"כדי להגיע למצב של קריסת קהל כמו שקרה במירון, צריכים להתקיים שני גורמים" אומר גיא קדם, מומחה לבטיחות קהל וניהול סיכונים שבבעלותו חברה לניהול בטיחות באירועים. "אחד זה צפיפות גבוהה מאוד של אנשים בתא שטח מסוים, והשני זה לחץ שמגיע מאחור.

"בלי להיכנס ספציפית לפרטי האירוע, כנראה זה מה שהתרחש במירון. אני אומר את זה בהסתייגות כי הנושא צריך בדיקה וחקירה. מדובר באסון כבד, אירוע חריג בהיקפים שלו וטרגדיה גדולה, אבל התופעה ידועה ומוכרת".

מה מצופה מאדם שמתכנן אירוע, על מנת להבטיח שאסונות כאלו לא יתרחשו?
"ברמה הכללית, מי שמתכנן את האירוע, ומי שמנהל את האבטחה והבטיחות באירוע, צריכים להכיר את האירוע. הם צריכים להכיר את מסלול תנועת הקהל בתוך המתחם ולפי זה מתזמנים את הנתיב האופטימלי בהיבטי בטיחות והפקה. לפני שמגיע הקהל לאירוע צריך לתכנן את נתיב התנועה של הקהל בתוך האירוע עצמו, אחרי שלמדנו את הצרכים של הקהל ולמה הקהל מגיע לאותו תא שטח, ולקבוע מסגרות זמן לכל אחד מהשלבים.

"איש מקצוע מתחום הבטיחות צריך לשאול ביחס לכל אירוע מה מהות האירוע ומי הקהל שמגיע אליו, מה המאפיינים והמוטיבציות שלו? האם הוא בא להפגין, להשתטח על קברי צדיקים, לראות הופעה? לעשות אירוע ספורט? בשביל מה הוא הגיע לאירוע?

"לאחר כך, אילו אתגרים אתר האירוע, מבחינה טופוגרפית, מעמיד לאותו איש בטיחות שאמור לתכנן את היבטי הבטיחות באירוע. האם האתר מאפשר תנועה חופשית ללא מגבלות? או שהאתר הוא כזה מבחינה טופוגרפית שמגביל את תנועת הקהל בתוך האירוע? ויש כמובן גם את ההיבט של האבטחה לקחת בחשבון. את הסכנות המרכזיות אני מחלק לשתי סוגים: סיכונים הנדסיים ותנועת הקהל".

איך זה מתבצע בפועל? יש נהלים ברורים לתחום הזה?
"באירוע תחת כיפת השמיים יש שני תחומים מרכזיים שאמורים להיות גם מתוכננים וגם מנוהלים. האחד זה תחום האבטחה, שמתוכנן על ידי מנהל אבטחה שעבר הכשרה והסמכה שמאושרת על ידי משטרת ישראל.

"התחום השני זה תחום הבטיחות, שנחלק לשניים: החלק הראשון זה ההיבטים ההנדסיים שהמרכזיים בהם הם קונסטרוקציה, כלומר מבנים קבועים וארעיים, היבטי חשמל ובטיחות באש, ובאירועים מסוימים גם כל הנושא של תברואה ובריאות הציבור. תחום הבטיחות השני זה תנועת הקהל.

"ביחס לתנועת הקהל צריך להתחשב בכמות הקהל שיכולה להיות בשטח נתון, וכשמדובר בשטח מורכב וגדול בהיקפו  צריך לחלק את השטח לשטחי משנה ולהגדיר את תפוסת הקהל בשטחי המשנה. בנוסף, צריך להתחשב בתזוזת קהל ממקום למקום. זאת אומרת, אם הקהל לא מתכנס במקום אחד כמו מול במה אחת, אז צריך לתכנן את תנועת הקהל בהתחשב בגודל של אותם המקומות שאליהם אמור הקהל להגיע".

שני תחומי הניהול צריכים, לדברי קדם, לבוא לידי ביטוי בתכנית הבטיחות שנכתבת בעבור כל אירוע על ידי יועץ בטיחות. התכנית צריכה לכלול "את מסלול תנועת הקהל, משורטט על גבי שרטוט הנדסי, קביעה של צפיפות הקהל באתר בכללותו, חלוקה למקטעי משנה ועוד". כשמדובר באירועים תחת כיפת השמים התכנית צריכה לעבור אישור של משטרת ישראל.

ומה קורה אחרי שיש לאירוע תכנית בטיחות מאושרת?
"אז מגיע שלב הניהול. התכנון והניהול הם שני שלבים שכרוכים אחד בשני ואנחנו צריכים כמי שמתכננים את האירוע ומנהלים אותו, לקבוע את השיטות על פיהם ננהל את מה שקבענו מראש בשלב התכנון. ברמת ניהול, תנועת הקהל בשטח האירוע זה דבר שצריכים לראות שמבוצע על פי התכנית, לוודא את הביצוע. ברמת הניהול אוכפים את מה שהוגדר ברמת התכנון".

מה הלקחים שנלמדו מאסונות אחרים בתחום?
"אנחנו משתדלים להפיק לקחים מכל אירוע. כל אחד בתחומו הוא. אני כיועץ בטיחות, המשטרה בתחומה,  ברמה המינסטריאלית הופקו לקחים מרובים בעקבות אסון ערד. הממשלה החליטה ב-1995, לאחר האסון, שצריך להיכתב תקן ישראלי של בטיחות לאירועים המוניים.

"נכתב תקן ישראל ת.י  5688 שמגדיר כיצד יש לנהל את תחום הבטיחות באירועים תחת כיפת שמיים. גם משרד הפנים וגם משטרת ישראל שינו בעקבות אסון ערד את הנהלים שעל פיהם מתכננים ומנהלים אירועים תחת כיפת שמיים.

"יש את חוק רישוי עסקים, ששם יש פריטי רישוי לאירועי ם תחת כיפת שמיים שהם טעוני אישור, עם דרישות שמגדירות כיצד יש לתכנן את הביטי הבטיחות והאבטחה ולנהל אות ם באירועים תחת כיפת שמיים. מפיקים לקחים מאירוע לאירוע.

"אין שום ספק שאסון מירון יחקר וייבדק ואני מקווה שהלקחים שיוצפו אכן יוטמעו בהמשך. אבל יש לזה עוד זמן, אנחנו לא שם".