דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי כ"ד באייר תשפ"א 06.05.21
23°תל אביב
  • 22°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 21°חיפה
  • 21°אשדוד
  • 22°באר שבע
  • 29°אילת
  • 24°טבריה
  • 18°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך ורווחה

4,500 מבקשי מקלט מסודאן יקבלו מעמד תושב ארעי

בג"ץ החליט השבוע שמבקשי המקלט מדארפור, הרי הנובה והנילוס הכחול, שממתינים להכרעה בנוגע למעמדם, יקבלו מעמד זמני לשלוש שנים אם לא ייענו עד סוף השנה | המשמעות עבורם היא זכאות לשירותי בריאות ורווחה, וכן אישור לעבוד בישראל

מבקשי מקלט ללשכת האוכלוסין בבני ברק. למצולמים אין קשר לכתבה (מרים אלסטר פלאש90)
אוריאל לוי

בג"ץ קבע בתחילת השבוע שמחובתה של המדינה להכריע בבקשות המקלט של יוצאי דארפור, הרי הנובה והנילוס הכחול, ושיקבלו מעמד תושב ארעי אם לא תיפול הכרעה בעניינם עד סוף השנה.

הפסיקה התקבלה על פי דעתם של שניים מתוך שלושת השופטים: השופטים אסתר חיות וג'ורג' קרא תמכו, והשופטת יעל וילנר נותרה בדעת מיעוט. השופטת וילנר הצטרפה לשני השופטים האחרים רק בהוראה למדינה למצוא פתרון חוקי אחר לסוגיה עד סוף 2020, "לנוכח הימנעות המדינה מקבלת החלטה בבקשות, שהוותיקה שבהן תלויה ועומדת למעלה מעשור".

4,500 מבקשי מקלט מדרפור, הרי הנובה והנילוס הכחול נמצאים בתחומי המדינה כיום, מתוך 31,500 מבקשי מקלט בישראל.

"המדינה אינה מטפלת בבקשות המקלט שלהם ודוחה את הטיפול בהם", אומר ל'דבר' רכז הוועד למאבק ברצח עם, עו"ד נדב ארגוב. "יותר מעשר שנים חלפו מאז הגשת בקשת המקלט המוקדמת ביותר של העותרים עד הדיון בבג"ץ. זאת, אף שלמדינה יש נוהל לטיפול בבקשות מקלט, שלפיו הן אמורות להגיע להכרעה בתוך חודשים ספורים, ואף שהצהירה בפני בג"ץ בעבר שהטיפול בבקשות המקלט יושלם עד 2017".

מה המשמעות של החלטת בג"ץ?
"העותרים דרשו מבג"ץ להורות למדינה לתת להם רישיון לישיבת ארעי בישראל במקום אשרת הביקור הזמנית שניתנת להם כיום. אמנם השמות נשמעים דומים, אבל ההבדל הוא מהותי עבור מבקש המקלט: האשרה הנוכחית לא מאפשרת למבקש המקלט גישה למערכת הבריאות והרווחה של מדינת ישראל, ומותירה עמימות ביחס לזכותו לעבודה.

פליטים דארפורים במחנה הפליטים בקוקו אנגרנה בצ'אד. "בקשות מקלט צריכות להיבדק ביסודיות, בהגינות ובמהירות" (צילום: shutterstock)

"רישיון ישיבת הארעי המבוקש מאפשר גישה לקופות החולים ולביטוח הלאומי ולעבוד בישראל. חשוב לזכור שהאשרה היא זמנית, לכל היותר לשלוש שנים, ועם תום האשרה, עם השתנות הנסיבות ביחס למצב בסודאן, ניתן לא להאריך אותה ולהחזיר את מבקש המקלט למדינתו".

מי הם אותם מבקשי מקלט?
"מבקשי המקלט מדארפור משתייכים לשבטים אפריקאיים שסבלו מרדיפות שנחשבות לחמורות ביותר שהתרחשו במאה ה-21, וכללו גירוש המוני מכפריהם, שריפת הכפרים עד היסוד, הרעלת בארות המים כך שלא ניתן יהיה לשוב לאזור, רצח המוני של מאות אלפי ילדים, נשים וגברים, ואף שימוש באונס ככלי לוחמה של השלטונות.

"מצב זה לא השתנה באופן מהותי גם לאחר חילופי השלטונות בסודאן לפני כשנתיים. מבקשי המקלט מהרי הנובה והנילוס הכחול סובלים מרדיפות שמתבטאות בעיקר בהפצצות חסרות הבחנה של הצבא הסודני על אוכלוסייה אזרחית. מדובר באוכלוסייה שמבחינה אתנית קשורה למדינת דרום סודאן, אבל נותרה בסודאן הצפונית לאחר חלוקת הגבולות".

האם זהו פסק דין תקדימי?
"הכרעת בית המשפט העליון עוסקת בעיקר בשאלת המהירות הראויה לביצוע פעולה שלטונית. בפרט, אם עיכוב בהחלטה על בקשת מקלט במשך שנים,  בחלק מהמקרים אף יותר מעשור, הוא סביר על פי כללי המשפט המנהלי. תשובת בית המשפט היא שלילית".

בית המשפט קובע שגם אם הנסיבות בסודאן משתנות, יש צורך במתן החלטה. כאמור, בשל היות האשרה זמנית, ניתן לשנות את ההחלטה אם משתנות הנסיבות, אבל ראוי שתהיה החלטה בתוך זמן סביר ולא 'סחבת'.

"יותר מכך, בית המשפט ציין שמעל 1,000 מבקשי מקלט כבר מחזיקים ברישיון לישיבת ארעי, אבל נראה שרישיונות אלו ניתנו על פי מכסות, והקריטריונים לקבלתם לא היו מבוססים על שיקולים הומניטריים אלא נקבעו לפי גיל (רק המבוגרים ביותר קיבלו רישיונות), או במקרים שבהם מקבלי הרישיון ניהלו הליכים משפטיים מול המדינה.

עו"ד נדב ארגוב. "אנחנו קוראים למדינה להפסיק להתחמק ולנקוט מדיניות ברורה ומוסרית" (צילום: אלבום פרטי)

"בית המשפט קובע שגיל או ניהול הליכים משפטיים אינו מלמד על צרכיו ההומניטריים של מבקש המקלט ועל השאלה איזו סכנה נשקפת לו במדינת המוצא".

על כן, בית המשפט קבע בהסכמת כל שופטי ההרכב שיש לתת פתרון למבקשי המקלט מדארפור עד ל-31 בדצמבר 2021, שיכול להיות אחד מאלה: קביעת מדיניות כללית להכרעה בבקשות המקלט, הכרעה פרטנית בבקשות המקלט ללא מדיניות כללית, מתן מעמד הומניטרי, או מתווה שיאפשר את יציאתם של מבקשי המקלט מישראל מרצון או על בסיס בחינת בקשות המקלט.

לדעת רוב השופטים, ככל שהמדינה לא תפעל כאמור למבקשי המקלט שבקשותיהם הוגשו לפני 11 ביוני 2017 ולא הוכרעו עד 31 בדצמבר 2021, תינתן אשרה לישיבת ארעי. בית המשפט מדגיש שאשרה זו לא תהיה מעמד פליט, אלא מעמד זמני עד להכרעה בבקשה.

"הוועד למאבק ברצח עם סבור שבקשות מקלט צריכות להיבדק ביסודיות, בהגינות ובמהירות", מסכם ארגוב. "מי שייקבע לגביו שהוא מהגר עבודה, צריך לשוב בבטחה למדינת מוצאו. על מי שהוא פליט יש לנו חובה מוסרית וחוקית להגן באופן זמני, עד שתיפסק הרדיפה במדינתו. כל זאת, תוך הגנה גם על אוכלוסיית האזרחים הקולטת, שהם בדרך כלל תושבי ותושבות שכונות העוני בערים הגדולות.

"אנחנו קוראים לכל מוסדות המדינה להפסיק להתחמק ולנקוט מדיניות ברורה ומוסרית ברוח ערכיה היהודיים והדמוקרטיים של מדינת ישראל".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות