התערבות תקציבית ארוכת טווח מצד הממשלה מפחיתה את ההשפעות השליליות של מגיפות על רמות אי השוויון, כך עולה מדו"ח שפרסמה קרן המטבע הבינלאומי ביום שישי האחרון. על פי הדו"ח, על אף העובדה שמגיפות בעשרים השנים האחרונות הגבירו את רמות אי השוויון, היה זה בעיקר בעקבות קיצוצים תקציביים שבוצעו לאחר סיום המשבר הבריאותי, שגרמו לעלייה באי השוויון.
בקרן המטבע מביעים תמיכה בעמדתו של חתן פרס הנובל ג'וזף שטיגליץ, לפיו אין להפחית את הסיוע למשק בטווח הקצר, על אף העלייה ברמות החוב הממשלתי. "אנחנו חוזרים לטיעון שכבר הושמע על ידי כלכלנים רבים, לפיו על הסיוע הפיסקלי להמשיך בטווח הקצר, על אף הדאגות בדבר העלייה ברמות החוב" כך כותבים חוקרי הקרן.
הדו"ח שפורסם מתבסס על מחקר שעדיין מבוצע, במסגרתו נבחנו תגובות של ממשלות למשברים אפידמיולוגיים בשני העשורים האחרונים. החוקרים טוענים כי על פי הממצאים שנאספו עד כה, ניתן לראות כיצד קיצוץ מהיר בסיוע הפיסקלי (תקציבי) שנותנת הממשלה פוגע ביכולתם של החלשים ביותר הנפגעים מהמשבר להשתקם, וכתוצאה מכך מחריף את רמות אי השוויון באותו המשק.
החוקרים מסבירים כי הסיכונים להמשך הגידול בחוב הממשלתי נמוכים יחסית, ותומכים בהמשך הסיוע הפיסקלי למשק. "במדינות רבות, הבנק המרכזי יכול להמשיך ולסייע ליצירת סביבה נוחה לגיוס הון" הם אומרים ומוסיפים כי רמות הריבית הנמוכות באופן היסטורי מקלות על שיעור ההחזר שיידרש בעתיד ממשלות, ולכן מפחיתות את הסיכון שהמשך הסיוע למשק.
מחברי הדו"ח מזהירים מפני חזרה על הטעויות שעשו ממשלות העולם אחרי המשבר הכלכלי של 2008. אז, מתוך רצון לחזור כמה שיותר מהר למתווה של ירידה ביחס החוב תוצר, ממשלות רבות נקטו בצעדי קיצוץ דרמטיים, שפגעו בהתאוששות הכלכלית של המשקים והעמיקו את ההשפעות השליליות של המשבר, דווקא על החלשים ביותר.
החוקרים מזהירים מפני תרחשי שבו הרצון לחזור לקיצוצים תקציביים יובלי להחלטה להפסיק מוקדם מדי את הסיוע למשק, ויאריך את ההשפעות הכלכליות של משבר הקורונה הרבה מעבר לאלו שיכולים להיות במקרה שבו ימשיך הסיוע הפיסקלי בטווח הקצר. "יש סיבה טובה לחשוב שממשלות העולם צריכות לנסות לשמור על סיוע למשקים עד לאותה הנקודה שבה ניתן יהיה לראות בוודאות שהמשק התאושש, ולא לחזור על הטעויות שנעשו אחרי המשבר הפיננסי ב-2008" כנכתב בסיכום הדו"ח.
