מרבית החוקרים מסכימים שתכניות ההשקעה הגדולות שעליהן הכריזו ממשלת ארצות הברית וחלק מהממשלות באירופה מהוות צעד חיוני ליציאה מהמשבר. אבל השיח הכלכלי האמריקאי הולך להתמקד בצעד הבא של ממשל ביידן: העלאת שכר המינימום.
נושא התרומה של העלאות בשכר המינימום היה מאז ומעולם שנוי במחלוקת וטעון פוליטית. אפשר להבין למה. משני צדי המתרס נמצאות קבוצות עם אינטרס הפוך: מצד אחד, המעסיקים שמעוניינים לשמור על כמה שיותר מההכנסות ולהפוך אותן לרווחים, ומצד שני עובדים, ובעיקר עובדים מאוגדים שמעוניינים להגדיל דווקא את שיעור ההכנסות שמתגלגלות לשכר. בין שתי העמדות האלו יש כמובן מגוון רחב, שבתוכו מתקיים הדיון האקדמי לגבי יעילותן של העלאות שכר המינימום.
עד עכשיו דיברו על המשק, אבל לא על חלוקת העוגה
הדיון, כמובן, אינו מתנהל סביב השאלה העקרונית של שיווי המשקל הרצוי בין שיעור ההכנסות שמתורגמות לרווחים לבעלי החברה לבין שיעור ההכנסות שמתורגמות לשכר. מרבית הדיון האקדמי בנושא העלאות שכר המינימום נוגע לשאלות מאקרו על השפעת צעד כזה או אחר על הפעילות הכלכלית במשק: האם העלאת שכר תביא לעלייה בפריון, תעודד עובדים לצאת לעבוד, להשקיע בהכשרה ולפתח את ההון האנושי שלהם, או לחלופין לפיטורים מצד מעסיקים שלא יוכלו להרשות לעצמם להמשיך להעסיק בהיקפים גדולים, מה שיוביל לירידה בביקוש לעובדים, וכתוצאה מכך גם לירידה בשכר.
מובן שאי אפשר לצפות לתשובה חד משמעית וברורה שתקפה לכל המצבים והמשקים, אבל הדיון בנושא הולך ומתעורר בחודשים האחרונים, בייחוד בזכות תנופת ההחלטות הכלכליות שמקבל ממשל ביידן.
מעבר להשקעות הענק שמבטיח הממשל בהפיכה של התשתית האנרגטית של ארה"ב, שתביא לעלייה דרמטית בביקוש לעובדים, רק השבוע הודיע ביידן על צעד נוסף ומשלים. ביום שלישי חתם ביידן על צו נשיאותי שיביא להעלאת שכר המינימום של עובדים בחברות שעושות עבודות קבלן עבור הממשל הפדרלי מ-10.95 דולר ל-15 דולר.
מדובר בהעלאה שארגוני עובדים בארצות הברית נלחמים עליה כבר כמה שנים. אף שלא מדובר בשינוי חוק שכר המינימום הפדרלי, שהיה מביא להעלאה בפועל של שכר המינימום לכל העובדים בארצות הברית, מדובר ככל הנראה על החלטה שתשפיע ברמה המיידית על מאות אלפי עובדים. משמעות ההחלטה היא שהעובדים שיועסקו על ידי הממשל הפדרלי במסגרת תכנית ההשקעה יזכו לשכר מינימום גבוה מאוד יחסית למצב היום.
העלאת שכר המינימום היא תמיכה גם בעובדים וגם במשק
השאלה שנשאלת היא אם מדובר רק במתנה שנתן הנשיא ביידן לעובדים, שאולי יסייע להפחית את רמות אי-השוויון האדירות בארצות הברית, אבל יבוא על חשבון ההתאוששות הכלכלית, או גם בצעד שיתרום להתאוששות. לאחרונה התפרסמו בארצות הברית שני מחקרים שתומכים דווקא בתיאוריה השנייה.
הראשון, שנערך על ידי דסיו קובליו מאוניברסיטת מונטריאול, בחן את השפעת העלאות שכר על פעילותן הכלכלית של רשת 'דפרטמנט' שמפעילה כ-2,000 סניפים ברחבי ארצות הברית בין השנים 2015-2012. במסגרת הניסוי, עובדים שעבדו תמורת שכר מינימום זכו לבונוס אם הצליחו לעמוד ביעדים מוגדרים מראש. קובליו מצא שלאחר העלאת שכר המינימום, באמצע תקופת הניסוי, שיעור העובדים שהצליחו להגיע ליעד ולזכות בבונוס גדל בשיעור ניכר. המסקנה שלו הייתה שהעלייה בשכר המינימום הביאה עובדים להתמיד בעבודה לאור זמן, להתמקצע במטלות השגרתיות שלהם, להגביר את הפריון, ובסופו של דבר לעמוד ביעדים ולזכות בבונוס.
על פי החוקרים, העלאת שכר המינימום קשורה קשר ישיר לעלייה בפריון העבודה, כתוצאה מעלייה באיכות העובדים המגויסים, וירידה בשיעור התחלופה של עובדים. דברים אלו, טוענים החוקרים, מביאים לעלייה ניכרת באיכות השירות שמציעה החברה ללקוחותיה, מה שמאפשר לה להעלות מחירים בלי לאבד לקוחות, ובכך לפצות על העלות הגוברת של שכר העובדים. בשורה התחתונה, טוענים החוקרים, שכר מינימום גבוה יותר מביא לעלייה בפריון הכלכלי וביעילות, וכשיש יותר הכנסות, אפשר להגדיל את חלקם של כל השותפים בעוגה.
