כבר מספר חודשים ששרגא ברוש, נשיא לשכת הארגונים העסקיים ונשיא התאחדות התעשיינים, מנהל מאבק נגד מדיניות הממשלה. אחת לשבוע מוציאה לשכתו הודעה לעיתונות בה הוא משרטט תמונת עתיד מטרידה הכוללת סגירה של מאות מפעלים, פיטורי אלפי עובדים ועליית האבטלה ל-8% ויותר. עם התבהרות תוכניות האוצר והממשלה לתקציב 2017-2018, החריף ברוש את אמירותיו ואת צעדיו. בחודש האחרון הוא כינס את כל ראשי המגזר העסקי למפגש חירום והחתים אותם על מכתב חריף ביותר הממוען לראש הממשלה.

הראיון איתו התקיים על מנת להבין מה עומד מאחורי הקמפיין שמנהלת התאחדות התעשיינים ומה מטרתו. באותו הבוקר של הראיון הספיק ברוש להתראיין לעוד כלי תקשורת אחד לפחות. אין ספק שהוא נמצא בלב המערכה על תקציב המדינה ועל התודעה הציבורית.

אתה מדבר על מצבה הקשה של התעשיה. אבל דווקא בחודש האחרון פורסמו שני נתונים חיוביים – עליה ראשונה בייצוא מזה חודשים, ותחזית חיובית בסקר "מצב הרוח" של המנהלים. איך אתה מסביר את זה?

"משרד האוצר הפך להיות משרד של כותרות. לצערי הרב, במקום שהמקצועיות תנהל את המשרד, הוא מנוהל על ידי ספינים. קח את מחירי הדיור לדוגמא, הם עדיין במגמת עליה. מצאו איזו פינה שהמחיר בה ירד, ישר ייצאו בכותרות. ככה הפופוליזם שולט בהכל.

"מדובר בחוסר מנהיגות. ברצון לראות תוצאות ולייצר כותרות עוד היום. להסתכל על מחר בבוקר? זה כבר רחוק מדי. צריך להבין שאי אפשר להשיג תוצאות בזבנג וגמרנו. במציאות של היום, התעשייה המסורתית כבר לא יושבת בישראל. כשבעל מפעל רוצה ויכול להתפתח ולפתוח מפעל נוסף הוא נדחק על ידי המדינה להקים את המפעל החדש מעבר לים. גם את החקלאות מייבשים. נותנים להם סבסוד כדי לשרוד את העונה ומהצד השני מורידים מכסים וגומרים את העתיד של החקלאות."

איך אתה רואה את המציאות הזו מתבטאת בתקציב 2017-2018?

"לפני הפרטים שבתוך התקציב, יש את שיטת העבודה. ביד אחת מבטיחים לשרים תוספות תקציביות וביד השניה עושים קיצוץ רוחבי של 4%. קיצוץ רוחבי זה הדבר הכי גרוע שיש. חותכים בלי הבחנה את מה שחשוב ואת מה שלא חשוב. זה חוסר ניהול. כשחותכים רוחבית יש הרבה סעיפים שאי אפשר לגעת בהם כמו כח אדם. ככה חותכים בתוכניות הרכש ובפעולות היזומות, בשירותים האזרחיים, ואז מגדילים את הגרעון בשביל ההסכמים הקואליציונים. לא בשביל מנועי צמיחה, לא פעולות אסטרטגיות, בשביל פוליטיקה. אני בהחלט בעד הרחבה תקציבית, אבל כזו שתופנה להשקעה בתשתיות שיעודדו צמיחה."

אבל הורידו את מס החברות. זה לא צעד מעודד צמיחה שאתה כנציג בעלי החברות צריך לברך עליו?

"הורידו בשני אחוז. זו בדיחה. אתה יודע כמה זה שני אחוז מאפס? מה זה עוזר למפעל שלא מרוויח כשאתה מוריד מס על רווחים? ואם כבר החלטת להוריד מס חברות כדי לייצר אטרקטיביות למשקיעים – מס החברות באנגליה עומד על 20%, ברומניה 16%, בקפריסין ואירלנד 12.5%. אם אתה מדבר על מנופי צמיחה אתה צריך להוריד את המס באופן הרבה יותר משמעותי."

אז מה באמת אתה מציע לעשות כדי לעודד צמיחה?

"קודם כל צריך להכיר בבעיה ולהבין שמדובר במהלך לזמן ארוך. הצמיחה הריאלית לנפש בישראל היא אפסית. זה נראה שיש פה צמיחה גבוהה יותר מבאירופה, אבל כשמורידים את הגידול הטבעי רואים שאנחנו בצמיחה אפסית ושם יש צמיחה של אחוז וחצי לנפש בשנה.

"צריך להגדיל את ההשקעה במחקר ופיתוח, צריך לפתח את החינוך הטכנולוגי וההכשרה המקצועית וצריך לעודד משקיעים להגיע לארץ – להקל ברגולציה ולהוריד מיסים. בתוכנית הכלכלית של האוצר יש רק צעד אחד לעידוד הצמיחה – חיבור התחבורה הציבורית לגז. אבל מהצד השני מודיעים על הגדלת המס על הגז ב-140%. גם כשעושים משהו טוב, הורסים."

ומה התוכנית שלך להמשך המאבק?

"את זה אני כמובן לא אגלה. אבל אני יכול להגיד שאנחנו לא נוותר. יש לנו עד דצמבר כדי להביא שינוי בתקציב. לא רק בשביל התעשיינים, בשביל העובדים שלנו ובשביל כל המדינה."