נר שמן נדיר העשוי ברונזה ומעוצב כחצי פרצוף גרוטסקי, התגלה ביסודות של מבנה המתוארך לתקופה הרומית – לאחר חורבן בית המקדש השני (בין סוף המאה הראשונה לספירהלאמצע המאה השניה) במסגרת חפירות בגן הלאומי עיר דוד שבירושלים.

הנר שהתגלה ביסודות המבנה. הוטמן כדי להביא מזל. (צילום: קובי הראתי, עיר דוד)

הארכיאולוגים ארי לוי וד"ר יובל ברוך מרשות העתיקות,  אמרו כי ייתכן שהנר, אשר הוטמן ביסודותיו של מבנה גדול אשר נבנה על גבי דרך עולי הרגל, שימש כמנחת יסוד, ונועד להביא מזל ליושבי המבנה: "הטמנת 'נר המזל' למרגלות המבנה עשויה להעיד על חשיבותו של המבנה, אולי ככזה ששמר על בריכת השילוח – המקור המרכזי של מים חיים בתוך העיר.

"מנחות יסוד, שרווחו בעולם העתיק, נועדו למזל, ולהבטיח את המשך קיומו של המבנה והיושבים בו, והן הוטמנו בדרך כלל מתחת לרצפות של מבנים או ביסודות".

מדובר למעשה בחציו של נר, שניצק לתוך תבנית מפוסלת בצורת חצי פרצוף של דמות גבר מזוקן בעל חזות גרוטסקית. פיית הנר מעוצבת כמעיין חצי סהר, והידית, המשוכה מעלה, מעוצבת בצורה של צמח האקנתוס (קוציץ סורי). העיטור המופיע על גבי הנר מזכיר מוטיב אומנותי רומי שכיח, כשל מסיכת התיאטרון.

לדברי הארכיאולוגים, "נר זה הוא ממצא ייחודי ביותר, וככל הידוע הראשון מסוגו שהתגלה בארץ. ייחודו של החפץ הנוכחי הינו בכך שמדובר בחצי פרצוף". בנוגע לצורה הייחודית, החוקרים אינן בטוחים במשמעותה. לדבריהם ייתכן כי מדובר בעניין פרקטי, שאפשר חיבור הנר לחפץ בעל דופן שטוחה או לקיר כמעין מנורת קיר, אבל גם אין לשלול את האפשרות כי מדובר בחפץ ששימש בריטואל טקסי כלשהו.

ארי לוי, מנהל החפירות בשטח מטעם רשות העתיקות, אמר ש"המבנה שביסודותיו נחשף הנר, נבנה על גבי דרך עולי הרגל משלהי ימי הבית השני. בנייתו של מבנה מסיבי שכזה בתקופה שלאחר חורבן ירושלים היהודית, מלמדת על עוצמת ההתיישבות בגבעת עיר דוד וחשיבותה של הגבעה גם לאחר חורבן הבית". ייתכן שחשיבות המבנה, והצורך לברך את פעילותו במזל ע"י הטמנת מנחת יסוד, נבעה מהקרבה לבריכת השילוח, אשר שימשה גם בתקופה הרומית מקור מרכזי ויחיד של מים חיים בתוך העיר".

המבנה שעל הרחוב המדורג בעיר דוד, אשר ביסודותיו נחשף הנר. (צילום: קובי הראתי, עיר דוד)

לאחר שנמצא הנר, הוא נמסר לטיפול ולשימור במעבדת המתכת של רשות העתיקות בידיו האמונות של איליה רזניצקי. במהלך הטיפול בנר הנדיר, התגלתה תגלית מרגשת נוספת – בתוך חלל הנר נמצאה פתילת הנר, שנשתמרה באופן נדיר. הפתילה, שהיא כאמור ממצא נדיר ביותר, נמסרה לבדיקה של הד"ר נעמה סוקניק, אוצרת ממצאים אורגניים ברשות העתיקות.

בבדיקה מתחת למיקרוסקופ, זיהתה הד"ר סוקניק כי מדובר בפתילה עשויה פשתן. בהמשך המחקר, יבקשו החוקרים לגלות האם נותרו על הפתיל שרידי שמן, ומכאן ללמוד האם הנר היה בשימוש, ואם כן, באיזה שמן השתמשו כדי להאיר אותו.

הנר שהתגלה ביסודות המבנה. "נרות ברונזה מעוטרים התגלו בכל רחבי האימפריה הרומית" (צילום: קובי הראתי, עיר דוד)

לדברי ד"ר יובל ברוך מרשות העתיקות, "נרות ברונזה מעוטרים התגלו בכל רחבי האימפריה הרומית. על פי רוב, נרות שכאלה ניצבו על גבי פמוטים מסוגננים או שנתלו בשרשרת. באוספים מוכרים אלפי פריטים של נרות ברונזה, רבים מהם מיוצרים בדמויות מורכבות, המלמדות על החופש האומנותי שאומני המתכת הרומיים לקחו לעצמם. בתוך כך, חצי הנר, ולמעשה חצי הפרצוף, שהתגלה בעיר דוד, הוא חפץ נדיר ביותר, שכמותו ידועים בודדים בלבד בעולם כולו, והוא הראשון מסוגו שהתגלה בירושלים".