הערה קטנה של שרת האוצר האמריקנית ג'נט ילן על אפשרות תאורטית ועתידית להעלאת ריבית, תחום שכלל אינו באחריותה, שלחה את הבורסה לירידות, את הדולר לעליות ויצרה מגוון אירועים כלכליים מסביב לעולם. על הדרך, היא חשפה שוב שלמרות אופטימיות מתגברת ביחס להתאוששות טובה מהקורונה והגאות בשוק ההון, היסודות של המערכת הכלכלית העולמית שבריריים.
הדברים נאמרו באירוע של מגזין האטלנטיק ביום שלישי. ילן אמנם לא קובעת יותר את המדיניות המוניטרית, אבל המעמד שלה כמובילת המשק האמריקאי, יחד עם הניסיון שלה בניהול הבנק המרכזי הופכים כל מילה שהיא אומרת לדרמטית בעבור המשקיעים בשוק ההון. בוול סטריט יש אנשים שמקבלים שכר נאה רק כדי לעקוב אחרי כל מילה שיוצאת לנגידה לשעבר מהפה ולנתח אותה- מה שהופך כל התבטאות שלה לקריטית בעבור השווקים.
משפט אחד קטן, שהוצא במידה רבה מהקשרו, הוא שעורר את הפניקה. "יתכן שהריביות יצטרכו לעלות במידת מה כדי לוודא לחלוטין שהמשק שלנו לא מתחמם יותר על המידה, למרות שההוצאה הנוספת (מתכניות ההשקעה של ממשל ביידן) קטנות יחסית לעומת גודל הכלכלה" אמרה ילן, והוסיפה: "אז זה עשוי לגרום להעלאות ריבית צנועות ביותר".
בתגובה מידית לדברים שערי המניות בארה"ב ובעולם נפלו בצורה החדה ביותר מאז חודש מרץ האחרון. במקביל הדולר התחזק מול מטבעות אחרים. התגובה הייתה חריפה מספיק כדי להחזיר את ילן להצהרה נוספת, בה הדגישה כי כוונתה לא הייתה להזהיר מפני עליות ריבית, אלא דווקא להקל על החששות מפני התחממות יתר של הכלכלה האמריקאית. "אני לא מאמינה שתהיה בעיה באינפלציה (שתגרום להעלאות ריבית), אך אם כן תהיה, אפשר לסמוך על הפד שיעשה משהו בנידון" היא אמרה.
השבריריות שמתחת לצמיחה
התזזיתיות של המשקיעים בשוק ההון מפתיעה דווקא בגלל שמה שאמרה שרת האוצר האמריקנית כמעט אינו חורג מדף המסרים הרגיל של ההנהגה הכלכלית. היא לא צפתה שהריביות יעלו בקרוב, או שהמדיניות הפיסקלית תוביל לעלייה באינפלציה. היא חזרה על הטון המרגיע שבו היא נוקטת מזה חודשים ואמרה ש"ההוצאה המתוכננת הנוספת קטנה יחסית לגודל המשק". מה שילן בסך הכל אמרה הוא המובן מאליו – במידה ויורגשו השפעות אינפלציוניות, הבנק המרכזי יפעל בהתאם.
מה שראינו השבוע דומה לתגובות של השוקים באמצע העשור הקודם, כשהבנקים המרכזיים ברחבי העולם החלו באיטיות לצמצמם את המדיניות המרחיבה שבה החלו לנקוט עם משבר הסאב פריים בארה"ב. בשנת 2013, אחרי 4 שנים של מדיניות מוניטרית סופר מרחיבה בהם הפד נקט לראשונה במדיניות ההרחבה הכמותית, נודע לראשונה לשווקים שבבנק שוקלים להפסיק את הסיוע המוניטרי חסר התקדים. חשוב להדגיש שמעבר לריביות האפסיות הבנק המרכזי, נשפכו מיליארדים לשוק ההון דרך רכישות אג"ח ממשלתית בשוק המשני שהפך את מחיר הלוואת הכספים בשוק לנמוכה בקנה מידה היסטורי. המשקיעים והגופים הפיננסים נהנו במיוחד מהמצב הזה, ולא אהבו את המחשבה שמדיניות הזרמת הכספים לשוק תסתיים- בלשון המעטה.
מה שקרה ב-2013 כשהפד רמז על האפשרות לראשונה קיבל את השם "טאפר טנטרום" ("Taper tantrum") התקף זעם כתוצאה מצמצום הסיוע. הזעזוע בשוק גרם לזינוק בתשואות האג"ח הממשלתית, ועורר את החשש מפני כך שהשוקים פשוט לא יסבלו יותר מדיניות מוניטרית "רגילה". הזעזוע הוביל את הפד ככל הנראה למדיניות מתונה יותר של צמצום הסיוע, ולמעשה הוא לא נפסק לחלוטין בשום שלב. ב-2020 כשהתחיל משבר הקורונה, הריביות ירדו שוב והסיוע בדמות הרחבה כמותית חודש.
שוקי ההון נהנו מהקורונה, בלשון המעטה- מדדי המניות זינקו והכסף שהפד הזרים לשוקי ההון הוא מנוע רווחים משמעותי לוול סטריט. יכול להיות שהתזזיתיות של השוקים נובעת לא רק מהפחד שהאינפלציה תרים שוב את הראש אחרי עשורים, אלא גם מכך שההתאוששות תביא להפחתת הסיוע המוניטרי של הפד, ולסוף החגיגה של השנה האחרונה בוול סטריט.
מתחת לתחזיות הצמיחה החזקות, המערכת הכלכלית העולמית מתודלקת על ידי הזרמה בלי פוסקת של כסף, הזרמה שכל רמז קל שבקלים לגבי סיומה צובע את המסכים באדום. התחזית האופטימית היא שלקראת חזרת הריביות יתרחש תיקון קטן, השוק יתמחר את חזרת הריבית, והכלכלה תחזור לשגרה.
לפי התחזית הפסימית, התידלוק ארוך השנים של שוק ההון בכסף זול יוצר בועת ענק, שתתפוצץ ברגע שהזרמת הכסף תפסיק. במקרה זה, נראה הצפת הכסף מחביאה תחתיה בעיות כלכליות עמוקות, שיתגלו ברגע שהמוזיקה תפסיק. התייצבותה המהירה של ילן לחזור בה מהערתה מראה שלא נראה שמישהו מתכוון לבדוק אילו מהסברות נכונה.
