דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי כ"ד באייר תשפ"א 06.05.21
23°תל אביב
  • 22°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 21°חיפה
  • 21°אשדוד
  • 22°באר שבע
  • 29°אילת
  • 24°טבריה
  • 18°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך ורווחה

פסיכולוגית חינוכית: "אני נדרשת להשתתף ביותר ועדות בחינוך המיוחד, כשהשטח זועק מצרכים בעקבות הקורונה"

הפסיכולוגים החינוכיים מאיימים בעיצומים במחאה על עומס שגרמה הרפורמה בחינוך המיוחד | ד"ר נועם יצחקי, העובדת בעיריית נתיבות: "זה הגיוני שאני אהיה רק פעמיים בחודש בבית הספר, ולא ארבע פעמים, בגלל שאני בוועדות?"

הפגנת פסיכולוגים מתמחים כנגד רפורמה בתקצוב השכר למתמחים מול מרכז לבריאות הנפש בדרום תל אביב, 22 בדצמבר 2020. (צילום: דפנה איזברוך)

"יש יותר ועדות בחינוך המיוחד, והן יותר ארוכות. אם זה נשאר ככה, אנחנו רוצים להיות מתוגמלים בהתאם", אומרת ד"ר נועם יצחקי, פסיכולוגית חינוכית בשירות הפסיכולוגי-חינוכי של עיריית נתיבות. "כמובן שזאת התקופה הכי לא מתאימה להיות בוועדות. השטח זועק מצרכים בעקבות שנת הקורונה הזאת. זה הגיוני שאני אהיה רק פעמיים בחודש בבית הספר, ולא ארבע פעמים, בגלל שאני בוועדות?".

הפסיכולוגים החינוכיים, המאוגדים בהסתדרות המח"ר, הודיעו בשבוע שעבר שינקטו עיצומים אם לא יימצא פתרון לריבוי הוועדות בהן הם נדרשים להשתתף. לפני שנה הם הכריזו סכסוך עבודה, ולאחר שהשיחות בנושא לא הובילו להסכמות, הם מאיימים להפעיל אותו. "ניסינו לדבר עם משרד החינוך ועם מרכז השלטון המקומי, שהוא המעסיק הישיר שלנו, וזה לא צלח", אומרת יצחקי. מחר (רביעי) הם יקיימו כינוס מחאה בזום.

תפקידן של הוועדות לזכאות ואפיון בחינוך המיוחד, שבעבר נקראו ועדות השמה, השתנה עם יישום הרפורמה בחינוך המיוחד שהחל בשנה שעברה. עד הרפורמה היה תפקיד הוועדות לקבוע האם תלמיד יעבור לכיתה מיוחדת לתלמידים עם לקויות למידה. לאחר הרפורמה התרחב תפקיד הוועדות במספר היבטים: הראשון הוא הרחבת הלקויות המדוברות בוועדה, והשני הוא האפשרות להמיר את ההעברה לכיתה מיוחדת לזכאות לשעות שילוב, שהן שעות לימודיות בהן התלמיד מקבל סיוע פרטני או קבוצתי. בעקבות זאת מגיעים לוועדה תלמידים ששלוש שעות השילוב שיש להם במערכת אינן מספיקות, מה שמגדיל את היקף הישיבות, ללא תגמול לפסיכולוגים ועל חשבון נוכחות בשטח בבתי הספר.

הוועדות פועלות במסגרת הרשות המקומית. יו"ר הוועדה הוא עובד משרד החינוך בעל מומחיות בחינוך מיוחד, וחבריה הם מנהל מחלקת החינוך המקומית, מפקח של משרד החינוך על החינוך המיוחד, מפקח של משרד החינוך על החינוך הרגיל, נציג ההורים (הורה שילדו לומד בחינוך המיוחד והומלץ על ידי ארגוני ההורים בחינוך המיוחד) ופסיכולוג חינוכי.

למרות שהפסיכולוגים החינוכיים נדרשים להשתתף בוועדות, שיקול הדעת המקצועי שלהם מוגבל. "פיילוט של הרפורמה החל בשנה שעברה במחוז צפון, והקולגות שלי סיפרו על ועדות קשות מאוד", אומרת יצחקי, "שהיו"רית של הוועדה, המפקחת המחוזית אומרת להם מה מכסת הילדים שהם יכולים לאשר. ואז, מה המשמעות המקצועית שלהם? אם הופכים את הוועדות למופע בירוקרטי, אז הפסיכולוגים החינוכיים מרגישים חסרי משמעות".

יצחקי מדגישה שהמאבק של הפסיכולוגים החינוכיים הוא חלק ממאבק גדול יותר על הפסיכולוגיה הציבורית, שסובלת מהיעדר תקנים גם במערכת החינוך וגם במערכת הבריאות. "אנחנו תלויים זה בזה. אם למשל יש לי נערה אובדנית, אני אלווה אותה במערכת, ואני זקוקה לפסיכולוג קליני בקופת החולים. המהלך הזה של רפורמה שלא לוקחת בחשבון את הפסיכולוגים החינוכיים שוודאי יושפעו ממנה, היא המשך ישיר של ייבוש תקציבי הפסיכולוגיה הציבורית".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות