שני פסקי דין נקבעו נגד חברת רמי לוי שיווק השקמה בעקבות התנהלותה בשנת 2016. הראשון נפסק על ידי בית הדין לעבודה בשנת 2017, שקבע כי החברה תשלום 1.5 מיליון שקלים פיצויים בגין הפגיעה, ולמעשה החיסול, של התאגדות העובדים בחברת הבת שיווק השקמה. השני נפסק אתמול על ידי בית משפט השלום שקבע קנס של 600 אלף שקלים ופיצויים בסך 200 אלף שקלים בגין האזנות לטלפונים סלולריים על ידי בכירי החברה.

כשבית הדין לעבודה דן בתיק הפגיעה בהתארגנות, לא היו בידיו ההוכחות שההנהלה במסגרת מאבקה בעובדיה, חצתה גם את גבולות החוק הפלילי כשהיא מנצלת את מאגרי המידע הסלולריים שהיו בידיה, לצורך ניטור ומעקב אחר פעולותיה של מובילת ההתאגדות.

עדויות אלה התפרסמו רק מאוחר יותר, בעקבות חקירה של יחידת החקירות של הרשות להגנת הפרטיות, ביחד עם יחידת ימ"ר ירושלים, שהבשילה אתמול לכדי הרשעת החברה ושני בכירים בה.

בתיק ההאזנות, פרשת הפגיעה בהתארגנות העובדים הייתה רק אירוע אחד בשורה של אירועים פליליים של הפרת חוקי הגנת הפרטיות על ידי מנהלי החברה שהופיעו בכתב האישום, לצד האזנות על רקע רומנטי, מעקב אחר עיתונאים ועוד. ניכר שהפרקליטות לא ייחסה לעניין הפגיעה בהתארגנות העובדים חשיבות מיוחדת.

שתי פסיקות והפשע עדיין משתלם. אם נניח לצורך העניין, שכל 800 אלף השקלים שנפסקו בתיק ההאזנות, היו נוספים לסכום התקדימי שנפסק כבר כנגד החברה בגין הפגיעה בהתארגנות ב-2017, ביחד תשלם החברה על מעלליה 2.3 מיליון שקלים בלבד. משמעות הדבר שהחברה שילמה פחות מ-3% מהרווח הנקי שעשתה בשנת 2017 לבדה, שעמד על 110 מיליון שקלים.

סביר מאוד להניח שלו הייתה ההתארגנות מצליחה והעובדים היו מצליחים לחתום על הסכם קיבוצי, השיפור בתנאי השכר שהיו מצליחים להשיג במשך חמשת השנים האחרונות, היו גבוהות משמעותית מהמחיר שהחברה ובכיריה שילמו כדי לשבור את ההתארגנות.

בשורה התחתונה, תוצאות ההליך הפלילי שנסתיים היום, חושפות עוד יותר את מחדליו של בית הדין לעבודה, שצריך לקחת בחשבון שמעסיקים שפוגעים בזכות ההתארגנות של עובדיהם, לא עוצרים שם.  שמתחת לכל הפרה של זכויות עובדים, שניתן להוכיח בבית הדין, מסתתרות ככל הנראה עוד עשר הפרות שלעולם לא יוכלו להוכיח בשל נחיתות כוחם של העובדים מול בעלי ההון שמחזיקים  אינטרסים במיליוני שקלים.

במקרה של רמי לוי ההפרות כללו מעקבים, האזנות סתר ואיסוף מידע. במקרים אחרים מדובר באיומים והטלת מורא, שעל פי רוב קשה יהיה לגלות אותן, ועל אחת כמה וכמה להוכיח שהנהלת החברה – בעלי ההון והעוצמה, עומדים מאוחריהם.

נקודה זו מתחדדת עוד יותר, נוכח שינוי הרוחות המנשב בבתי הדין לעבודה, בין היתר מפסק דין סודהסטרים שניתן השנה בו על אף שבית הדין קבע במפורש שמנכ"ל החברה דניאל בירנבאום התבטא בגנות ההתארגנות בפני עובדיו, וכי ההנהלה הציבה חוקר פרטי שיעקוב אחר יו"ר ועד הפעולה – דווקא ההסתדרות הייתה זו עליה הוטלו פיצויים במאות אלפי שקלים.

אם מערכת בתי הדין לעבודה לא תעבור שינוי תפיסה משמעותי, המסר שמקבלים המעסיקים ממשיך להיות מסר של קריצת עין, הפגיעה בעובדים משתלמת.