דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי כ"ד באייר תשפ"א 06.05.21
23°תל אביב
  • 22°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 21°חיפה
  • 21°אשדוד
  • 22°באר שבע
  • 29°אילת
  • 24°טבריה
  • 18°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
אסון במירון

דעה / אסור להסתפק במירון. צריך לבדוק את כל הקצוות הפרומים במדינת ישראל

אין במדינה גוף מתכלל שדואג להיערכות לרעידת אדמה, אין תכנית להצפות בשטחים עירוניים, אין טיפול בכפרים הלא מוכרים בנגב; וזו רשימה חלקית בלבד

יום אבל לאומי. הדגלים בחצי התורן (צילום: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ)
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

תחזית: בשנה הבאה דרך היציאה מרחבת חסידות תולדות אהרון, שבה נרמסו למוות 45 אנשים, תהיה בטוחה. שוטרים וסדרנים יציפו את הר מירון, ומספר המשתתפים יוגבל. השינויים יתקבלו עוד לפני שוועדת בדיקה או חקירה תסיים את תפקידה. הפצצה המתקתקת שנקראת הר מירון כבר התפוצצה.

אירועי המירון חייבים להיבדק, והאחראים למחדל, בצורה ישירה או עקיפה – בהחלטות שקיבלו או בהימנעותם מהחלטה – צריכים לתת את הדין. אם לא בפני בית המשפט, בפני הציבור. הבדיקה צריכה להיות יסודית ולא לעצור בש.ג., אלא בכל המערכות החוקיות והנורמטיביות שבהן יכול היה אסון צפוי כל כך להתרחש.

משפט אחד בהודעת השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, שהצהיר על "אחריות ללא אשמה" לאירוע, מזדקר ומעיד על תפיסת האחריות הבעייתית של מקבלי ההחלטות: "האסון הזה קרה השנה, אבל יכול היה לקרות בכל שנה אחרת". כל אסון הוא צירוף של נסיבות מקריות ופרצות שקיימות, לפעמים שנים רבות. זו האחריות המצופה מבעל תפקיד: לא להיות חותמת גומי, אלא לעבור על התכניות במסרקות ברזל ולזהות את החורים, גם את אלה שהיו שם לפניו.

אבל בדיקת אסון המירון אינה מספיקה, ולא בהכרח תעזור לקורבנות האסון הבא. עוד לפני שהחלה בדיקה מעמיקה, דבר אחד כבר ברור: איש לא אחראי לחגיגות בהר המירון. המשטרה מילאה את החלל שנוצר מחוסר היכולת של משרדי הממשלה, גופי ההקדש ומנהיגי ציבור חרדים להכריע בשאלה פשוטה: מי אחראי על הכינוס האנושי הגדול ביותר בישראל.

***

קשה שלא לחשוב על האסון בנחל צפית, שבשבוע שעבר צוינו שלוש שנים להתרחשותו. בימים אלה מתנהל משפט בנוגע לאחריותם של מנהל המכינה והמדריך הנאשמים בגרימת מוות בקלות דעת, אבל הבעיה המערכתית שליוותה את האסון טרם טופלה במלואה. מלבד טלאי ספציפי לעניין הטיולים והקשר עם חדר המצב, האחריות על המכינות הקדם צבאיות עדיין לא הוסדרה בחוק. לאחרונה הקים השר צחי הנגבי ועדת בדיקה ממשלתית.

ח"כ אפרת רייטן (עבודה), שליוותה לפני שנבחרה לכנסת את משפחות צפית בהליך המשפטי, התייחסה לדברים באולפן חדשות 13 אתמול (שבת): "זה אותם מחדלים של עצימת עיניים שנמשכת לאורך שנים. גם משפחות צפית וגם המשפחות שקוברות עכשיו את מתיהן. עניין האשמה פחות חשוב ברגעים האלה. בואו נתחיל לדבר על התרבות שלא יהיה בסדר. לא לסמוך על דברים שיסתדרו".

שני האסונות שונים מאד אחד מהשני, אבל יש להם יסוד משותף: שניהם התרחשו באזור הדמדומים של אחריות המדינה. שניהם התנהלו במערכת היחסים בין מדינה לגופים עצמאיים, שאמורים להיות באחריותה ותחת סמכותה. בשני המקרים הסתלקותה של המדינה יצרה מרחב מופקר. בשניהם, מעבר לאחראים הישירים בשטח, אין על מי להצביע, לפחות לא כנושא באחריות הפלילית.

***

רייטן קראה להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את נסיבות האסון. זו קריאה חשובה. רק לוועדת חקירה ממלכתית יהיו הסמכויות לבחון את הנסיבות ארוכות השנים שהובילו לאסון הצפוי ביותר בארץ. אבל אסור להסתפק במירון. צריך לבדוק את כל הקצוות הפרומים במדינת ישראל.

אין במדינה גוף מתכלל שדואג להיערכות לרעידת אדמה, שכל הגורמים משוכנעים שתבוא; אין תכנית פעולה גם להצפות בשטחים עירוניים, תופעה שעל פי תחזיות אמורה להתגבר בשנים הקרובות; הכפריים הלא מוכרים הם החצר האחורית של ישראל, אבל הם שם וניתן להבחין בהם בכל נסיעה בכבישי הנגב. וזו רשימה חלקית ביותר.

דו"חות מבקר המדינה שנותרו מיותמים, ועדות בדיקה פנימיות שהסתיימו בכלום, דיונים שכבר התקיימו בכנסת או בממשלה – תמיד יש סיבות ותירוצים. אבל תקציב, כוח אדם, שיקולים פוליטיים כאלה ואחרים, אסור שיהיו סוגיה. צריך למנוע את האסון הבא.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות