הצעת החלטת הממשלה שהניח השבוע שר הביטחון בני גנץ לרפורמת 'נפש אחת' בטיפול בנכי צה"ל כוללת תוספת תקציב מיידית של 350 מיליון שקלים לאגף השיקום במשרד הביטחו וכן 60 תקני עובדים קבועים לאגף, ו-18 תקני קבע ליחידות בצה"ל המסייעות לנכי צה"ל. יישום כל מרכיבי הרפורמה ידרוש על פי ההערכה המוצגת בתכנית כ-910 מיליון שקלים בשנה.
בנוסף כוללת ההצעה בחינה מחודשת של מודל התגמולים לנכי צה"ל וקידום מודל שיבטל את מבחן ההכנסה לנכי צה"ל, בחינת אופן ההכרה בנכי צה"ל, שיפור המענה לנפגעי פוסט טראומה ודרכים נוספות לשיפור הסיוע לכלל נכי צה"ל. במסגרת ההצעה מוצע גם להפריד את תקציב אגף השיקום מכלל התקציב של משרד הביטחון.
למרות שמרכיבי ההצעה הוסכמו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהתחייב לאשר בממשלה רפורמה בטיפול בנכים עד ראשון השבוע, כשגנץ הניח את המסמך על שולחן הממשלה הוא נתקל בהתנגדות של משר האוצר ושר האוצר עקב 'היעדר מקור תקציבי' ליישומה, והיא לא עלתה לאישור הממשלה. למסמך המלא הקישו כאן.
שר האוצר ישראל כ"ץ הודיע היום כי ״אנשי משרד רה״מ, הבטחון והאוצר נועדו אתמול עד השעות הקטנות של הלילה, יחד עם ראשי ארגון נכי צה״ל, כדי לגבש תוכנית מוסכמת, כולל תקצוב ולוחות זמנים, לטובת הטיפול בנכי צה״ל. הנחיתי את אנשי האוצר לעשות הכל כדי להגיע לסיכומים.״
מדובר בשינוי בעמדתו של כ"ץ, שרק אתמול (ג') הודיע כי הרפורמה אינה מקובלת על אנשי משרדו ועל היועץ המשפטי לממשלה. כ"ץ הציג אתמול הצעת החלטה מקוצצת לרפורמה שגובשה במשרדו, לפיה תקציב אגף השיקום יגדל השנה ב-150 מיליון שקלים בלבד, שמחציתם תמומן מקיצוצים בסעיפי תקציב משרד הביטחון, ובשנים הבאות יוגדל התקציב ב-300 מיליון שקלים. עם זאת, הבוקר הודיע כ"ץ כי מתנהל משא ומתן בין המשרדים, וכי הנחה את אנשי משרדו להגיע לסיכומים.
הרפורמה גובשה בעקבות מאבק שניהל ארגון נכי צה"ל במשך מספר חודשים בדרישה לרפורמה בטיפול בנכי צה"ל, שעלה למרכז הבמה הציבורית בעקבות המקרה הטראגי בו הצית עצמו איציק סעידיאן, נכה צה"ל המתמודד עם פוסט טראומה, מול משרדי אגף השיקום של משרד הביטחון בפתח תקווה לפני כשלושה שבועות. בעקבות זאת התחייבו נתניהו וגנץ ליישום רפורמה מיידית באגף השיקום ובטיפול בנכי צה"ל. הרפורמה מבוססת בין היתר על דו"ח ועדה בראשות האלוף במיל' איל בן ראובן שהמליצה למנכ"ל משרד הביטחון על שינויים נרחבים באגף השיקום.
שיפור מיידי של המענה לנפגעי פוסט טראומה
מסמך ההצעה של גנץ כולל החלטה על קידום הרפורמה "נפש אחת", שמטרתה "להביא לשיפור משמעותי של הטיפול והשיקום הניתנים לנכי צה"ל ומערכת הביטחון". היא כוללת קידום שינויים מידיים שיתאפשרו מכוח החלטת הממשלה, אישור לקידום שינויים נוספים בהליכי חקיקה, והחלטה על הקמת ועדות בדיקה שימליצו על אופן הביצוע של חלק מהשינויים בפעילות האגף.
לפי ההצעה, למשרד הביטחון יוקצה תקציב תוספתי שנתי, לבסיס תקציב הביטחון, של 350 מיליון שקלים לשנת התקציב 2021 ואילך, לצורך "מתן מענה מיידי לצורכי הטיפול והשיקום של נכי צה"ל ומערכת הביטחון, בדגש על נפגעי פוסט טראומה (PTSD) ובני משפחותיהם, וזאת בהתאם לסדרי עדיפות שיקבע מנכ"ל משרד הביטחון בשיתוף ובשקיפות עם ארגון נכי צה"ל".
350 מיליון השקלים כוללים תוספת של 60 תקנים לאגף שיקום נכים במשרד הביטחון, המיועדים בעיקרם לעובדים בתחומי השיקום, הטיפול הרפואי והרווחה, במטרה להביא ל"שיפור משמעותי של השירות לזכאים, ובכלל זה קיצור משך הזמן לטיפול בבקשות להכרה לפי חוק הנכים". בנוסף מוצע להוסיף של 15 תקני קבע למחלקת נפגעים של צה"ל לצורך הקמת ענף טיפול בנכים, ותוספת של 3 תקני קבע ייעודיים ליחידה לתגובות קרב בחיל הרפואה של צה"ל, לטובת שיפור המענה הטיפולי לנפגעי פוסט טראומה והגברת שיתוף הפעולה בין היחידה לבין אגף שיקום נכים.
עיגון הזכאויות בחוק, וסוף למבחני ההכנסה כתנאי לתגמולים
הצעת ההחלטה קובעת כי הממשלה תטיל על שר הביטחון לקדם בתוך שלושה חודשים את תיקוני החקיקה הנדרשים הנוגעים לסל הזכאויות הניתן לנכי צה"ל ומערכת הביטחון, ושינויים נוספים בהסכמת ארגון נכי צה"ל. הנכים ממתינים לעיגון ההטבות בחקיקה משנת 2012, אז נקבע כי זכויות נכי צה"ל יוקפאו עד לאישור תיקון חקיקה שיסדיר את כלל ההטבות והזכאויות הקיימות כיום וחלקן אינו מוסדר בחוק תיקון זה קודם במהלך הכנסת העשרים, אך לא נחקק סופית עד היום.
בנוסף כולל המהלך את ביטול מבחן ההכנסה כתנאי לחלק מהתגמולים לנכים, וקביעת התגמול לפי הפגיעה בכושר העבודה בלבד, כפי שהמליצה ועדה בראשות תא"ל (מיל') ראם עמינח, לשעבר היועץ הכלכלי לרמטכ"ל. לפי ההחלטה, בתחילה תקודם הוראת שעה (חקיקה זמנית) שתעדכן את מבחני ההכנסה הקיימים, ובמקביל תיבחן הצעת חוק ממשלתית ליישום המודל שהציעה הועדה בראשות תא"ל (מיל') ראם עמינח שעיקרו קביעת תגמול חדש (במקום תגמולי המחייה הקבועים הקיימים כיום בחוק הנכים) שיינתן לפי מידת הפגיעה בכושר העבודה עקב הנכות וללא תלות במבחני הכנסה או בשאלה האם הנכה עובד בפועל אם לאו.
סיוע משפטי חינם לנכי צה"ל
בנוסף כוללת ההצעה הסדרה של זכאות לסיוע המשפטי באמצעות משרד המשפטים לנכי צה"ל שיבחרו בכך, מבלי שיידרשו לעמוד במבחני ההכנסה הקבועים בחוק הסיוע המשפטי. כיום נאלצים נכי צה"ל להסתייע בעורכי דין לשם מימוש זכויותיהם בוועדות הרפואיות של אגף השיקום ובבתי המשפט, בעלויות של עשרות אלפי שקלים. לפי ההצעה, חקיקה זו תקודם בהסכמת שר המשפטים.
בתי הלוחם
ההצעה כוללת גם תוספת חד פעמית של 30 מיליון שקלים לתקנת התמיכה העוסקת בשיקום נכי צה"ל ומממנת את בתי הלוחם של ארגון נכי צה"ל, שהם מרכזי שיקום לנכים. לפי ההצעה, העברת הכספים תתבצע בתוך 60 ימים, כש-20 מיליון שקלים יגיעו מתקציב משרד האוצר ו-10 מיליון שקלים יגיעו ממשרד הביטחון.
בנוסף מוצע כי הממשלה תבחן את אופן מימונם של בתי הלוחם, וכן מסגרות המבצעות פעילות דומה, לרבות באמצעות הסדרה בחקיקה. כיום בתי הלוחם מקבלים תמיכה ממשלתית באמצעות תקנות תמיכה, ויתר תקציבם מגיע מארגון נכי צה"ל ומתרומות.
הפרדת תקציב השיקום מתקציב הביטחון
בהחלטה מוצע לקדם חקיקה להפרדת תקציב אגף שיקום נכים מתקציב הביטחון כך שתקציב אגף השיקום יוגדר בסעיף תקציבי נפרד מתקציב הביטחון. בהצעת ההחלטה נכתב כי קידום החקיקה ייעשה בתיאום עם שר האוצר.
בחינת זכאויות דיור ורכב, רפורמה בוועדות הרפואיות, נציבות תלונות
לרפורמה מרכיבים רבים נוספים, שלפי החלטת הממשלה שר הביטחון יציג לממשלה בתוך שלושה חודשים המלצות אופרטיביות למימושם, תוך פירוט המשאבים הנדרשים לכך. במסגרת זאת יבחן שר הביטחון את הסוגיות שיפורטו להלן, ויגיש המלצות בעניינן שיובאו לאישור הממשלה בתוך שלושה חודשים.
