ברחבי העולם מציינים היום (שבת) את האחד במאי, יום המאבק הבינלאומי לסולידריות עם העובדים וזכויותיהם, למען חברה צודקת, שוויונית ושוחרת שלום. השנה, אנחנו חוגגים את היום הזה בשעה ששלושה תהליכים חשובים נמצאים גם על סדר יומו של הציבור:
הראשון הוא עומק הפערים החברתיים והכלכליים בחברה הישראלית, והעלייה ברמות אי השוויון בשוק העבודה בפרט. נגיף הקורונה רק החריף את הפער, ומאות אלפי המובטלים שאיבדו את משרותיהם יוסיפו שמן למדורה.
על רקע זה אנו עדים למאבקים של קבוצות שונות באוכלוסייה, כמו אנשים עם מוגבלות ואזרחים קשישים, המבקשים לשים סוף לאפליה נגדן. ואלו לא הקבוצות היחידות הסובלות מאפליה.
התהליך השני הוא התגברות הגזענות, ההסתה ושנאת הזר והשונה בחברה הישראלית. היחסים בין יהודים וערבים, ובין דתיים וחילונים, הולכים ומתדרדרים. אנחנו נמצאים בעיצומו של גל הסתה מתוכנן נגד מיעוטים, שנועד לחזק את כוחו של השלטון דרך מדיניות של 'הפרד ומשול'.
התהליך השלישי הוא התגברות אי האמון הישראלים בשלטון. אי הוודאות שורר בכל התחומים: התפשטות השחיתות והפשיעה כמו גם חוסר הביטחון הכלכלי והאישי לאנשים ולקבוצות וקהילות. אבל מעל לכל התחיל תהליך של אי אמון באתגרים הפוליטיים והביטחוניים שמעלה השלטון. בין אם מדובר בהמשך הכיבוש, בשאלה האיראנית או בשינויי האקלים, האזרחים מתחילים לפקפק במדינה.
הדרך להתמודד עם התהליכים האלה היא באמצעות קידומם של ערכים סוציאליסטיים, מעמדיים ואוניברסליים. כאלה שיעמדו כתשובה לערכים הקפיטליסטיים, הניאו-ליברליים והאינדיווידואליים. רק סולידריות אמיתית בין קבוצות שונות באוכלוסייה, ובין כל העובדים והעובדות, תוכל להפוך את החברה שלנו לשוויונית וצודקת.
לכן יש צורך מידי לבנות 'מחנה סוציאליסטי מלא מלא' .כזה שיתייחס לכל השאלות שעומדות לפני החברה הישראלית – הפוליטיות, החברתיות והכלכליות – מתוך תפיסת עולם סוציאליסטית, שמאלית והוליסטית.
תוצאות הבחירות הרביעיות הוכיחו שהפרטת השאלות האלה לא עונה על אף אחת מהן. הגיע הזמן להפסיק עם החלוקה של ימין פוליטי ושמאל חברתי, או ימין חברתי ושמאל פוליטי. חלוקות כאלה משרתות את הימין ופוגעות בשמאל ובעתידו בארץ הזאת. הדוגמה של מנסור עבאס ורע"מ היא עוד הוכחה לכך.
הניסיון ההיסטורי של השמאל באמריקה הלטינית הוא המודל הנכון. הכיוון של מי שמבקש להפוך את ישראל למדינה טובה יותר הוא רק ללכת על שמאל סוציאליסטי מלא מלא.
סוהיל דיאב הוא תושב נצרת, לשעבר יו"ר האגף לקידום שוויון בהסתדרות וחבר הנהגת ההסתדרות
