מתגברות הקריאות לקיים חקירה של נסיבות האסון הכבד שהתרחש במירון, בו נהרגו 45 בני אדם ולמעלה מ-150 נפצעו, במה שנראה כמחדל בטיחותי חמור. בישראל מספר גופים הנבדלים זה מזה בסמכויות המוקנות להם, באופי הבדיקה ובמשמעות תוצאותיה.

חקירה פלילית – מח"ש

המחלקה לחקירות שוטרים היא יחידה בפרקליטות המדינה החוקרת שוטרים בגין עבירות פליליות.

הקמה: בבוקר שאחרי האירוע הודיעה היחידה כי תבדוק היבטים פליליים בהתנהלות השוטרים באירוע, ובקרוב יוחלט אם לפתוח בחקירה פלילית. מתוקף תפקידה, מח"ש צפויה להיות הגורם הראשון שמבסס גרסה של מה שהתרחש באסון, ולקבוע האם האחריות של השוטרים המעורבים באירוע באופן ישיר או עקיף עומדת ברף פלילי.

סמכויות: מח"ש היא גוף חוקר והיא רשאית לבצע פעולות חקירה כמו כל יחידה משטרתית: גביית עדויות, חקירת חשודים, איסוף ראיות בשטח, קבלת חומרים וכו'. היועמ"ש הודיע שרק היא ולא המשטרה תגבה עדויות ותאסוף ראיות מהאירוע. במקרה במעורבות אזרחים, רשאית מח"ש לחקור גם אותם ולגבש המלצות לגביהם.

מסקנות: בסיום חקירתה מחליטה מח"ש האם לסגור את התיק, להעמיד את השוטרים המעורבים לדין משמעתי בתוך המשטרה או לדין פלילי במערכת המשפט. בדיקת מח"ש ממוקדת במשטרה ובוחנת אחריות פלילית ישירה לאירוע, בקרב השוטרים בשטח ומקבלי ההחלטות במשטרה שאחראים לאירוע באופן ישיר. עם זאת, גם אזרחים המעורבים בפרשה נחקרים ויכולים להיות מואשמים בעקבות החקירה.

ועדת חקירה ממלכתית

ועדת ציבורית שמטרתה לברר באופן מעמיק נושא שעל סדר היום. לוועדה סמכויות נרחבות והיא ממוקדת בהיבטים מערכתיים וציבוריים של הנושא הנבדק. בישראל היו עד כה 18 ועדות חקירה, ביניהן כאלה שעסקו במלחמת יום הכיפורים, משבר המניות בבנקים, אירועי סברה ושתילה ועוד.

הקמה: ועדת חקירה ממשלתית מוקמת בהחלטת ממשלה, או בהחלטת הוועדה לביקורת המדינה, בהמשך לדו"ח ספציפי. מרגע הקמת הוועדה היא "מתנתקת" מהממשלה ואת חבריה ממנה נשיא בית המשפט העליון. יו"ר הוועדה הוא שופט בכיר בתפקיד או בדימוס.

סמכויות: הוועדה מתפקדת למעשה כמעין בית משפט, והיא רשאית לזמן עדים ולכפות עליהם להשיב לשאלותיה. היא רשאית לכפות על הרשויות העברת חומרים חסויים. החומר שאוספת הוועדה לא יכול לשמש במשפט פלילי. דיוני הוועדה מתקיימים באופן פומבי, מלבד מקרים בהם מחליטים חברי הוועדה אחרת.

מסקנות: בסוף דיוניה מפרסמת הוועדה דו"ח המלצות וממצאים, אותו היא מעבירה לממשלה. תפקידה של הוועדה אינו למצוא אשמים פליליים באירוע, אלא לחשוף בעיות מערכתיות וציבוריות בתפקוד אנשים וגופים סביב האירוע הנחקר. לרוב החלטותיה כוללות מסקנות אישיות לגבי מקבלי ההחלטות.

ועדת בדיקה ממשלתית

ועדה המוקמת על ידי שר בממשלה, לבחון נושא שנמצא בתחום אחריותו. בהחלטת ממשלה ניתן להרחיב את סמכויות הוועדה.

הקמה: את חברי הוועדה בוחר השר הממונה, והוא גם קובע את תחומי הבדיקה של הוועדה.

סמכויות: בשונה מוועדת חקירה ממלכתית, לוועדת בדיקה אין סמכויות מיוחדות. בהחלטת ממשלה ניתן להרחיב את סמכויותיה, כך שתוכל לזמן עדים בדומה לוועדת חקירה. פומביות הדיונים נתונה להחלטת הוועדה.

מסקנות: ועדת הבדיקה מגישה את המלצותיה לשר הממונה עליה והוא אינו מחויב לפרסמן בפומבי.

ועדת חקירה פרלמנטרית

ועדה של חברי כנסת המתכנסת לחקר עניין שהכנסת קבעה ונמצא על סדר היום הציבורי. עד היום הוקמו בישראל 26 ועדות חקירה פרלמנטריות.

הקמה: הקמת הוועדה וקביעת תחום פעולותיה וסמכויותיה נעשית על ידי הכנסת, וצריכה להיות מאושרת במליאה. הרכב הוועדה צריך להיות תואם את המפתח המפלגתי הקיים. בוועדה עד 11 חברים.

סמכויות: החוק לא מפרט מה הסמכויות המוקנות לוועדת חקירה פרלמנטרית. על פי הנוהג שהתקבע, יש לה סמכויות דומות לזו של ועדה קבועה בכנסת: זימון עובדי מדינה וגופים ציבוריים, אותם יכולים להחליף גם הממונים עליהם. כוחה לחייב עדים להופיע מולה מוגבל, ולא לדרוש מידע חסוי. דיוני הוועדה פומביים בדומה לדיוני שאר ועדות הכנסת.

מסקנות: הוועדה נדרשת להניח על שולחן הכנסת את מסקנותיה, בצירוף עמדת המיעוט, והיא רשאית להגיש גם דו"ח ביניים. הוועדה מסיימת את תפקידה לפי החלטתה, או שהכנסת שמינתה אותה מתפזרת.

מבקר המדינה

למבקר המדינה יש אפשרות להחליט על "ביקורת מיוחדת", כלומר, פעילות ביקורת שחורגת מלו"ז העבודה הרגיל שלו לבדיקת אירוע ספציפי קרוב לזמן התרחשותו.

הקמה: פעולת הביקורת נפתחת בהתאם להחלטת מבקר המדינה. מבקר המדינה צפוי להודיע בימים הקרובים אם בכוונתו לבקר את האסון במירון.

סמכויות: המבקר רשאי לבקש חומרים, מסמכים, נתונים והסברים מכל גופי המדינה. בסיס הביקורת שלו מורכב מנתונים והוא אינו גובה עדויות.

מסקנות: המבקר מפרסם דו"ח מיוחד שמוגש לוועדה לביקורת המדינה, יחד עם המלצות לתיקון. הביקורת שלו מתמקדת בהיבטים חוקיים ונורמטיביים ולא מכילה המלצות אישיות.