ועדת הכספים תדון מחר (שני) בתקנות שיתירו לגופים המוסדיים, קרנות הפנסיות והביטוח, להגדיל את ההשקעה שלהן בתשתיות בישראל ל-49%, במקום התקרה של 20% הקבועה בחוק היום.

למרות שהוצגה על ידי שר האוצר ישראל כ"ץ כחלק מצעדי התכנית הכלכלית ליציאה מהקורונה, התכנית נמצאת בעבודה ברשות שוק ההון כבר יותר משנה וחצי לפני שהשר כ"ץ בכלל נכנס לתפקיד. ברשות מסבירים כי מעבר לעובדה שמדובר באינטרס לאומי, להשקעה בתשתיות מקומיות יש יתרונות רבים בעבור הגופים המוסדיים.

גורמים בשוק ההשקעות מעריכים כי יהיה ביקוש מצד הקרנות להשקעות בתשתיות, אך יש לציין כי מספר הפרויקטים המצומצם צפוי להגביל את היקפו של אפיק השקעה זה.

שתי ההצעות שירדו מהפרק

לצד ההצעה שתובא לאישור ועדת הכספים, שתי הצעות של רשות שוק ההון להגדלת אפשרויות ההשקעה של הגופים המוסדיים נפסלו לעת עתה בייעוץ המשפטי, וזאת ככל הנראה מתוך הגבלת פעילות הממשלה בתקופת בחירות: הקלות בהשקעה בתעשיית הפינטק (טכנולוגיה פיננסית), והלוואות לעסקים קטנים ובינוניים.

הממונה על רשות ההון משה ברקת התייחס לתכנית בוועידת ההנפקות של איגוד החברות הציבוריות לפני כשבועיים. "הגופים יכולים לבקר ולשלוט טוב יותר את ההשקעה פה" אמר ברקת על יתרונות ההשקעה המקומית.  "ברגע שיש קשיים המדינה תהיה שם כדי לדאוג שהדברים יעבדו כמו שצריך. אנחנו לא צריכים להיות שונים ממה שגופים בעולם אומרים, IMF ו-OECD, שאומרים תשקיעו במשק שלכם".

ברקת התייחס לתכנית התקועה ואמר "אפשר להגדיל פי עשר את ההשקעה בפינטק, השקעה של 50 מיליארד שקלים". הממונה רמז שלדעתו המדינה צריכה לתת תמריצים להשקעה בתשתיות. "צריך לפעמים תמריצים ממשלתיים, למשל סעיף 9.2 במס הכנסה" אמר ברקת, כשהוא לאפשרות שקרנות ההשקעה יקבלו פטור ממס על השקעה שלהן. "יש הבדל בין ניהול השקעות לניהול עסקים. הגופים המוסדיים לא רוצים לנהל עסקים. אין להם את היכולת לנהל חברות, הם משקיעים על מנת למקסם תשואה."

2 טריליון שקל בגופים המוסדיים

בשנים האחרונות גדל תיק ההשקעות של הגופים המוסדיים – קרנות הפנסיה, בתי ההשקעות וחברות הביטוח – בקצב מהיר. זאת בעקבות חוקים כמו חיסכון לכל ילד, פנסיה חובה ועוד, וכן בגלל עלייה בשכר והגידול באוכלוסייה. כיום מנהלים המוסדיים כ-2 טריליון דולר סה"כ.

כדי למצוא תשואות גבוהות לכספי החוסכים, פונים גופים אלה יותר ויותר להשקעות בחו"ל, ושיעור ההשקעה בנכסים מעבר לים גדל, והוא עומד היום על 32% מסך הנכסים של המוסדיים. ברשות שוק ההון מסבירים שהתיק של המוסדיים גדל מהר יותר מהיצע האופציות להשקעה בישראל, ולכן סבורים שהגמשת המגבלות תביא גם להגדלת ההשקעה בישראל.

אופי השקעה זה, שבשונה ממניות אינו יורד ועולה עם התנודות בשוק, יאפשר למוסדיים לגדר חלק מהסיכונים שלהם בשוק ההון בהשקעה מקומית. מאחר ומדובר בפרויקטים בהם מעורבת המדינה מדובר בהשקעות עם רמת סיכון נמוכה.

התקנות המוצעות יאפשרו למוסדיים להחזיק עד 29% מתאגיד בתחום התשתיות בישראל, וזאת במקום מגבלה של 20% היום. זאת, כל עוד ההחזקה לא נותנת להם שליטה בתאגיד, וכל עוד ההשקעה היא בגובה של עד 4% מסך נכסי הגוף המוסדי, או 5% במקרה ומדובר בהשקעה "ירוקה".

"השקעה באפיקי התשתיות בישראל תתרום לכלכלה הישראלית" נכתב בטיוטות התקנות, "ומאחר ששיעור ניכר מכספי החוסכים מושקע בישראל, לצמיחת הכלכלה תהיה תועלת משמעותית לציבור החוסכים".

בתקנות אלה ממשיכה רשות שוק ההון מגמה שהחלה גם בפרסום טיוטת הנחיות להתייחס לשיקולי ESG – היבטים חברתיים, סביבתיים והיבטי ממשל תאגידי תקין, בהחלטת המוסדיים על השקעות. בשני פרסומים אלה מתייחסת הרשות לא רק לתשואות המובטחות על כספם של החוסכים, אלא גם להשפעות של האופן בו יושקע על המציאות. בשוק ההון מדובר עדיין בחיבור שנוי במחלוקת.