נראה שגם ממשל ביידן רואה את הדברים באור הזה. בהודעה לתקשורת של ממשל ביידן בעקבות ההחלטה נאמר כי עליית השכר לא תביא לעלייה בהוצאות המעסיקים, כי הדבר יאפשר "למעסיקים לשמור על רמת עובדים גבוהה לאורך זמן, בעלי כשירות מקסימלית, ולפיכך להפחית הוצאות שקשורות בגיוס עובדים והכשרתם. נמצא כי רמת הכשרה גבוהה ותעסוקה לאורך זמן מביאה לפריון גבוה יותר ולירידה בשיעור ההיעדרות של עובדים, כמו גם הורדה בהוצאות פיקוח על העובדים".
המשמעות של הממצאים האלו לא נוגעת רק לשכר העובדים, אלא למשק כולו. העובדה שהעלאת שכר המינימום עשויה להביא להגדלת הפריון ולשיפור בביצועים של חברות היא קריטית לתכנון היציאה מהמשבר הכלכלי של הקורונה. במילים פשוטות, על פי המחקר הזה, העלאת שכר המינימום יכולה לתת דחיפה למשק, שיתמוך ביציאה ממיתון הקורונה.
העלאת שכר המינימום מעלה את איכות העבודה
המחקר השני נערך על ידי קריסטה רופיני, חוקרת בבנק הפדרלי של מינסוטה, ועסק בעובדים בבתי אבות. המחקר הזה תומך את ממצאיו של המחקר הראשון, אבל מזווית קצת אחרת. רופיני בדקה את השפעת העלאת שכר על איכות העבודה והיקף התעסוקה בבתי אבות בין השנים 2017-1990.
רופיני מצאה שלא רק שהעלאות השכר לא הביאו לירידה בהיקף ההעסקה באותם בתי אבות, אלא שאיכות העבודה באותם מוסדות זינקה באופן מדהים. רופיני מצאה קשר בין העלאות שכר המינימום במדינות בהן פעלו אותם מוסדות לבין ירידה דרמטית בשיעור התמותה של הדיירים. מסקנותיה היו שהעלאה של 10% בשכר המינימום מביאה לירידה של 15 אלף מקרי מוות בבתי אבות בארצות הברית (3%).
רופיני הצביעה על מגוון סיבות לעלייה באיכות העבודה כתוצאה מעליית השכר. אחד הגורמים המרכזיים שהיא ציינה הוא ירידה בתחלופת עובדים וקביעות ארוכה יותר, מה שעזר לעובדים להתמקצע בעבודה ולפתח קשרים עם הדיירים. המחקר גם מצביע על האפשרות שעליית השכר דחפה את העובדים לעבוד קשה יותר, ומלכתכילה מושכת עובדים בעלי הכשרה רבה יותר.
הממצאים של רופיני עשויים להיות דרמטיים בכל הנוגע להדגמת הקשר בין העלאות שכר המינימום לבין הגברת הפריון והצמיחה. ביטוי שהולך וצובר תאוצה לאחרונה בקרב כלכלנים הוא "שכר יעילות", או במילים אחרות, ניסיון לאחד בין שאלת שכר העבודה לבין שאלת הפריון והיעילות הכלכלית. אחד הקרבות שיתנהלו ככל הנראה בשדה הרעיוני הכלכלי בשנים האחרונות, במידה רבה בעידוד משבר הקורונה, הוא אם צריך לקשור בין שני הדברים. אם התשובה היא כן, האופן שבו אנחנו שואלים את שאלת שכר המינימום עשויה להשתנות באופן דרמטי.
שינוי דרמטי בשיח הכלכלי
אותם כלכלנים טוענים שבעשורים האחרונים, הצניחה בשיעור העובדים המאוגדים בארצות הברית הביאה לשחיקה מתמשכת בשכר ויצרה מצב שבו עובדים רבים חיים מתחת למה שמכונה "שכר חיים": משכורת שיכולה לאפשר לעובדים לחיות בכבוד, בלי להצטרך לעבוד במשרה נוספת.
תומכי השחיקה בשכר העובדים אמרו לאורך העשורים שצעדי מדיניות שמרניים או ניאו-ליברליים יביאו להגברת הפריון, כי הם יפנו משאבים נוספים להשקעה של בעלי המניות, וייצרו תמריץ נוסף מצדם להשקיע בהרחבת הפעילות הכלכלית, שממנה ייהנו כולם, גם העובדים.
עם זאת, מושג "שכר היעילות" משנה לחלוטין את אופי השיח בנושא שכר. אם, כמו שטוענים שני הכלכלנים האלו, וכמו שנראה שמאמינים יועציו הכלכליים של הנשיא ביידן, שחיקת השכר של העשורים האחרונים הגיעה לרמה כזאת שהיא בעצמה פוגעת בפריון, ייתכן שבשנים הקרובות יהיה שינוי כיוון דרמטי במחשבה הכלכלית, שתלווה את המהפכה המחשבתית שעוברת על ארצות הברית בכל הנוגע למדיניות, ממדיניות פיסקלית ועד למדיניות עידוד התאגדות והעלאת שכר המינימום.
