המשא ומתן הקואליציוני להקמת ממשלת השינוי בעיצומו, ועד כה רק יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן פרסם דרישות כלכליות ברורות. מסתמן שהמפלגות יוותרו בשלב הראשון על סעיפים שנויים במחלוקת בהסכמים הקואליציוניים, ויסתפקו בהצהרות כלליות יותר, תוך הקמת מעין קבינט כלכלי חברתי אליו יובאו תכניות עתידיות. את תפקיד שר האוצר תבע עד כה בצורה ברורה רק ליברמן. על פי דיווחים גם מירב מיכאלי ואיילת שקד מעוניינות בתפקיד.

משאירים את המוקשים להמשך

הסכמה אחת שככל הנראה כבר קיימת בקואליציה המתגבשת, היא ויתור על הסכמים קואליציוניים מפורטים לטובת הסכמות כלליות ועקרוניות יותר. הסכמות כאלו יוכלו לגשר על המחלוקות בין המפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית. גורמים המעורבים במשא ומתן אומרים ל'דבר' כי ייתכן שתקום ועדת הסכמות על הנושאים הכלכליים והחברתיים שעל הפרק.

החלטה מסוג זה תקל על הקמת הממשלה אבל תשאיר אותה עם מבנה שברירי, כשכל ניסיון לקדם חוקים שחשובים למפלגות עלול להוביל לפירוק הקואליצייה. כרגע נראה שהלחץ המרכזי מונח על המפלגות האידיאולוגיות יותר, ימינה, מרץ והעבודה, שציבור הבוחרים שלהן מצפה מהן להישגים.

לאן נעלמו החרדים מדרישות ליברמן

הרבה מפלגות פרסמו תכניות כלכליות מפורטות לפני הבחירות, אבל למשא ומתן הקואליציוני רק ליברמן מגיע עם דרישות ברורות בתחום הכלכלי.

הדרישה הראשונה שלו, תקציב דו שנתי לשנים 2022-2021, לא צפויה לעורר התנגדות עקרונית אחרי שנה וחצי בלי תקציב. הפערים יתגלו בשלב הכנתו. הסוגיה המרכזית שעל הפרק היא האם להתחיל בצעדים של קיצוץ או העלאת מיסים בתקציב 2022.

אם לשפוט לפי הצהרותיהם עד כה, מפלגות השמאל צפויות להתנגד לצעדים אלה. גם בנק ישראל הבהיר שצריכים להיות סימנים ברורים להתאוששות לפני שמפסיקים במדיניות המרחיבה, והביע התנגדות לקיצוצים נרחבים בגלל ההוצאה החברתית הנמוכה יחסית בישראל. מנגד, התכניות הכלכליות של ימינה מכילות קיצוצים והורדת מסים חדה.

ליברמן מבקש לקדם שתי תכניות חברתיות מובהקות: חינוך חינם לגילאי 0-3 למשפחות בהם שני בני הזוג עובדים, וחוק הכנסה מינימלית לקשישים בגובה 70% משכר המינימום. חוק זה, שכבר הועלה על ידי מפלגת ״ישראל ביתנו״ בעבר, ועלותו מוערכת ב-2.5 מיליארד שקלים, יקל על הבעיה בה נתקלים קשישים יוצאי בריה"מ שעלו לישראל ללא פנסיה, וזכאים להכנסה חודשית זעומה.

מה שבולט בחסרונו בתכנית הכלכלית של ליברמן הוא קיצוץ בתקציבי החברה החרדית, נושא שעולה שוב ושוב בהצהרותיו. ייתכן שהסיבה לכך היא שאין צורך בשינוי חקיקה כדי לקדם מהלך בתחום זה: חלק ניכר מהתקציב לחברה החרדית (כ-3.8 מיליארד שקלים בין 2015 ל-2019) מתבסס על כספים קואליציוניים, ולא מעוגן בבסיס התקציב. דרך ועדת הכספים או משרד האוצר יכול ליברמן להשיג שליטה בתקציבים האלה, בלי להזדקק לשינויים בחוק.

מי יהיה שר האוצר?

שר האוצר הבא צפוי לעמוד בפני אתגר גדול: שיקום המשק הישראלי ממשבר הקורונה. מיומו הראשון יצטרך השר שייבחר להוביל את כלכלת ישראל, לנווט בין סוגיות מורכבות: סיום החל״ת, טיפול במשבר האבטלה, בניית תכנית השקעות ליציאה מהמשבר ועוד.

כ״ץ אמנם היה שר אוצר דומיננטי מול דרג הפקידים, אבל מתווה ההתמודדות עם משבר הקורונה עוצב ברובו טרם כניסתו לתפקיד. את השלב הבא של יציאה מהמשבר, יצטרך להוביל השר החדש.