-
- שיפור השירות באגף השיקום ומעבר לשירות דיגיטלי: קידום רפורמה סדורה אשר תוביל לשיפור מיידי באיכות השירות המוענק לנכי צה"ל ומערכת הביטחון על ידי אגף שיקום נכים, הן בהיבט של תודעת השירות, הן בהיבט של קיצור וייעול הליכים בירוקרטיים, בין היתר, באמצעות מעבר לשירות דיגיטאלי;
- רענון הזכאויות לרכב וניידות: הקמת ועדה מקצועית בשיתוף עם ארגון נכי צה"ל לבחינת סל הזכאויות בתחום הרכב והניידות, וזאת נוכח השינויים הטכנולוגיים והאחרים בשוק כלי הרכב ;
- רענון הזכאויות לדיור: סל הזכאויות הניתן כיום לנכים בתחום הדיור בשים לב לשינויים בשוק הנדל"ן ועליית מחירי הדיור;
- הכרה במחלות שונות בהן לקו נפגעי פוסט טראומה בהתאם להמלצות פאנל מומחים בלתי תלוי, שיבחן את הקשר הסיבתי הרפואי בין הפוסט טראומה לבין אותן מחלות;
- ייעול "שער הכניסה" ותהליכי ההכרה בנכי צה"ל בדגש על ייעול וקיצור הליכי הטיפול בבקשות להכרה של לוחמים ומי שנפצעו באירוע מבצעי או באימונים ללחימה, לרבות הסדרת ממשקי הפעולה מול צה"ל;
- בחינת אופן פעולתן של הועדות הרפואיות הפועלות מכוח חוק הנכים והדרכים לשיפור הליכי עבודתן וייעולן ;
- הקמת נציבות תלונות נכי צה"ל ומערכת הביטחון כגוף בלתי תלוי במשרד הביטחון שיבחן את תלונות הנכים;
- הקמה של מועצה לאומית לפוסט טראומה שייעודה לערוך מחקרים בתחום ולקבוע את הקווים המנחים לטיפול בנפגעי פוסט טראומה בהתאם להתפתחויות המדעיות בתחום. נושא זה ייבחן בתיאום עם שר הבריאות.
- הקמת של יחידת מחקר באגף שיקום נכים לרבות פירוט סמכויותיה ותפקידיה, בדומה לאגף המחקר הפועל במסגרת המוסד לביטוח לאומי.
- השוואת יחס הרופאים והעו"ס המטפלים בנכי צה"ל למוסד לביטוח לאומי: להטיל על משרד הביטחון, בשיתוף עם משרד האוצר ונציבות שירות המדינה, לבצע עבודת מטה לשם הגדרת תוספת תקנים הנדרשת למילוי משימותיהם של משרד הביטחון וצה"ל בתחום שיקומם של נכי צה"ל ומערכת הביטחון לטובת שיפור משמעותי של השירות הניתן לנכים, במתכונת יחס בין עובד לבין ציבור מטופלים ופונים הדומה לזה הקיים במוסד לביטוח לאומי ובגופים מקבילים אחרים ,וזאת בנוסף לתוספת התקנים כאמור בסעיף 2 לעיל .
מימון הרפורמה: 910 מיליון שקלים בשנה, מחוץ לתקציב הקיים
מאחר שחלק ממרכיבי ההצעה דורשים בירור, עבודת מטה והקמת ועדות שונות, ההחלטה נוקבת בהערכה לגבי העלות הכוללת של יישומה, שרלבנטית רק לשנת התקציב הבאה: 910 מיליון שקלים בשנה, ועוד כ-325 מיליון ששקלים כסכום חד פעמי. לפי ההצעה, לנוכח הדחיפות לקדם חלק מרכיבי הרפורמה כבר עכשיו, יוקצה למשרד הביטחון באופן מיידי תקציב תוספתי של 350 מיליון שקלים, שישמש גם לתוספת מיידית של תקני כוח האדם באגף שיקום נכים ובצה"ל.
לפי ההצעה, כלל המשאבים הדרושים למימוש ההחלטה, לרבות תקנים והוצאות כוח אדם, "יהיו מעבר לכל מסגרת תקציבית או מגבלת הוצאה/שיאית בהן מוגבלים צה"ל או משרד הביטחון מכוח חוק או סיכומים קודמים". נקודה זו היא סלע מחלוקת בין משרד האוצר למשרד הביטחון, מכיוון שבאוצר דורשים שהרפורמה תמומן לפחות בחלקה מהסטת כספים בתוך תקציב הביטחון, ומקיצוץ רוחבי.
בהחלטה נקבע כי המשך יישום הרפורמה בשנים העתידיות והצעדים הנוספים הנדרשים להשלמתה יובאו לאישור הממשלה יחד עם המשאבים התוספתיים הדרושים ליישומה. עד לאישורו בכנסת של תקציב המדינה לשנת 2021, כל הקצאות התקציבים לפי החלטת הממשלה יהיו כפופות להוראות החוק החלות על תקציב המשכי, לפיהן כל הוצאה החורגת ממסגרת התקציב תאושר על ידי החשב הכללי.
קידום הליכי החקיקה והצעדים ליישום הרפורמה כמפורט בהחלטה זו ייעשה בשקיפות ותוך שיתוף ארגון נכי צה"ל.
