתית שאירעה תוך כדי ועקב שירותו הצבאי. בתוך כך, הופנה סעידיאן לוועדת רפואית לצורך קביעת אחוזי נכותו, תוך שהובהרה לחברי הוועדה הרפואית המלצת חוות דעתה של המומחית כאמור לעיל.

ההליכים בפני הוועדות הרפואיות: סעידיאן התקשה לערער על ההחלטה בבית המשפט

  • ביום 25.10.2018 הופיע סעידיאן, מלווה בעורכת דינו, בפני ועדה רפואית מחוזית בבאר שבע. הוועדה קבעה לו דרגת נכות זמנית בשיעור 25%, עד לחודש אוקטובר 2019. הוועדה ייחסה את כל אחוזי הנכות בגין ההפרעה הפוסט טראומתית (25%) לשירותו הצבאי.
  • לאחר שערער על אחוזי נכותו נערכה לו ביום 19.3.2019 ועדה רפואית עליונה. הוועדה קיימה שני דיונים ובסיומם קבעה את 25% נכותו לצמיתות. הוועדה שינתה את סעיף הליקוי לכזה המזכה ב-50% נכות בהתאם לתקנות מבחני דרגת הנכות, אך נקבעו לסעידיאן 25% על חשבון השירות ולא נקבעו אחוזי נכות שלא על חשבון השירות.
  • ביום 13.1.2020 הגיש סעידיאן, בעצמו וללא ייצוג, לבית המשפט המחוזי בירושלים, ערעור על החלטת הוועדה הרפואית העליונה. לאחר שלא הגיש כתבי טענות בהליך, ביום 27.2.2020 התקבלה החלטת בית המשפט על מחיקת הערעור מפאת חוסר מעש.

ניסיונות השיקום לאחר ההכרה

  • מיום הכרתו כנכה צה"ל עשה אגף השיקום ניסיונות רבים להתחיל בתהליך שיקום. סעידיאן שיתף פעולה עם המחוז המשקם באופן חלקי, ולמעט מספר פגישות בודדות עם עובדת השיקום לא שיתף פעולה עם ניסיונות השיקום ולא התייצב לפגישה עם הרופא המחוזי.
  • הסיוע לסעידיאן כלל תשלום תגמולי מחיה חודשיים לתקופות ממושכות (וזאת גם בהיעדר זכאות לכך על פי דין), סיוע חודשי בשכר דירה, ליווי חונך על בסיס שבועי, חופשת הבראה ועוד. לאורך הטיפול, עובדות השיקום השקיעו מאמץ יזום לשמירה על קשר באינטנסיביות וזמינות, במטרה לבנות אמון והעמידו את עצמן לרשותו ככתובת בכל הנושאים ותוך ניסיון לפעול ליצירת רצף טיפולי.
  • לאחר הוועדה הרפואית העליונה חלה החמרה במצבו הרפואי והוא התקשה להתמודד עם קביעת הוועדה הרפואית בעניינו. בהתייעצות מקצועית של הגורמים המטפלים במחוז הוחלט להפנותו לצוות רב-מקצועי לבחינת כושר עבודתו.
  • ב-4.8.2019 התקיים לסעידיאן צוות רב-מקצועי כאמור, שהמליץ על בניית תוכנית שיקום זמנית ועל אי כשירות זמנית למשך שישה חודשים. ב-13.8.19 נשלחה לסעידיאן ההחלטה לאשר לו תגמול מחיה חודשי עד ל-31.1.20. ב-9.2.20 אושרה בקשתו להארכת זכאות לסיוע בשכר דירה לשנה נוספת.
  • ב-30.1.2020 התקיים צוות רב-מקצועי נוסף, שבו נקבע כי סעידיאן כשיר לעבודה בהיקף של חצי משרה למשך שנה. סעידיאן החל לעבוד במשרה חלקית ובמקביל קיבל תשלום תגמול מחיה עד דצמבר 2020.

האירועים שקדמו לאירוע בו הצית עצמו סעידיאן

  • בינואר 2021, בהמלצת הגורמים הרפואיים, אושר לסעידיאן תגמול מחיה למשך חודשיים וחצי (ינואר-אמצע מרץ). וב-8.2.21, בפגישה נוספת של הצוות הרב מקצועי, הומלץ לקבוע אי כשירות לעבודה לתקופה זמנית של שנתיים.
  • ב-8.4.2021 (יום ה'), בעקבות ההמלצה לקבוע לו אי כשירות לעבודה לתקופה זמנית של שנתיים, פנה סעידיאן לעובדת השיקום בבקשה לבחון את הארכת תגמול המחיה החודשי. העובדת השיבה לו כי ההמלצה על אי כשירות זמנית אינה מזכה אותו אוטומטית בתגמול זה וכי הנושא ייבדק. סעידיאן היה נסער והתקשה לקבל זאת.
  • ב-11.4.2021 (יום א') הודיעה העובדת לסעידיאן כי אושרה בקשתו לתגמול מחיה חודשי מלא עד לחודש ספטמבר 2021. בתוך כך נמסר לו כי מטעמים טכניים, חלק מהתשלום בגין חודש אפריל ישולם רק בשלהי החודש.
  • באותו ערב, בשעה 21:27, שלח סעידיאן לעובדת השיקום הודעת טקסט מטרידה בעלת אופי אישי. עובדת השיקום התקשרה אליו באופן מיידי ושלחה אליו הודעות מודאגות לבדוק לפשר ההודעה. לאחר שלא ענה עדכנה העובדת את הממונים עליה. כמו כן עידכנה את הרופא המטפל בסעידיאן, וביקשה ממנו שייצור עמו קשר. העובדת שוחחה גם עם בעל הדירה שבה התגורר סעידיאן בשכירות, וביקשה שיבדוק האם הוא בדירה. העובדת שוחחה גם עם מלווה שלו מטעם אחת העמותות.

בשעה 22:17 שלחה עובדת השיקום הודעה נוספת לאיציק, שבה ציינה את דאגתה לשלומו, ביקשה שנית שיעדכן במצבו וציינה כי ככל שלא ייצור עימה קשר, יהיה עליה לפנות למשטרה. בתגובה השיב איציק בהודעה שנשלחה בשעה 22:29: "הכל בסדר (שם העובדת), סתם הייתי עצבני קצת". לאחר מכן קיימה העובדת סבב התייעצויות נוסף עם הגורמים המטפלים בו.

בהודעת משרד הבטחון נכתב כי "התחקיר העלה עוד כי בימים שקדמו לאירוע, התרחשו אירועים נוספים שאינם קשורים באגף השיקום ו/או בטיפול באיציק, אשר מטעמים של צנעת הפרט לא ניתן לפרט לגביהם".

המסקנות המלאות של צוות הבדיקה

  • "בהינתן פציעה בקרב ללוחם, גם כשגויס לשירות קרבי, עדיין מבוצעת בדיקה בנוגע לעברו.
  • בהליך הטיפול באיציק התקיים פער תקשורתי בין הוועדות הרפואיות לקצין תגמולים אשר להיקף ההכרה באיציק.
  • לא היה רצף טיפולי או "העברת מקל" מסודרת בטיפול באיציק בין צה"ל לאגף שיקום נכים עם הגשת התביעה.
  • קיימת פרקטיקה לפיה תחילה נקבעים אחוזי נכות זמניים לחלק מהנכים הסובלים מפוסט טראומה וזאת למרות שלא נצפית הטבה לאורך שנים בפגיעה נפשית זו.
  • לאור התמשכות תהליכי ההכרה ואישור נכות צמיתה, נראה כי איציק נדרש לגייס כוחות ל"התמודדות" ממושכת מול המערכת שנחזתה בעיניו כעוינת וככזו שלא העניקה לו ודאות אשר למעמדו ולזכאויותיו.
  • המלצה על אי כשירות זמנית לעבודה לא מאפשרת למחוז השיקום לנקוט בהליכים לשיקום הנכה (תעסוקה, לימודים וכיו"ב) ומנגד גם לא מזכה את הנכה בתגמול מחיה על פי דין.
  • כיום דרגת הנכות בגין פוסט טראומה נקבעת לפי מצב תפקודי, ללא שים די דגש על המגבלות הנפשיות הנגזרות והאופי הייחודי של פגיעה זו (בא לידי ביטוי בתקנות המבחנים לדרגות נכות).

חלק מהרשומות הרפואיות והפרוטוקולים של הועדות הרפואיות לוקים בכך שאינם מבטאים נאמנה את ההחלטות כפי שהובאו לידיעת הנכה כולל ליקויים טכניים.

  • הוועדה הרפואית קבעה לאיציק סעיף מבחן המותאם למי שפגיעת הפוסט טראומה מגבילה את תפקודו באופן קשה העולה כדי 50% נכות. הוועדה הרפואית היא בעלת סמכות עצמאית מעין שיפוטית. עם זאת, ובזהירות המתבקשת, סבר צוות הבדיקה כי בשים לב לקביעת סעיף מבחן זה, ראוי היה לקבוע כי כל 50% הנכות הינם על חשבון השירות.
  • על מנת לצלוח את הליך ההכרה ואת הוועדות הרפואיות נאלצים נכים להסתייע בשירות משפטי, לעתים בכיר, ובעלויות ניכרות.
  • קיים פער ביכולת של גורמי הטיפול בשטח לספק מענה מיידי אשר לצרכים דחופים של נכי צה"ל.
  • בקשר עם הנכה לאורך כל השלבים עלה פער ניכר במשאבי כח אדם באגף השיקום ובלט עומס בירוקרטי הנובע מהוראות הדין ומהוראות האגף.
  • יצוין כי מנגד, בטיפול האגף באיציק סעידיאן לאורך הדרך ניכרו נקודות רבות בהן זוהו מצוקותיו ומורכבות המקרה.  איציק קיבל טיפול מתועדף ותמיכה כספית אף לפנים משורת הדין, מתוך הבנת מצבו.
  • טיפול מאבטחי משרד הביטחון באיציק סעידיאן כלל תגובה מקצועית, מהירה ואפקטיבית, תוך חתירה למגע להצלתו של איציק. מהתחקיר עולה כי בתוך 38 שניות הצליחו המאבטחים לכבות את האש והעניקו לו טיפול ראשוני עד לפינויו בניידת טיפול נמרץ לבית החולים, חמש דקות מתחילת האירוע."

ההמלצות הראשוניות: סוף לבדיקת עברם של הפצועים, קיצור זמן ההכרה, רפורמה בתגמולים

  1. "לקבל החלטה ערכית שלפיה לוחם שגויס לשירות קרבי ונפצע – אין להביא בחשבון רקע אישי או לקויות עבר מהתקופה טרם גיוסו.
  2. לאפשר "מסלול ירוק" לכל לוחם שנפצע במסגרת אירוע מבצעי.
  3. לערוך רפורמה מקיפה ביחס להכרה בנכים פוסט טראומתיים ובמתן מסגרת כלים רחבה יותר ומגוונת לשיקום, לרבות בחינת סל טיפולים אלטרנטיבי לבחירת הנכים ובמתן מענה מקצועי שיהיה זמין בכל שעות היממה.
  4. להגביל תקופת נכות זמנית בגין פוסט טראומה ולבחון שינוי סעיפי המבחן התפקודיים לקביעת אחוזי הנכות בגין פוסט טראומה.
  5. לפעול לקיצור משמעותי של משך הליך ההכרה, תוך קביעת מסגרת זמנים שתהיה ידועה לנכה (מותנה במשאבי כ"א). יש להנגיש את הליך ההכרה ולהפכו לידידותי לנכה, כך שההיזדקקות ליעוץ משפטי תהיה בשוליים.
  6. לבצע עדכון מיידי של תגמולי המחיה עד להחלת "רפורמת עמינח ראם", תוך יצירת זכאות בדין לתגמול מחיה במקרה של אובדן כשירות זמני לעבודה.
  7. להקים גוף בקרה וביקורת על פעילות הועדות הרפואיות.
  8. נדרש לבצע רפורמה כוללת בעולם השירות הניתן לנכי צה"ל, לרבות בטיוב ההתנסחות הכתובה מול אוכלוסיית הנכים ובהקניית סמכויות נוספות למחוזות השיקום.
  9. יש לפעול להגדלת תקינת כוח האדם באופן משמעותי ביחידות השטח באגף השיקום."
דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!